מכונית במפעל פורד / צילום: AP
מלחמת העולם השנייה חייבה את העולם לשינוי בסדרי עולם בשוק העבודה. עד שנות השבעים שרר בעולם סדר חברתי המכונה על ידי סוציולוגים 'סדר פורדיסטי'. משמועתו סוציאל-דמוקרטיה, ארגוני עובדים, מדינת רווחה ושוק משרות בטוח ומכיל. הבסיס לסדר חברתי שזה הוא מפעל המכוניות של פורד. אותו מפעל שייצר את "המכונית לכל פועל"; מכונית הפורד מדגם טי השחורה.
הנרי פורד, מייסד החברה, היה זה ששיכלל את שיטת פס היצור והפך אותה לאומנות. הוא לא היה הראשון שדיבר על פס יצור; אדם סמית התלהב לפניו ממפעל ייצור סיכות שבו אדם אחד חותך, שני משייף ושלישי מחדד, אבל פורד היה אומן ופס הייצור שלו הפך לשם דבר. פורד הבין דבר מאוד משמעותי: אם רוצים לייצר הרבה להמונים, צריך שההמונים האלה יוכלו לקנות את מה שמייצרים.
פורד למעשה הבין שהאנושות הולכת לתקופה של תעשייה מאורגנת שפונה לשוק המוני של צרכנים, כששוק זה מחייב ניהול מדינתי גם של הייצור וגם של הקניה. הוא מחייב ארגון, והוא מחייב פנאי וכסף זמין לחלק מספיק מהאזרחים.
פנאי הוא דבר חשוב; אם הפועלים שלנו יעבדו ארבע עשרה שעות ביממה לא יהיה להם זמן. אם לא יהיה להם זמן הם לא יצאו לבלות, כשאם לא יצאו לבלות לא יקנו בגדים שמיוצרים בייצור המוני ולא יקנו מכוניות פורד, ולכן הם צריכים גם כסף, בכדי לקנות. העולם הזה נעלם עם המצאת המחשב, האינטרנט ויצירת הכלכלה הגלובלית, אך למעשה לפורד יש חלק חשוב ביצירת המפלצת אותה יצר.
■■
ד"ר אושי שהם-קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech ,Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית. ניתן להשיג את אושי באתר הבית או במייל.