גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו מקריב את היציבות השלטונית לטובת האינטרס האישי

התנהלותו של רה"מ מראה כי הוא מוכן לשבור כל מוסכמה פוליטית ושלטונית כדי להשיג את מטרותיו הפוליטיות ● המצב הזה, שבו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון, מנוגד באופן בסיסי ומהותי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

חוסר היציבות הפוליטית ממנו סובלת ישראל, מזה שנתיים, הוא ביטוי לא רק של תיקו פוליטי בין שני גושים, אלא נובע במידה רבה מיחסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ליציבות כערך שלטוני.

למעשה, התפיסה של נתניהו, לפיה שמירה על "כללי המשחק" נחוצה רק אם הכללים משרתים את צרכיו הפוליטיים, מצויה בבסיס המשבר הפוליטי הנוכחי. נתניהו אינו הפוליטיקאי הראשון, ובטח לא היחיד, שנמנע מלייחס חשיבות רבה ליציבותם של כללי המשחק הפוליטי.

דוד בן גוריון מנע אימוצה של חוקה זמן קצר לאחר קום המדינה, בין היתר על-מנת שכוחו השלטוני לא יוגבל באופן קבוע על-ידה, והקואליציה של יצחק רבין שינתה את חוק יסוד: חופש העיסוק זמן קצר לאחר קבלתו, על-מנת לאסור יבוא בשר לא כשר ולאפשר אגב כך לש"ס להישאר בקואליציה. גם אהוד ברק שינה חוק יסוד על-מנת להגדיל את מספר השרים בממשלתו.

אך נראה כי בכל הקשור לנכונות לשנות את כללי המשחק הרשמיים או הבלתי רשמיים של הפוליטיקה הישראלית, נתניהו נמצא בליגה אחרת. רשימת הדוגמאות לכך ארוכה, ומתחילה כבר ב-1992, בהחלטתו של נתניהו לתמוך בבחירה ישירה לראשות הממשלה, בניגוד לעמדת מפלגתו.

מאוחר יותר, בשנת 2000, נתניהו עמד במוקד מהלך שנועד לאפשר לו להתמודד בבחירות מיוחדות לראשות הממשלה, למרות שלא כיהן באותה העת כחבר כנסת.

השיא הגיע בשנים האחרונות, בשורה של צעדים פוליטיים חסרי תקדים: פיזור הכנסת ב-2015, שנתיים לפני מועד התפזרותה הצפוי, על רקע חוק "ישראל היום"; אי-החזרת המנדט לנשיא לאחר בחירות 2019 ואי-העברת תקציב מדינה ב-2020.

בין צעדיו של נתניהו, הקוראים תיגר על הנורמות הפוליטיות הלא כתובות שהיו מקובלות בישראל, יש לכלול גם את סירובו להתפטר משהוגש נגדו כתב אישום בשנת 2020 (בניגוד לדרישה שלו עצמו מאהוד אולמרט לעשות כן בזמנו).

גם חוקי היסוד, המשמשים בישראל תחליף לחוקה, הפכו בעידן נתניהו לגמישים כמו פלסטלינה. כך, למשל, הכנסת ה-20 שברה שיא בכך שתיקנה את חוקי היסוד 14 פעמים.

גם בכנסת ה-23 בוצעו תיקונים משמעותיים בחוקי היסוד, בראשם תיקון חוק יסוד: הממשלה, שיצר בחקיקת בזק מסגרת שלטונית חדשה - ממשלת חילופים. כעת מופרחים בלוני ניסוי המיועדים להכין את הציבור ואת המערכת הפוליטית לחזרה אל הבחירה הישירה, לדחיית הבחירות לנשיאות או לתיקון חוק יסוד: נשיא המדינה, באופן שישנה את השיטה בה נבחר נשיא המדינה, וירחיב את סמכויות הנשיא ואת היקף החסינות שלו מפני העמדה לדין, והכול על-מנת לסלול את דרכו של נתניהו להישארות בלשכת ראש הממשלה או למעבר מלשכת ראש הממשלה לבית הנשיא, למרות ההליך המשפטי המתנהל נגדו.

המכנה המשותף למרבית המהלכים האלה הוא התפיסה כי האינטרס הפוליטי של נתניהו הפוליטיקאי חשוב יותר מהמסגרת החוקתית של מדינת ישראל.

קשה להפריז בעוצמת הנזק שהתנהלות כזו גורמת לדמוקרטיה הישראלית. ראשית, הלופ האינסופי של מערכות בחירות בו אנו נמצאים נובע מהנחישות של נתניהו ובעלי בריתו להגיע לרוב שיאפשר להם את שינוי כללי המשחק, ולהחליש את מערכת המשפט, ככל הנראה על-מנת להביא בדרך כזו או אחרת לכלל סיום את המשפט המתנהל נגדו באמצעות מהלך חקיקתי בו בג"ץ לא יכול להתערב.

משמע, שינוי כללי המשחק הפוליטי והיחס בינו לעולם המשפטי הפך מאמצעי למטרה, בשמה נתניהו ותומכיו מוכנים להקריב את היציבות הפוליטית והכלכלית של מדינת ישראל, גם במהלך משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים.

שנית, הנכונות לשנות בכל רגע נתון את כללי המשחק הקיימים יוצרת בעיה קשה של אמון בתוך המערכת הפוליטית עצמה. חוסר האמון בנתניהו כבר הוביל לכך שממשלת האחדות היוצאת הוקמה לא רק על בסיס הסכם קואליציוני, אלא גם על בסיס תיקון של חוק יסוד: הממשלה.

הנכונות לטרפד גם את הסדר ממשלת הרוטציה שנקבע בחוק היסוד באמצעות אי-העברת תקציב המדינה, וצעדים חסרי תקדים אחרים (כמו סירוב למנות שרים קבועים במקום אלו שהתפטרו), מובילים לכך שאף גורם פוליטי שאינו מוכן להכפיף עצמו למרותו של נתניהו, אינו מוכן להסתמך לאורך זמן על יציבותו של הסכם עמו, דבר המחריף עוד יותר את המשבר הפוליטי בישראל.

יותר מכל, המצב בו כל הסדר חוקי או נורמה ציבורית יכולים להשתנות בכל רגע נתון אם יהיה אינטרס פוליטי של השלטון התומך בכך וקונסטלציה פוליטית המאפשרת את הדבר, מנוגד באופן בסיסי לרעיון של שלטון החוק בדמוקרטיה. דמוקרטיה מבוססת, בין היתר, על כללי משחק יציבים המגדרים את האיזונים והבלמים בין מוסדות השלטון, במסגרתם מתקיימים תהליכי קבלת ההחלטות הפוליטיים ומוסדרת התחרות בין המפלגות המבקשות לייצג את האינטרס הציבורי.

מרגע שהכללים הופכים להיות גמישים מדי, בלתי צפויים לגמרי וכפופים למניפולציה של הרוב הפוליטי הקיים בכל רגע נתון, הם מפסיקים להגן על האינטרס הדמוקרטי בריסון הכוח השלטוני ובשמירה על מסגרת פוליטית הוגנת, המשמרת את סיכוייו של המיעוט להפוך במרוצת הזמן לרוב.

למעשה, ספק אם שלטון חוק המבוסס על חוקי יסוד שמשתנים כל שני וחמישי, לפי אינטרסים צרים של השליט, עונה בכלל על הגדרה מקובלת של שלטון חוק בחברה דמוקרטית. חוק המבטא רק כוח פוליטי ולא מבוסס על עיקרון כללי של צדק או יעילות, מאבד לאורך זמן את הלגיטימיות שלו.

הכותב הוא סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר