אברהם בורג, מירב בן–ארי / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף
מתוך ענני הביקורת על השתתפותו של ראש הממשלה בטקס המשואות הזדהרה כביכול דמותו של גיבור היום, יו"ר הכנסת. מזה - הפוליטיקאי המוטה, שלוחה של מפלגה אחת. ומזה - האדם הממלכתי, שליח ציבור שמאחד את כל סיעות הבית. את התמונה האידילית היטיב לנסח עמיתנו גיא זוהר ב"מהצד השני": "בישראל המסורת היא שיו"ר הכנסת הוא הדמות הבכירה בטקס הדלקת המשואות, כי כביכול הוא מייצג את העם כולו, דרך הכנסת".
אבל באיזו מידה היו"רים לדורותיהם היו מייצגי "העם כולו"? ב"פגוש את העיתונות" התבקש הפאנל הנכבד לפרש את נאומו של יריב לוין בטקס. "יריב לוין הגיע ברגע האחרון ואמר משפט בערבית", הזכיר אברהם בורג, שנבחר לתפקיד בעצמו ב-1999. "תרשמו פה: עוד בימי חיי כולנו יהיה יו"ר כנסת ערבי". ח"כ מירב בן-ארי (כיום מיש עתיד) פקפקה. "אם כבר מדברים", היא הוסיפה, "עד היום בכל ה-70 שנה הייתה יושבת ראש אחת. אני אשמח גם אם תהיה אישה, וגם בזה אני סקפטית".
אפס ערבים ואישה בודדת? חובבות וחובבי ערוץ הכנסת יודעים שהיד האוחזת בפטיש היו"ר מחוברת לעתים קרובות לאישה או לערבי. אבל זה לא מוכיח דבר: ליו"ר יש סגנים שמנהלים חלק מהישיבות. מספרם יכול להגיע היום לתשעה ואפילו יותר, אבל אין להם הכוח והמעמד הסמלי של היו"ר עצמו. בדקנו מי נשא בתפקיד מ-1949 עד ימינו.
19 יו"רים היו לכנסת עד היום. כולם אכן היו יהודים ורק אחת הייתה אישה: דליה איציק, מטעם קדימה, בין 2006 ל-2009. אם נמשיך לתת בהם סימנים, כולם חוץ משלושה היו ממוצא אשכנזי, לפי חשבוננו. המזרחי הראשון היה יוצא תימן ישראל ישעיהו-שרעבי, שנבחר ב-1972. אפילו בגזרת הגיל ניכרת הומוגניות: כמעט שני שלישים מהיו"רים היו בני 61-70.
בובורג חרג מהשורה מכמה בחינות: בגיל 44 היה ליו"ר הצעיר ביותר, הוא חבש כיפה והיה אחד משלושה יו"רים שחלק מכהונתם לא היו במפלגת השלטון. בורג ושלמה הלל נבחרו כשמפלגתם עוד הובילה את הקואליציה, להבדיל מאיש אחדות העבודה נחום ניר - ב־1959. גנץ, החריג היחיד שנבחר לפני שהוקמה קואליציה, הוא גם זה שכהונתו הייתה הכי קצרה.
בשורה התחתונה: דברי בורג ובן-ארי נכונים. איש מ-19 האנשים שכיהנו עד היום כיו"ר הכנסת לא היה ערבי, ורק אחת הייתה אישה - דליה איציק, בשנים 2009-2006.
תחקיר: צוות המשרוקית של גלובס