גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה מזגזגת: דורשת ממפעלי ים המלח 83 מיליון שקל על מים, אבל לא גובה אותם

גביית הסכום המבוקש עשויה להביא להורדת התעריפים לצרכן ● לטענת מפעלי ים המלח מדובר בפרשנות שגויה של הסכם הזיכיון שלה ● מקורות לא גובה את הכסף מאחר שמשרד המשפטים עדיין דן בתנאי הזיכיון של החברה

מפעלי ים המלח / צילום: בר - אל
מפעלי ים המלח / צילום: בר - אל

מדוע המדינה מתמהמהת בגביית עשרות מיליוני שקלים מחברת מפעלי ים המלח שעשויים להפחית לכולנו את תעריף המים? לגלובס נודע כי לפי תחשיב של רשות המים, החברה צריכה לשלם למדינה דמי מים בגובה 83 מיליון שקל, בשל הפקת מים כחלק מפעילותה בים המלח. מדובר בדרישה עבור הפקת מים בין השנים 2018-2020.

מנגד טוענים בחברה, השייכת לקבוצת כיל שבשליטת איש העסקים עידן עופר, כי ברשות לא מפרשים נכון את הסכם הזיכיון עליו הצדדים חתומים, וכי אין לחייבם כלל עבור השימוש במים אלה.

 

באופן תמוה הנושא נמרח זה תקופה ארוכה, ועל כן טרם הוחלט האם להורות לחברה הממשלתית מקורות, שמבצעת בפועל את הגבייה, לפעול בעניין מול מפעלי ים המלח, למרות שברשות המים העבירו לידי מקורות את דרישות התשלום לגבי כל שנה ושנה שבתקופת התשלום. יצוין כי משק המים בישראל מתנהל כמשק סגור, דהיינו שכל עלויות עודפות מוטלות על הצרכנים הביתיים. לטענת גורם שמעורה בתחום, המשמעות של גביית דמי מים בהיקף כה גדול עשויה אף להפחית את תעריף המים הכללי בכאחוז.

ממידע שבידי גלובס לפני כחודשיים פנתה עובדת בחברת מקורות לגורם בכיר ברשות המים והתריעה כי חובות המים של מפעלי ים המלח לא משולמים. מדובר בדמי מים עבור כל אחת מהשנים 2018-2020. "בחודש דצמבר 2019, לפני יותר משנה, וכן במהלך החודשים האחרונים מקורות שלחה גם למפעלי ים המלח חיובים בדין דמי מים, על בסיס נתונים שהועברו אליה מרשות המים, בגין התקופה 2018-2020", נכתב.

לפי הנתונים ,שבידינו גובה הדרישה לשנת 2018 עמד על כ-29 מיליון שקל, בשנה שלאחר מכן הסכום עמד על כ-33 מיליון שקל ואילו ב-2020 מדובר על כ-19.5 מיליון שקל. יחד עם ריביות, מגיע החוב לכדי 83.5 מיליון שקל.

למרות שמדובר בדרישה שיוצאת מרשות המים לחברה, מהמכתב עולה שדווקא ברשות המים לא ממהרים לדרוש ממקורות לגבות את עשרות מיליוני השקלים. "עד היום מקורות השהתה את ביצוע אכיפת גביית החובות האמורים לפי בקשת רשות המים", נכתב במכתב, בו גם מוזכר שככל שידוע למקורות ברשות המים מתקיים הליך של "בירור", אם כי עיון במכתב מעלה כי זה מתנהל זמן רב.

"נוכח משך הזמן הרב שחלף מאז הפקת החיובים האמורים, והעובדה שטרם התקבלו תיקונים ועדכונים של החיובים כמובטח, אבקש להודיעך כי בכוונת מקורות לנקוט הליכים לגביית החובות האמורים ביום 17.2.21, וזאת ככל שלא יתקבלו תיקונים לחיובים כאמור וכמובטח עד למועד זה". למרות הכתוב, ככל שידוע במקורות טרם מימשו את כוונתם וטרם פנו להליכים משפטיים בנושא מול מפעלי ים המלח.

לפי גורם עמו שוחח גלובס, ייתכן וכי בשלב הראשון יינקטו צעדים משפטיים בגין חלק מהחוב בלבד. זאת עבור הפקת מים שמקורם מחוץ לאזור הזיכיון של החברה באזור ים המלח. מבדיקתנו מדובר על שימוש שמשמעותו הכספית 13 מיליון שקל (מתוכם ה-83 מיליון שקל. ג"ל), וכי ברשות המים אישרו לגבות מתוך הסכום הזה 10 מיליון שקל, שטרם נגבו מהחברה.

הדרישה לגביית דמי המים ממפעלי ים המלח נעשית בהתאם לתיקון 27 בחוק המים משנת 2017. החוק שינה מצב ששרר עד לשנה זו, לפיו מפיקי מים יפסיקו לשלם כבעבר היטלים לאוצר המדינה בעד הפקת המים. במקום זאת התשלומים שייגבו מהם עבור המים יועברו לטובת משק המים וישמשו את כלל צרכני המים, מה שעשוי להוביל להוזלת כלל תעריפי המים. למרות שמדובר בשינוי שהציבור פחות מכיר, עבור חלק מהחברות, כמו מפעלי ים המלח מדובר בשינוי משמעותי, ולראיה דרישת התשלום הגבוהה.

רשות המים אף נדרשה לנושא לאור החלטה של בית המשפט המחוזי חיפה מלפני כשנתיים. זאת בעקבות עתירה שהגיש ארגון אדם טבע ודין (אט"ד) בה נטען כי החברה שואבת מים מים המלח בצורה "בלתי מרוסנת". באוגוסט 2019 קבע בימ"ש כי הרשות תסדיר את תנאי הרישיון שעל-פיהם יותר למפעלי ים המלח לשאוב מים מהאגן הצפוני של ים המלח לחלקו הדרומי.

מרשות המים נמסר בתגובה כי "לא מדובר בחוב שנמצא בבירור בין הרשות למפעלי ים המלח ולא ניתנה למקורות שום הנחיה לא לגבות אותו. מדובר במחלוקת של מפעלי ים המלח בעניין חוק הזיכון והנושא ממתין להכרעת משרד המשפטים.

מתוך חוב של כ-77 מיליון שקל של מפעלי ים המלח למקורות, רק כ-34 מיליון שקל נובעים מהפקת מים בתוך שטח הזיכיון של מפעלי ים המלח. מכיוון שהנושא נמצא בבירור במשרד המשפטים, רשות מים ציינה בפני חברת מקורות כי במידה והיא לא תגבה את הסכום הנובע מהפקת מים בשטח הזיכיון, אזי סכום זה לא יהיה חלק מההכנסה המוכרת של החברה, ולא תושפע מכך".

ICL (כיל לשעבר) מסרה בתגובה כי "החברה משלמת כדין את חשבונות דמי המים המועברים אליה על פי דרישת רשות המים. קיימים סכומים המתייחסים לשימוש הנעשה בתוך שטח הזיכיון, שנמצאים בבירור מול רשות המים ואשר טרם התקבלה החלטה בנושא".

ממשרד המשפטים נמסר כי "הנושא מצוי בבחינה. עמדת המשרד תימסר בתקופה הקרובה".

עוד כתבות

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC מדווחים כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

לידיעת דמרי ופתאל: יש גם מפסידים מההצטרפות של פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים