גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא צריך להיות פיזיקאים כדי להבין: המודל הפוליטי הישראלי פשט רגל

לא צריך להיות חוקרי פיזיקה כדי להבין שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק

השבוע בהשבעת הכנסת ה-24 / צילום: דוברות הכנסת
השבוע בהשבעת הכנסת ה-24 / צילום: דוברות הכנסת

א. הדבר הבאמת מסעיר שקרה במהלך השבוע האחרון - וגם האירוע שמציג מעין משל מושלם לכל מה שקורה אצלנו ברמה הפוליטית - התרחש ברמה התת-אטומית: נראה שחלקיק אלמנטרי בשם קווארק תחתון, המכונה גם "קווארק היופי", לא מתנהג כמו שהוא אמור להתנהג לפי המודל הסטנדרטי. אל ייקל הדבר בעיניכם. המשפט האחרון מנוסח ביובש מדעי, אבל מאחוריו יכולה לעמוד מהפכה מדעית של ממש, שלא לומר פיזיקה חדשה לגמרי. "המודל הסטנדרטי" אולי נשמע כמו תו תקן לקולבים, אבל זו הדרך המקובלת שבה הפיזיקה מתארת ומסבירה את העולם בסדרי גודל קטנים מהאטום; את החלקיקים היסודיים המרכיבים את החומר, ואת הכוחות היסודיים הפועלים בעולם הזערורי והמסתורי של החלקיקים, למעט הכבידה, ואף פעם לא מיותר להזכיר שגם אתם חלקיקים שכוחות פועלים עליהם וגם אני.

"הפלונטר שלנו לא הולך לשום מקום" / איור: ורד שדמי שלמה

אם כן, אף שבסוף חייו של הקווארק הנ"ל, שנמשכים מיליוניות ספורות של שנייה, הוא אמור להתפרק לחלקיקים נוספים, אלקטרונים ומיואונים, בתדירות שווה - כך מלמד אותנו המודל, זה מה שאנחנו יודעים על העולם ועל איך שהוא פועל - הרי שבפועל, ולאחר ניתוח התוצאות של טריליוני התנגשויות חלקיקים שנערכו במאיץ החלקיקים CERN במהלך העשור האחרון, וכונסו במחקר שהתפרסם לפני שבוע, נראה שהבחור שלנו מתפרק לאלקטרונים בתדירות גבוהה בהרבה מאשר למיואונים, אף שהמסה שלהם גדולה פי 207.

"רעדנו כשראינו את התוצאות", סיפר אחד החוקרים לבי.בי.סי (ממש כמו קמיל פוקס לפני המדגם). איך זה יכול להיות? החוקרים יכולים לספק רק הסבר אחד, מלבד טעות בחישוב: אם הדבר נכון, יכול להיות שמדובר בכוח טבע לא מוכר, המתווך על ידי חלקיק שטרם נצפה, ואם כך פני הדברים, הרי שכדי להסביר אותם נזדקק לפיזיקה חדשה. לא כזו שתבטל את הקיימת, כזו שתשלים אותה. המודל הסטנדרטי, אומרים החוקרים, כבר לא מספיק.
כוח טבע לא מוכר, חלקיק לא ידוע, פיזיקה חדשה - אותי דברים כאלה מרגשים.

ב. מהרמה התת-אטומית נחזור לעולמם של בני האדם, והנה, אותו הדבר פחות או יותר קורה גם אצלנו, בישראל של 2021; לא צריך להיות חוקרים כדי לראות שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק, אולי.

המודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית הצליח לתאר ולהסביר לא רע בכלל, ולאורך עשרות ארוכות של שנים, את החלקיקים ואת הכוחות הפועלים בפיזיקה הישראלית; כל הזרמים והגושים והמגזרים והמעמדות והשבטים והסוגיות והעקרונות והמשקעים והבגידות והבריתות והפחדים והתקוות והמשותף והמפריד. למרות הבדלי ההשקפות, כולנו הבנו את החברה הישראלית פחות או יותר אותו דבר - כל מה שקרה בישראל מקום המדינה הסתדר לא רע בתוך המודל הסטנדרטי.

והנה, גם אצלנו קורים דברים לא צפויים. ארבע מערכות הבחירות שעברנו, והחמישית שמתקרבת, היו מאיץ החלקיקים הישראלי שלנו, ניסוי מדעי חברתי תוצרת בית. והנה, נראה שהמודל הסטנדרטי כבר לא תמיד עובד, כבר לא תמיד מצליח להסביר הכול. אפילו לא המודל שלפיו אין מודל והכול זה רק לא ביבי או רק ביבי. כוחות לא מוסברים משבשים את הדינמיקות המוכרות, מאפילים על בריתות קודמות, שנאות עתיקות ואהבות ותיקות, משפיעים על הניסוי ועלולים לגרום לתוצאות משונות ומפתיעות, כמו בנט בראשות הממשלה עם שבעה מנדטים.

כמו שהחלקיקים קוראים לפיזיקה חדשה, נראה שגם הישראלים צריכים פוליטיקה חדשה, זאת למרות העובדה שאין צמד מילים מאוס יותר מ"פוליטיקה חדשה".

בעצם, לא יודע אם צריך פוליטיקה חדשה, אולי כל מה שצריך זה סבלנות. נכון שנראה שחזרנו לאותה נקודה, אבל אי אפשר לומר שאנחנו באותו מצב. בפברואר 2020, בין הבחירות השניות לשלישיות, כתבתי: "צריך לכבד את הפלונטר, להתגאות בקיר שנתקענו בו. אחרי הכול, זה קיר שבנינו בעצמנו. ואם הצלחנו לבנות קיר, נצליח גם לפתוח דלת, או ללכת מסביב, או לקפוץ מעל, או לחפור מתחת. ואם לא בבחירות האלה, אולי בבחירות הבאות, ואם לא בהן, אז באלה שאחריהן, מה בוער לכם? אתם צריכים להיות איפשהו?" - ונראה לי שדי צדקתי. לא תמיד צריך לדעת הכול, לא כל הבעיות נפתרות בניסיונות הראשונים. ב-CERN נתנו לחלקיקים להתנגש טריליוני פעמים, מה זה ארבע-חמש-שש מערכות בחירות? כלום.

ובכלל, חייבים להודות שתוצאות הבחירות האלה היו הרבה יותר טובות מהבחירות הקודמות, לאו דווקא במובן הערכי - על הכנסת הזו כבר הוטל קלון עם כניסת הכהניזם - אלא במובן שהן משקפות בצורה הרבה יותר נכונה מהבחירות הקודמות את המרקם הישראלי כפי שאני מכיר אותו. בבחירות הבאות אולי נתקרב עוד יותר.
כל מה שצריך לעשות זה לכבד את הפלונטר. הי, זה הפלונטר שלנו.

ג. אם כבר פלונטר, הזכרתי קודם את נפתלי בנט. חשבתי עליו הרבה השבוע, או לפחות הרבה יותר משבוע ממוצע; האמת שהדילמה שהוא עומד בפניה, אותו פלונטר העשוי מהבטחות סותרות שנתן, ציפיות שיש לאחרים ממנו, משקעים מהעבר וציפיות מהעתיד, נגעה לליבי. אם התוצאות משקפות בעיניי טוב יותר את החברה הישראלית, הרי שהדילמה של בנט די מזקקת אותן: עד עכשיו הוא לא נוהג לפי המודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית, ובטח לפי הסטנדרט הנמוך שהציבו מערכות הבחירות הקודמות. לפי המודל שכולנו מכירים, הוא כבר מזמן היה אמור להישבר וללכת עם נתניהו. והנה, במקום זה הוא הולך וממליץ על עצמו לראשות הממשלה. איך זה שחלקיק אחד מעז.

קראתי, האזנתי וצפיתי בהרבה אנשים, כולם ידעו טוב מאוד מה הוא צריך לעשות ומה יקרה לו אם יעשה אחרת, ולהפך - עשו חישובי-חישובים לפרטי-הפרטים של כל תוצאה אפשרית לכל צעד שבו יבחר - אבל אף אחד שאני ראיתי לא נתן מספיק כבוד לפלונטר ואמר את האמת הפשוטה: וואלה, אין לי מושג מה הייתי עושה, בחיים שלי לא הייתי בכזה מצב, אפילו לא במצב דומה, וכל מה שאני צריך לעשות זה לחזור על פרשנויות של אחרים.

אני לא רוצה שנפתלי בנט יהיה ראש ממשלה, נראה לי מוזר מדי שראש ממשלת ישראל יהיה אדם צעיר ממני. זה ממש יכול להרוס את היחסים שלי עם המדינה - אבל מצד שני, מה אני יודע, אם יש פיזיקה חדשה, אולי אפילו נפתלי בנט יכול להקים ממשלה עם מפלגה של שבעה מנדטים.

צריך לשמור על ראש פתוח להמשיך לכבד את הפלונטר. הוא לא הולך לשומקום.

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%