שירה מרגלית / עיצוב: גלובס
הפרסומת האהובה עליי היא דיאט יופלה של תנובה, שנעשתה על ידי קשר בראל (כיום מקאן אריקסון). בשנות התשעים שוק הפרסומות המסחריות היה בראשיתו, מה שהביא לפרץ של פרסומות נהדרות, מושקעות ומדוברות: פסק זמן, קסטרו, תפוזינה, מגנום ועוד.
הפרסומת של דיאט יופלה לתנובה הגיעה ב-2002 וייחודה בכך שהראתה נשים, שלא רק שהן women of color (כמו שנהוג לומר כיום) אלא היו גם ממש שמנות. לא מלאות, לא שמנמנות, ולא עם 2-3 קילו עודפים. נשים שמנות, שמחות, שתיפקדו כגוספל חי וסוחף ברחובות העיר.
מיכל המאירי (כיום המשנה ליו"ר גלובס), שהיתה מנכ"לית תשלובת החלב של תנובה בזמנו, הבינה את הפוטנציאל שיש בפרסום מוצר דיאטטי עם נשים שמנות ושמחות, והאהדה והבאזז שהקמפיין יצר הזניקו את הפרסומת במהרה לראש טבלת הזכורות והאהובות, והיא אף קטפה את תואר קמפיין השנה.
היום, עם כל הפוליטיקלי קורקט, אני לא חושבת שיכולנו להעביר קמפיין כזה שעלול לפגוע בשמנים וב-people of color, אבל זה אחד הקמפיינים שאני זוכרת שהתרגשנו לעשות אז.