עו"ד משה זינגל / צילום: תמונה פרטית
ביום השואה 2021 עומדת בפני בג"ץ עתירה של ניצול שואה נגד הוראת חוק נכי רדיפות הנאצים, הקובעת כי קצבת הזקנה תקוזז מקצבת ניצולי השואה המקבלים תגמול מוגדל הנקבע לפי גובה הכנסותיהם.
בעתירה שהגיש עורך הדין הוותיק משה זינגל, ניצול שואה בן 85, נגד משרד האוצר והרשות לזכויות ניצולי שואה, טוען זינגל כי המדינה גוזלת את קצבת הזקנה לה זכאים ניצולי השואה, והוא מבקש להורות למדינה להפסיק את קיזוז הקצבה. השופט יצחק עמית הורה למדינה להגיב לעתירה.
"מדוע לא יוגדל לעותר ולניצולי השואה התגמול החודשי, שעומד כיום על אלפים בודדים, על-מנת לאפשר להם לחיות בכבוד בשארית חייהם, שעה שהאוצר מחזיק בידיו כ-5 מיליארד שקל, ונותרו כיום בחיים כ-200,000 ניצולי שואה בלבד", כתב עו"ד זינגל בעתירה, והוסיף כי "אין כל קשר משפטי והגיוני בין קצבת הזקנה לבין גובה התגמול מהנאצים לחוק הביטוח הלאומי".
זינגל נולד בשנת 1935 בוורשה, וכשהנאצים עלו לשלטון, היה בן 4 בלבד. הוא נלקח לגטו ורשה ובהמשך נמלט עם הוריו מפולין, באמצעות רכבות דרך סלוניקי ביוון ועד שעלו לישראל בשנת 1941. זינגל נשוי, אב לשניים וסב לשתי נכדות. בנו הוא עו"ד עופר זינגל. בעתירה מציין זינגל כי הוא נכה 100% מביטוח לאומי ו-75% מהרשות לזכויות ניצולי שואה, ונזקק כיום להשתלת לב.
הוראת החוק נגדה עותר זינגל קובעת כי קצבת הזקנה תקוזז מקצבת ניצול שואה שהורחבה לשם הבטחת הכנסה. כל ניצול שואה החי בישראל זכאי לקצבה חודשית לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. קצבה אחת נקבעת בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לניצול השואה וללא תלות בהכנסות הניצול - החל מ-2,500 שקל ועד 6,000 שקל.
קצבה שנייה ניתנת בהתאם להכנסות ניצול השואה כהבטחת הכנסה, במקום לקבל הבטחת הכנסה דרך הביטוח הלאומי. היקפה נע בין 6,000-11,000 שקל בחודש. ההכנסות בהן מתחשבים לקביעת הסכום הן קרן פנסיה (אם קיימת) וקצבת הזקנה. כך שניצול שואה המקבל תגמול מוגדל לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, לא יקבל תוספת של קצבת זקנה, מאחר שהיא כלולה לפי שיטת המדינה בתוך הסכום המוגדל.
קיזוז קצבאות הוא הכלל בישראל, אך בתקופת הקורונה הסכים האוצר לחרוג מהכלל, והוקפאו קיזוזים של דמי אבטלה מקצבאות הבטחת הכנסה, מזונות, זקנה ונכים. במקרה של ניצולי השואה הקיזוז נראה צורם במיוחד, גם לאור היקף הקצבה הנמוך וגם לאור העובדה שנותרו מעט ניצולי שואה הנפגעים ממצב זה.
בתלוש שמנפיקה הרשות לניצולי שואה ניתן לראות את הקיזוז של קצבת הזקנה (הנעה בין 1,500-3000 שקל) למי שמקבל את התשלום המוגדל. האוכלוסייה שקיזוז זה רלוונטי עבורה הם 16 אלף ניצולי שואה, כולם מעל גיל 80, המקבלים את התשלום המוגדל.
בג"ץ דן בעבר בעתירות נגד אופן חלוקת התשלומים לניצולי השואה, ובעתירה של ניצול שואה משנת 2008 נטען כי קצבת זקנה לא צריכה להוות הכנסה לצורך בחינת ההכנסות של ניצולי השואה, אך העתירה נדחתה.
בינואר 2020 ניתנה החלטה בעתירה שעניינה הגדלת התגמולים לניצולי שואה שלא יכלו לתבוע תשלומים מגרמניה. שופטי בג"ץ דחו את העתירה כיוון שלא מצאו עילה משפטית להתערבות, אך קבעו כי "היבט מרכזי של הסוגיה הוא חלוקת העוגה הלאומית", והוסיפו כי "הדיאלוג בסוגיה זו יכול להימשך במישור הציבורי".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "מדיניות האיסור על גמלה כפולה היא פוגענית, במיוחד כאשר הגמלאות כה נמוכות ולא מספקות לקיום אנושי בכבוד. ניצולי שואה שמגיעים לגיל זקנה ומתחילים לקבל קצבת זקנה הם בעלי צרכים גדולים יותר, לא להפך. האגודה לזכויות האזרח פועלת שנים רבות לקדם מדד לקיום בכבוד שעל בסיסו ייקבע גובה הקצבאות. רק מדד כזה, שישקף את הצרכים במציאות, יאפשר קיום מכבד למקבלי קצבאות ולקשישים".