השחקנית פרנסס מקדורמנד בטקס האוסקר / צילום: Reuters, A.M.P.A.S
קשה ליצור, וקל לתת ביקורת. ובכל זאת, אין דרך אחרת לתאר את טקס האוסקר ה-93 שהתרחש היום חוץ מ"משעמם". לא בגלל שהבדיחות לא היו טובות מספיק או שהקטעים המוזיקלים לא היו מרגשים - אלא פשוט בגלל שלא היו כאלה או כאלה.
יש לציין לזכות הטקס שהוא נוצר בתנאים קשים במיוחד, ובהתחשב בהם הוא כמעט הצליח להעמיד פנים שהוא טקס אמיתי: הטקס רוב הזמן התרחש באותו האולם, עם כ-200 מוזמנים, וחלוקת הפרסים התרחשה באופן פרונטלי. זה לא עניין של מה בכך, ויש בזה לכל הפחות יותר כבוד מאשר טקסי זום שהיו בחודשים האחרונים, ובכל זאת, היה חסר עניין ממשי בטקס: קטעים, בדיחות, דאחקות, שירים - כל דבר שיעורר את הצופים בבית.
לא ברור למה האקדמיה ומפיקי הטקס (ביניהם הבמאי זוכה האוסקר סטיבן סודרברג) החליטו להוציא החוצה מהטקס את כל הבשר שלו, אבל אפשרות מסוימת היא שהם רצו לתת יותר כבוד למועמדים ולשים את הדגש עליהם. ועל כן, כל מועמדות נפתחה לא בבדיחות על הקטגוריה, אלא בסיפור אישי קטן על תהליך היצירה או אהבת הקולנוע של המועמדים - קונספט חמוד, אבל כזה שאחרי שחוזרים עליו כמה פעמים מאבד מעוצמתו. וכך מטקס שבא להלל את התמונות, נשארו דווקא עם הרבה מילים, שרובן כוללות צירופים שונים של אותם רעיונות. מרתק זה לא.
אולי הם בנו על הנאומים, ולכן לא חתכו הפעם אף נאום באמצע, אבל רוב הנאומים, מה לעשות, הם פשוט נאומים מוכרים וידועים מראש, וכך גם בטקס הזה. הנאומים היחידים שנתנו זריקת מרץ הגיעו לקראת סופו, מצד הזוכות בפרסי המשחק: פרנסס מקדורמנד ויון-יו ג'ון.
בהיעדר הפתעה בגזרת הטקס עצמו, החליטו המפיקים לשנות את סדר הקטגוריות כדי להשאיר את הצופים על הרגליים - וכך קטגורית הבימוי, שהיא לרוב בין האחרונות, חולקה תוך שעה מתחילת הטקס, וקטגורית הסרט, שבאופן מסורתי סוגרת את הטקס, חולקה לפני פרסי השחקן והשחקנית הטובים ביותר.
אפשרי שהמפיקים חשבו שיהיה משהו יפה בלנעול את הטקס במחווה לצ'דוויק בוזמן - השחקן שגילם את הפנתר השחור ונפטר השנה מסרטן בגיל צעיר והיה מועמד על תפקידו ב"בלוז של מא רייני". אלא שבשביל לנעול במחווה שכזאת הוא היה צריך לזכות: דבר שפשוט לא קרה. במקומו, זכה אנתוני הופקינס. ניחא - גם הופקינס היה יכול לתת נאום מרגש. אלא שגם הוא תקע ברז, וכך טקס הפרסים הגדול בעולם הסתיים בשקופית לבנה סתמית והכרזה ריקה על כך ש"הפרס יישלח להופקינס בהמשך". בשביל זה לא צריך טקס, שישלחו הודעה לעיתונות.
ובכלליות, גם במהלך הטקס, קשה היה לראות אנרגיה והתרגשות באוויר. אווירת השולחנות שהחליפה את האולם המסורתי נראתה זרה לרוב השוכנים, ובמקום אנרגיה ספונטנית ויצירתית, נראה שרוב האנשים לא היו בטוחים מה לעשות עם עצמם.
כאמור, זה קל לבקר ויותר קשה ליצור. ולא משנה מה קורה באוסקר, תמיד אפשר להתלונן על משהו. אבל השנה זה מרגיש כאילו האוסקר, יותר מתמיד, ברחו מהמשהו הזה שכולם יתלוננו עליו והשאירו אותנו עם כלום.
בלי הפתעות גדולות, עם היסטוריה בקטנה
בגזרת הזוכים, לא נרשמו הפתעות גדולות: הזוכה הגדול של הטקס היה "ארץ נוודים", סרט שלא עלה לצפייה בארץ בשום פלטפורמה, ושלקח את פרסי הסרט, הבמאית והשחקנית הראשית הטובה ביותר - ובכך הפך את קלואי ז'או הבמאית לבמאית השנייה בסך הכל שזכתה בפרס הבימוי, ושסרט שלה זכה בפרס הסרט.
בקטגוריות המשחק זכו אנתוני הופקינס על "האבא" (שבגיל 83 הפך לשחקן המבוגר ביותר שזכה באוסקר), פרנסס מקדורמנד על "ארץ נוודים" (בזכייה השלישית שלה בקטגוריה, מה שהופך אותה לאחת השחקניות המעוטרות ביותר) בפרסי המשחק הראשיים, ודניאל קאלויה ויון-יו ג'ון על הופעתם ב"יהודה איש קריות" ו"מינארי" (בהתאמה).
בקטגוריות התסריט המקורי והמעובד זכו "צעירה מבטיחה" ו"האבא" (בהתאמה). נראה שהשנה האקדמיה העדיפה לחלק את השלל כמה שיותר, עם 5 סרטים שזכו ב-2 פרסים, במקום לתת לסרט אחד לסחוף את כולם.
אכזבה מסוימת נרשמה בארץ כאשר סרטו הקצר של תומר שושן הישראלי, "עין לבנה" הפסיד בקטגוריה לסרט "זרים גמורים" אשר נמצא בנטפליקס, אך גם זה לא הפתעה גדולה.
רשימת הזוכים המלאה:
פרס הסרט הטוב ביותר: "ארץ נוודים"
פרס הבימוי: קלואי ז'או, "ארץ נוודים"
פרס השחקן הטוב ביותר: אנתוני הופקינס, "האבא"
פרס השחקנית הטובה ביותר: פרנסס מקדורמנד, "ארץ נוודים"
פרס שחקן המשנה הטובה ביותר: דניאל קאלויה, "יהודה איש קריות והמשיח השחור"
פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר: יון- יו ג'ון, "מינארי"
פרס התסריט המקורי הטוב ביותר: "צעירה מבטיחה"
פרס התסריט המעובד הטוב ביותר: "האבא"
פרס הצילום הטוב ביותר: מאנק
פרס העריכה הטובה ביותר: צלילי המטאל
פרס הסאונד הטוב ביותר: צלילי המטאל
פרס התפאורה הטובה ביותר: מאנק
פרס האיפור הטוב ביותר: הבלוז של מא רייני
פרס התלבושות הטובות ביותר: הבלוז של מא רייני
פרס האפקטים הויזואליים הטובים ביותר: טנט
פרס הפסקול הטוב ביותר: נשמה
פרס השיר הטוב ביותר: יהודה איש קריות והמשיח השחור
פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר: מורתי התמנונית
פרס הסרט המצויר הטוב ביותר: נשמה