גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפלגות הערביות חייבות להיכנס לממשלה

על אף שתוצאות הבחירות הן בעייתיות ולא מאפשרות יציבות שלטונית לכל ממשלה שעתידה לקום, אם תקום - התוצאות מהוות הזדמנות עבור המפלגות הערביות לשנות "דיסקט", להיכנס בהרכב ממשלתי כלשהו כשחקן דומיננטי ולהתחיל לשנות את הרכב המפה הפוליטית העתידית בישראל

מנסור עבאס / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
מנסור עבאס / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

תוצאות הבחירות לכנסת ה-24 בחברה הערבית, מעידות על תום עידן השמאל הישראלי כאלטרנטיבה אלקטוראלית לבוחר הערבי אך ובאותו זמן מעידות על שינוי המפה הפוליטית בחברה הערבית שזזה לכיוון מפלגות שלטון הנמצאות מימין המפה הפוליטית.

שיעור ההצבעה הנמוך בחברה הערבית של 46% לא רק שהוא מעיד על אי-אמון היסטורי בכנסת כזירה להשפעה ולשינוי מעמדה של החברה הערבית, הפעם הוא מהווה אי-אימון במפלגות הערביות ובמפלגות הנמנות על גוש השמאל וביכולתן להביא לשינוי מעמדה של החברה הערבית.

שיעור ההצבעה הנמוך של החברה הערבית בבחירות לכנסת לא מהווה המקרה הראשון שבו מרבית החברה הערבית מחליטה להימנע מליישם את זכותה המוענקת לה בהתאם לחוק, זכות לבחור ולהיבחר.

ההיסטוריה מלמדת כי השתתפות החברה הערבית בבחירות לכנסת ידעה הרבה עליות והרבה מורדות, אך הירידה הנוכחית מהווה בעיני אירוע מחונן בהיסטוריית השתתפות החברה הערבית בבחירות לכנסת.

דפוס ההצבעה הנוכחי מתאים לדפוס ההצבעה בבחירות לכנסת ה-16 ושניהם מונעים מאכזבה עמוקה. האחת, אגב תחושות התסכול והניכור של הערבים, בעקבות בחירות 1999 שבו שיעור השתתפותם הגיע ל-76% וראש הממשלה אהוד ברק, שזכה לתמיכתם של 95% מהמצביעים הערבים, התעלם לאחר מכן לחלוטין מהמפלגות הערביות מלצרפם להרכב ממשלתו, והשנייה בבחירות האחרונות לכנסת שמהווה מחאה על התנהלותה של הממשלה שממשיכה להדיר את החברה הערבית ממעגל מקבלי ההחלטות מצד אחד ומהרשימה המשותפת עצמה שכמעט וייצגה את מרבית הבוחרים הערביים לאחר שהגיעה לשיא היסטורי במספר המנדטים לכנסת ה-23 ל-15 מנדטים כאשר השפעתה הייתה שולית.

התסכול של האוכלוסייה הערבית לא נובע מכלום. מצד אחד תוצאות הבחירות מראות כי 54% מבעלי זכות ההצבעה בחברה הערבית לא מימשו את זכותם ולא טרחו להגיע לקלפי.

הדבר מהווה מחאת אי-אימון כפולה. מצד אחד אי-אימון בכנסת כזירה יעילה לשינוי מעמדה הפריפריאלי של החברה הערבית שראתה במפלגות הערביות כבנים החורגים של הדמוקרטיה הישראלית מאז קום המדינה, ואי-אימון ברשימה המשותפת עצמה, מצד שני שיצרה רף צפיות גבוה לציבור בוחריה שמלכתחילה היא ידעה כי לא תצליח להשיג ולו הרף התחתון שבהן בהיותה מבחוץ כל הרכב ממשלתי כלשהו.

הבחירות הנוכחיות לכנסת ה-24, הראו מגמה של שינוי בדפוס ההצבעה של הבוחר הערבי שמצריכים בעל כל דעת בחברה הערבית ובחברה הישראלית בכלל לעמוד עליהן. ממחצית הכוס המלאה המראה שיעור השתתפות של כ-46%, ניתן לראות שני שינויים עיקריים בדפוס ההצבעה: הראשון מראה על היחלשותו של השמאל הישראלי ועלייתו של הימין כאלטרנטיבה לבוחר הערבי ובשני עליית זרם "הישראלזציה" בתוך החברה הערבית.

ברובד הראשון, התוצאות מראות כי השימוש במועמדים ערבים בתוך רשימה המגדירה את עצמה כ"ציונית" התפרש כעלה תאנה של הדו-קיום יהודי-ערבי, כך מרצ עם שלושה מועמדים בשמינייה הראשונה קיבלה כ-17 אלף קולות שמהווים פחות ממחצית מנדט ומפלגת העבודה עם מועמדת בשביעייה הראשונה קיבל כ-4,000 קולות שמהווה אפסית המנדט.

ברובד השני, רואים כי 20% מהקולות הלכו למפלגות המגדירות את עצמן "ציוניות" שמרביתן מימין המפה הפוליטית הישראלית, כך שהליכוד זכה במנדט אחד ואילו שאר המפלגות כמו ישראל ביתנו, יש עתיד ואחרים זכו במנדט וזה מעבר לרבע המנדט שזכתה לו מרצ.

עיון בתוצאות הבחירות במשך השנתיים האחרונות, מראה כי, קיימת מגמה ברורה של עליית הימין כמו הליכוד וישראל ביתנו מ-6% בבחירות מועד א' לשנת 2019 לשיעור של 11% בבחירות האחרונות, ואילו מפלגות השמאל ומרכז שמאל ירד שיעורן מ-10% בבחירות מועד א' לשנת 2019 ל-4% בחירות האחרונות.

ברובד השני ניתן לראות את התמיכה הגורפת שזכתה לה רע"ם בשיעור של 38% מהקולות בחברה הערבית בזמן המדובר ברשימה שהצליחה להכניס אליה דעות ליברליות חדשות שלא נמנות על זרם הדתי של התנועה האסלאמית, ויציאתה לבחירות עם מצע בחירות גלוי אם כי מרכזי שלא פוסלים לשבת בממשלה תוך שימת דגש על האינטרסים הפנימיים של החברה הערבית כעדיפות עליונה.

התוצאות אינן מקריות והן מבטאות זרם ההולך ומתחזק בתוך החברה שנמאס לו ממעמדו הפריפריאלי הנמצא בשולי המפה הפוליטית הישראלית. עלייתה של רע"ם איננה מקרית אף היא והיא מזדמנת ולא במקריות עם שינוי גישתו של הימין הישראלי כלפי החברה הערבית.

יאמר לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, משיקוליו הוא לטובה או לרעה, כי הוא זה שהצליח להוציא את החברה הערבית מהמעגל הלגיטימי של העשייה הפוליטית ולתארם "הערבים נוהרים לקלפי", אך גם הוא ורק הוא אשר גרר אחריו את שאר המפלגות "הציוניות" שהחזיר את החברה הערבית למרכז המפה הפוליטית לא רק כשחקן פוליטי אלא גם כקבוצה מחוזרת מכל המפלגות היהודיות.

על אף שתוצאות הבחירות הן בעייתיות ולא נותנות יציבות שלטונית לכל ממשלה שעתידה לקום, אם תקום, התוצאות מהוות אחריות והוראת שעה בפני המפלגות הערביות, הן המאוחדת והן המשותפת, לשנות "דיסקט", להיכנס בהרכב ממשלתי כלשהו כשחקן דומיננטי ולהתחיל לשנות את הרכב המפה הפוליטית העתידית בישראל ושינוי מעמדה של החברה הערבית ממיעוט פריפריאלי למיעוט דומיננטי מאשר להשאיר את הזירה להשתלטותם של זרמים קיצוניים ששנאתם לחברה הערבית מוסגרה על קירות הבתים שלהם מדורי דורות.

הכותב הוא רואה חשבון כלכלן, מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית

עוד כתבות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם