דודו זבידה / צילום: כדיה לוי
לאחר שנים של בחינה והיערכות, הפיצו בחודש מרץ השנה משרד המשפטים ורשות ניירות ערך תזכיר לתיקון חוק החברות, בנושא ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה. התזכיר מבקש לראשונה לקבוע מבחן כמותי ברור לשאלת השליטה בחברה ציבורית ישראלית, ואף מציע לבדל את הרכב הדירקטוריון של חברות ציבורית ללא גרעין שליטה, ביחס להרכב הדירקטוריון הקבוע כיום בחוק.
בבסיסו של תזכיר התיקון לחוק, מציעים משרד המשפטים ורשות ני"ע לקבוע כי שליטה תוגדר לפי החזקה של 25% ומעלה ממניות חברה ציבורית, שאין בה בעל מניות שמחזיק ביותר מ-50% ממניותיה. בנוסף, מוצע כי חברה שהוגדרה על פי מבחן זה כחברה ללא גרעין שליטה, לא תחויב עוד במינוי שני דירקטורים חיצוניים (דירקטורים הממונים למשך שלוש שנים ללא אפשרות להחלפתם) אלא למינוי רוב של דירקטורים בלתי תלויים.
התיקון המוצע לחוק גם קובע כי בחברות שאין בהן בעל שליטה, ייבחרו המועמדים לתפקידי דירקטור על-ידי ועדת מינויים בלתי תלויה של דירקטורים מאותה חברה, נוסף על כך. כמו כן קובע התיקון המוצע, כי דירקטור המוגדר כבלתי תלוי יוכל לכהן בתפקיד היו"ר ולקבל על כך תגמול נוסף.
חודש לאחר פרסום התזכיר, קיים פורום שווי הוגן של המרכז הבינתחומי הרצליה דיון בנושא. בדיון הציגו אנשי משרד המשפטים ורשות ני"ע את התמורות המתחוללות בסביבה העסקית המקומית, שהובילו לפרסום התזכיר לשינוי החוק, וכן את הסיבות שהובילו אותם לקביעת אבחנה ברורה מיהי חברה ללא גרעין שליטה וכיצד עליה לפעול.
רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בבית ספר אריסון למינהל עסקים של המרכז הבינתחומי, הסביר בפתח הדיון כי בחברות ללא גרעין שליטה הכוח עובר להנהלה ונוצרת בעיית נציג, שנעוצה בשלטון מנהלים ומוכרת משוק ההון האמריקאי. לדבריו, "בהעדר בעל שליטה, אשר לו אינטרס ישיר בפיקוח על פעולות ההנהלה, האורגן המרכזי העשוי להפעיל פיקוח אפקטיבי הוא הדירקטוריון, וזה האתגר העיקרי.
"זה מצחיק אבל בעבר כל כך חששנו מתופעת בעלי השליטה ועכשיו אנחנו מתמודדים עם בעיה אחרת. לכאורה התפקיד הרשמי של הדירקטוריון לא משתנה, אבל כולנו מבינים שיחסי הכוחות משתנים. אם בדירקטוריון של חברה מוטת שליטה הדירקטורים עסוקים לא מעט בלהדוף את בעל השליטה, אז במצב החדש ההנהלה מקבלת את הכוח והדירקטוריון צריך לפקח עליה", הסביר רו"ח שוב.
"הכול מתחיל ונגמר באגו"
לעומתו, בכירים במגזר העסקי שהשתתפו בדיון הביעו ברובם התנגדות מובהקת לשינויים המוצעים. נתן חץ, מנכ"ל ודירקטור בחברת הנדל"ן אלוני חץ, אמר למשל כי אינו מבין מדוע הוחלט לטפל כרגע ב-15% מהחברות הציבוריות ולהזניח את ה-85% האחרות.
"אני חושב שהמרפא הוא קודם כל לטפל בכל החברות הציבוריות בישראל. והטיפול צריך להיות שבכל החברות הציבוריות בישראל (כמו שמקובל אגב בכל העולם), רוב הדירקטוריון יהיה בלתי תלוי. אם נרפא את זה ובמהלך 4-5 שנים זה מה שיקרה, אני מבטיח לכם שכל הבעיות של שוק ההון ייפתרו".
נתן חץ מחזיק ב-14.5% בלבד ממניות אלוני חץ והחברה מוגדרת כיום כחברה ללא גרעין שליטה, לאחר ששותפיו לשעבר של חץ (משפחת ורטהיים) מכרו את החזקותיהם בה לטובת המשך השליטה בבנק מזרחי. בדירקטוריון אלוני חץ מכהנים כיום שבעה דירקטורים, מתוכם שני דירקטורים חיצוניים (דח"צים) ושני דירקטורים בלתי תלויים (דב"תים), כלומר רוב של דירקטורים עצמאיים.
חץ גם תהה בקול מהיכן צצה לה הגישה הקובעת שקיימת בעיית נציג, "כאילו ההנהלה היא איזה משהו אנטי חברה", לדבריו. "החברה מנוהלת על-ידי ההנהלה, צריך לזכור את זה, והדירקטוריון אמור לפקח שהמנהלים לא יעשו דברים לא לגיטימיים", הוא הדגיש.
לדברים הצטרף גם יקי ודמני, יו"ר הדירקטוריון של רשת שופרסל, המוגדרת אף היא כחברה ללא גרעין שליטה. ודמני טען כי בתזכיר שפורסם קיימות כמה בעיות מהותיות, וכי ביחסים בין הנהלה ודירקטוריון "הכול מתחיל ונגמר באגו".
לדבריו, "הפתיחה בתזכיר אומרת 'תפקידו של הממשל התאגידי הוא מניעת שימוש בכוחה ובמעמדה של הנהלת החברה', שמבחינתי זה כבר יצירת חוסר איזון. זה כאילו שבאמת מדובר פה בשני מחנות. הכניסה למסדרון שמוביל לתזכיר, מגדירה בעיה שלהערכתי היא לא בעוצמה כזאת", הוסיף ודמני.
דודו זבידה, המכהן כמנכ"ל מבנה נדל"ן, שמוגדרת גם היא כחברה ללא גרעין שליטה, הדגיש כי דירקטוריון צריך להיות גוף שיודע לייצר פיקוח אפקטיבי על ההנהלה, וההנהלה והדירקטוריון צריכים לייצר יחד ובהרמוניה ערך לבעלי המניות. "על ההגה לא יכולים להיות מספר נהגים, כך אי אפשר לנהל חברה".
לגבי בעיית הנציג, הדגיש זבידה כי "מאוד קל להגיד שמנכ"ל 'חזק' מהווה בעיה, אבל לדעתי, אין בזה היגיון שהרי מנכ"ל ניתן להחליף ברגע על-ידי הדירקטוריון. דווקא לגבי יו"ר דירקטוריון 'חזק' המצב עלול להיות יותר בעייתי, שהרי דירקטוריון שהיחסים בין חבריו קולגיאליים עלול להתקשות להחליף יו"ר דירקטוריון דומיננטי.
"בחברות ללא גרעין שליטה, אם השוק הוא משוכלל ואקטיבי, מחר בבוקר תבוא חברה אחרת ותפעל להשתלט עליה מתוך הבנה שהחברה נסחרת בדיסקאונט לאור ביצועי ההנהלה הירודים. הגורם המשתלט יוכל להציע לתקן את החולי הזה. זו הדרך הנכונה להבטיח ניהול יעיל", הדגיש זבידה.
"שהיו"ר יחליף במידה מסוימת את בעל השליטה"
פרופ' אמיר ברנע, הדיקן המייסד של בית ספר אריסון למנהל עסקים בבינתחומי, ציין כי "בחברות ללא בעל שליטה ראוי לבנות את מעמד יושב ראש הדירקטוריון בצורה יותר בסיסית כדי שהוא יחליף במידה מסוימת את בעל השליטה. הוא יהיה פעיל ויקבל משכורת ויכיר את החברה מבפנים, הוא יהיה הגוף שינחה את הדירקטוריון לפקח בצורה אפקטיבית על ההנהלה, לא בצורה תאורטית כאשר קיים פער אינפורמציה".
עו"ד אהוד (אודי) סול ממשרד הרצוג פוקס נאמן, הדגיש כי "בחברות ללא גרעין שליטה יש מנכ"ל דומיננטי, המנכ"ל שולט. המנכ"ל הוא האיש החשוב בחברה, ההנהלה היא החשובה בחברה ואם היא עושה את העבודה שלה טוב אז אל תפריעו לה".
עיקרי התיקון החדש לחוק החברות
● תיקון ושינוי הגדרת מהי שליטה בחברה ציבורית
● כללים להרכב הדירקטוריון בחברה שאין בה בעל שליטה
● כללים למינוי והצעת מועמדים לכהונת דירקטור בחברה ללא גרעין שליטה
● כללים לביצוע עסקאות עם בעלי עניין מהותיים בחברה ללא גרעין שליטה
● המלצה להרחבת הגיוון המגדרי בדירקטוריון