Neolync הודו / צילום: Neolync
הכתבה בשיתוף שגרירות הודו בישראל
אחת השאלות המרכזיות שעומדות בפני חברות טכנולוגיה גלובליות וישראליות, נוגעת למיקום מרכזי הייצור שלהן. בעוד שהמטה המרכזי של החברה נמצא במדינה מסוימת, מרכז הייצור שלה יכול לפעול במדינה אחרת וליהנות מיתרונות מגוונים: הקלות מיסוי, עלות העובדים נמוכה יותר, וכן תמריצים שונים בדמות מענקים שנותנת מדינת היעד - שמעוניינת לעודד, למשל, ייצור טכנולוגי בתחומה.
בהיבט זה, אחת המדינות שחלקה בייצור הטכנולוגיה עולה בהתמדה עם השנים היא הודו. במהלך השנה האחרונה השיקה ממשלת הודו ארבע תוכניות תמריצים הנוגעות לייצור חומרה, שבבים ומפעלי אלקטרוניקה. זאת במטרה למשוך חברות טכנולוגיה לייצר במדינה.
עבור חברות ישראליות, השוק ההודי מהווה כר רחב ופורה לצמיחה. על פי נתוני הממשל ההודי, מאות אלפי מהנדסים יוצאים מדי שנה לשוק, מה שהופך את המדינה לאחת המשכילות במגזר הטכנולוגי. בשנים האחרונות חברות ישראליות רבות, ביניהן נס טכנולוגיות, חברות נוספות בתחום הסייבר ומספר סטארט-אפים קטנים, העבירו את מרכזי הייצור להודו. זאת בין היתר בעקבות תמריצי המיסוי, ההשתתפות בהוצאות הפיתוח השונות והאיכות הגבוהה של עובדי הייצור, לעומת עלות ההעסקה שלהם.
כשבוחנים את המספרים הנוגעים לייצור טכנולוגיה בתת-היבשת עולים נתונים מעניינים. עד 2012 עמד הנתח הגלובלי של הודו בייצור טכנולוגיה על 1.3% בלבד. באותה שנה החליטו במדינה להפוך את הגדלת הייצור הטכנולוגי ליעד לאומי והשיקו מספר תוכניות תמריצים. במסגרת התוכניות הוענקו הטבות מס לחברות טכנולוגיה שונות ואפילו השתתפות של הממשל ב-25% מהוצאות ההקמה של מערך הייצור במדינה. שנתיים לאחר מכן, ב-2014, הורחב תקציב תוכניות התמריצים. התוצאות לא איחרו לבוא: ב-2019 עמד נתח הייצור של הודו בעולם על 3.6%, יותר מפי שניים מאשר ב-2012, עם חברות כמו IBM, Apple ו-STMicro שהקימו מפעלים לייצור שבבים ברחבי הודו.
תוכניות התמריצים: תגמולים בשווי אחוזים מהייצור
אבל בהודו לא עצרו, ארבע תוכניות תמריצים נוספות שהושקו ב-2020, אמורות לגשר בין כמה פערים הקיימים בהודו לבין היתרונות הגלומים בה, ובכך, להגדיל את האטרקטיביות שלה לייצור אלקטרוניקה. כך, למשל, תוכנית התמריצים הראשונה, Modified Electronics Manufacturing Clusters Scheme (EMC 2.0) מיועדת להתמודד עם שורת סוגיות שונות ופערים אשר קיימים בתשתיות בהודו. סוגיות אלו יוצרות בסופו של דבר פערי כדאיות לחברות. כלומר, הן מגדילות את ההוצאות של אותן חברות, שנדרשות להשקיע יותר כסף בתהליך הייצור. עם זאת, הסיבסוד שמעניקה הממשלה וההשתתפות בעלויות הייצור ביחד עם הטבות מיסוי ועלות ההעסקה נוחה, מעלים את הכדאיות לחברות השונות. במסגרת תוכנית התמריצים המדוברת יוענק סכום כולל של 519 מיליון דולר לתקופה של 8 שנים לכל החברות שיתקבלו לתוכנית - כדי לייצר תשתית איכותית ליצרני אלקטרוניקה בהודו, להפחית את עלויות הלוגיסטיקה של החברות ולקצר את הזמן מייצור המוצרים עד להגעתם לשוק.
שתי תוכניות תמריצים נוספות שהושקו במדינה ב-1 באפריל 2020, פונות בעיקר לחברות שמייצרות רכיבים/מוצרים אלקטרוניים ושבבים בהיקפים גדולים (תוכנית ראשונה), ולאלו שמייצרות מחשבים ניידים, טאבלטים ושרתים (תוכנית שנייה). על מנת להגדיל את כמות הייצור במדינה ולמשוך משקיעים, מציע הממשל ההודי תגמולים בשתי התוכניות השונות. בתוכנית הראשונה התמריצים הם בשווי של ארבעה עד שישה אחוזים משווי המכירות המצטברות של מוצרים כגון טלפונים סלולריים, וכן מוצרי אלקטרוניקה שונים (שבבים, חיישנים, רכיבים מיקרו וננו אלקטרוניים ועוד) למשך חמש השנים הקרובות; התוכנית השנייה מציעה תמריצים בשווי של שניים עד ארבעה אחוזים על ייצור של מחשבים ניידים, טאבלטים ושרתים למשך ארבע השנים הקרובות.
"בשנה הבאה, הודו תציין 75 שנה לעצמאותה. אומר סנג'יב סינגלה, שגריר הודו בישראל. "הרפורמות הכלכליות הנרחבות שלנו שמות את הודו כמרכז ייצור עולמי משמעותי. למשל, תכנית התמריצים PLI הביאה חברות כמו Apple להקים בהודו את תהליך ייצור האלקטרוניקה שלהן ומיצבו את המדינה כמובילה גלובלית בייצור של סגמנטים שונים של אלקטרוניקה ו-IT", הוא מוסיף.
לדברי סאורב גאור, נציג ממשלה בכיר, המוביל את תוכניות התמריצים מטעם משרד האלקטרוניקה והתוכנה בהודו, "התוכנית הללו הן חלק מהחזון של ראש הממשלה מודי להפיכת הודו למדינה שמסתמכת על עצמה". בהקשר זה יש לציין כי על פי הערכות המשרד, עד 2025, היקף הביקוש המקומי למוצרי מחשוב ואלקטרוניקה בהודו יעמוד על שווי של כ-400 מיליארד דולר. בהיעדר היערכות מתאימה, הדבר יגרור עלייה בייבוא ובשל כך גם הגדלה של הוצאות מטבע חוץ - מצב שהודו מבקשת להימנע ממנו. על כן, התוכניות הללו להגברת הייצור מיועדות לתת מענה חלקי גם לביקוש העולה. "כדי לעודד יותר חברות להעביר את מרכזי הייצור למדינה, הורדנו את רף הכניסה לתוכניות וכן הגדלנו את ההשקעה בהן לכ-5.5 מיליארד דולרים", מוסיף גאור.
לבסוף, התוכנית הרביעית ממוקדת בטכנולוגיות ותעשיות שונות שהודו מבקשת לקדם. למשל, ייצור של רכיבים אלקטרוניים ואריזת מוליכים למחצה. באמצעות תוכנית תמריצים שמעניקה עד 450 מיליון דולר לפעילות בתחום המוליכים למחצה במדינה, מקווה הממשל ההודי לקדם את הנושא ולהפוך את תת-היבשת למרכז פיתוח הייטק.
"תוכנית התמריצים מחזקת את הקשר בין ישראל להודו"
רובי שייבל, לשעבר נשיא לשותפויות אסטרטגיות בחברת פלקס המספקת שירותי ייצור אלקטרוניקה וכיום מייסד יצרנית האלקטרוניקה Neolync, הוא אחד האנשים שזכו לקחת חלק בתוכנית התמריצים של הממשל ההודי. הסיפור שלו ממחיש את היתרונות שגלומים בתוכנית. "לפני שבע שנים בקירוב עבדתי בעמק הסיליקון, והובלתי את השותפויות האסטרטגיות של אחת החברות הגדולות באזור. כשנכנסתי לתפקיד ראיתי שלמרות שאנחנו פועלים בהודו כבר קרוב לעשור, מחזור המכירות שלנו שם זניח", הוא נזכר. לדברי שייבל, הוא היה נחוש להיכנס לעובי הקורה ולהבין מדוע; הוא נסע למומבאי, למד על תוכניות התמריצים השונות שהוצעו אז לחברות, והחליט לשתף פעולה עם הממשל.
"תוך זמן קצר הגדלנו את ייצור הטלפונים הניידים שלנו בהודו לעשרות מיליונים ואת המכירות במיליארדים של דולרים", מספר שייבל על שיתוף הפעולה שלו עם הממשל ההודי. "ב-2019 נכנסתי להודו עם החברה החדשה שלי, Neolync, ובספטמבר 2020 יחד עם עוד ארבע חברות זרות נוספות, נבחרנו לקחת חלק מתוכנית התמריצים החדשה של הממשלה. עבורנו התוכנית מספקת תמריצים משמעותיים ובנוסף, גם מחזקת מאוד את הקשר בין ישראל להודו, שיילך וייגבר בזכותן", מדגיש שייבל.
לסיכום, הנתונים מראים כי נפח הייצור בהודו גדל בהתמדה, ובאופן ספציפי בתחום האלקטרוניקה. יחסי ישראל והודו ידעו עליות רבות בשנים האחרונות וארבע תוכניות התמריצים המדוברות - בהחלט יכולות לחזק את הקשר האסטרטגי בין המדינות. הן ברמה הדיפלומטית והן ברמה של שיתופי פעולה כלכליים - שימשכו השקעות בזכות הגדלת שרשרת הערך של ייצור אלקטרוניקה.