גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסעדה מתחת לבניין: הצד הבעייתי של הטרנד התכנוני

מבנה שכולל מסחר ושטחי ציבור לצד הדירות הפך כבר מזמן לתו תקן לתכנון איכותי • אבל בפועל, מבני חינוך או מסחר לא תמיד משתלבים בקלות עם מגורים • איפה הבעיות ואיך עושים זאת נכון

פרויקט גינדי TLV, בתל אביב.  הגדול בארץ / צילום: Shutterstock
פרויקט גינדי TLV, בתל אביב. הגדול בארץ / צילום: Shutterstock

סופרמרקט מתחת לבית זה נוח; אבל אם המשאיות שפורקות את הסחורה מפריעות לדיירי הבניין מוקדם בבוקר או חוסמות את היציאה, זה כבר פחות נחמד. בית קפה במתחם הבניין יכול להיות פתרון כשבאים חברים בערב; אך באחת לפנות בוקר, כשרוצים לישון לפני יום עבודה ובבית הקפה עדיין יש תנועה, כנראה שנעדיף לוותר עליו. גן ילדים בקומת הקרקע של הבניין הוא בגדר נוחות מקסימלית כשהילדים שלכם בגיל גן, אך פחות מכך כשההורים של הילדים האחרים חונים בחניה כפולה ומעכבים את הדיירים בדרכם לעבודה.

הפתרון המשפטי לעירוב שימושים: פיצול הקרקע | עו"ד ארז קמיניץ ועו"ד כרמית יוליס
"מסחר ברחוב צריך מסה של אנשים, אחרת זה לא מצליח"

עירוב שימושים הפך כבר מזמן לתו תקן לתכנון איכותי. מסמך של "פורום קיטו" שסיכם משרד השיכון מנה כמה מיתרונותיו: "נגישות גבוהה למגוון הצרכים היומיומיים, שימושים שונים המתקיימים זה לצד זה, סביב מרחב ציבורי אטרקטיבי, מאפשרים הזנה הדדית שמעצימה פעילות אנושית וכלכלית, וכתוצאה מכך מאפשרים היווצרותם של מרחבים ציבוריים תוססים ופעילים ותורמים להתפתחות עסקים קטנים וכלכלה מקומית".

אבל בצד הטוב והחיובי במודל הזה, יש גם צדדים סימפטיים פחות: רעש, צפיפות, ריחות, חיכוך מול הרשות המקומית סביב תשלומים על השטחים הציבוריים.

משאית פורקת סחורה בחזית בניין בראשל"צ / צילום: Shutterstock

נתונים של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מעידים על זינוק בהיקף עירוב השימושים בתוכניות המקודמות במסגרת התחדשות עירונית. על פי נתוני הרשות, בשנים 2011-2015 הוגשו 58 תוכניות לאישור הוועדות. תוכניות אלו כללו 30 אלף מ"ר בייעוד שאינו למגורים (ציבוריים ומסחריים), שהם כ-2% בלבד מכלל השימושים בתוכנית. לעומת זאת, בשנים 2016-2017, הוגשו 37 תוכניות לאישור והשטח שאינו למגורים זינק משמעותית לרמה של כ-66 אלף מ"ר, כ-6% מכלל השימושים בפרויקטים.

בשנתיים לאחר מכן, 2018-2019, השיעור האמיר משמעותית והפעם כבר מדובר בכ-652 אלף מ"ר לשימושים שאינם למגורים ב-55 תוכניות שהוגשו לאישור. נתון זה מהווה 18% מכלל השימושים בפרויקטים. גם בתוכניות חדשות יש עלייה בעירוב שימושים.

הדיירים מתלוננים, התביעות נערמות

למרות העלייה החדה במספר הפרויקטים שיש בהם שימושים מעורבים, שנובעת בין היתר מן הניסיון הטוב שנצבר בינתיים, במבחן התוצאה נראה שלא הכול ורוד. אפשר ללמוד על כך בין היתר מהתביעות שהוגשו בנושא.

הדיירים בפרויקט שרונה בתל אביב הגישו ב-2016 תביעה נגד גינדי החזקות, יזמית הפרויקט, בנושא שוק האוכל שהוקם במסגרת המתחם, וגורם להם, לדבריהם, פגיעה קשה באיכות חייהם ולירידה של עד 18% בערך דירותיהם; לטענתם, גינדי שיווקה להם פרויקט יוקרה, והציגה אותו כ"מגדלי פאר ואיכות חיים של פסטורליות ושקט לצד החיים באזור מסחרי", בלב הפועם של תל אביב. בפועל, הם קיבלו מתחת לבית שוק אוכל תוסס ופעיל המתפרס על פני 8,700 מ"ר. הם טענו כי השוק לקה מלכתחילה בכשלים בתכנון ובביצוע, שגרמו לכך שבורות השמן שנועדו לנקז את השמן מהשוק, עולים על גדותיהם ומציפים את החניון.

במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב, שהוא פרויקט עירוב השימושים הגדול ביותר בארץ עד כה - הגישו הדיירים תביעה נגד עיריית תל אביב, המחייבת אותם בתשלומים עבור תחזוקת השטחים הציבוריים. חברת רבוע כחול, שהקימה את קניון TLV שנמצא בלב המתחם, הגישה תביעה נגד נציגות הדיירים, בטענה שבשנתיים האחרונות הם חדלו לשלם עבור החשמל והמים בשטחים הציבוריים במתחם. "אני מבטיח לך", אומר אבי זמיר, מנכ"ל גינדי TLV, "שאם תדברי עם רוב הדיירים בפרויקט, הם מאושרים עד הגג. נוח מאוד לאמא להוריד את הילד בגן כמה קומות מתחת לבית, לקחת את הילד לבית הספר צמוד לבית. יש המון המון יתרונות, והחסרונות והבעיות הם בשוליים. בישיבה אחת אפשר לפתור את כל אי ההבנות".

הקשיים אינם נחלתם של הפרויקטים הגדולים בלבד. עו"ד אסף עירוני, ראש מחלקת תכנון ובנייה במשרד עו"ד ש. פרידמן, מייצג כעת דיירים בבניין בוטיק בתל אביב, שמתמודדים עם מפגע שנוצר בעקבות פעילותה של מסעדה מוכרת בחזית הבניין שלהם. "המסעדה חזיתית", הוא מספר, "ויש לה מרתף. המרתף אמור לשמש את המסעדה לצורכי שירות, אבל בפועל נעשה שימוש במרתף לצורכי הגדלת חלל האירוח של המסעדה, בעוד שלצורכי שירות, היא עושה שימוש בכמה מחסנים דירתיים שהיזם מכר לבעל המסעדה. זה יוצר המון מטרדים. למשל, מחסן אחד משמש לבור שמן, מה שיוצר מטרד של ריח, וכדי להגיע למחסנים עובדי המסעדה עוברים דרך לובי הבניין, כי אלה הרי מחסנים דירתיים. כתוצאה מכל הסיפור הזה, גם מתעכב רישום של הבניין כבניין משותף. לעירוב שימושים יש חשיבות רבה וחייבים את זה בערים כמו תל אביב. עם זאת, חייבים להקפיד שתהיה הפרדה מוחלטת, ושהדברים יתנהלו לפי ההיתר".

הבעיות: עומס תנועה, מטרדי ריח ורעש

"עירוב השימושים", אומר עו"ד אילן גלזר, בעל משרד עו"ד בתחום הנדל"ן, "הוא כיום טרנד רווח בקרב הרשויות המקומיות ורשויות התכנון, שמאוד מקדמות את הנושא הזה מתוך מחשבה של ניצול מיטבי של השטחים.

 

"בצד היתרונות, יש גם נקודות חיכוך: מסחר יכול להפריע, וכך גם מועדונים וברים. התפקיד שלנו כעורכי דין הוא לייצר מצב שאם יש מסחר, זה יהיה באיזה מבנה נפרד, ואם משהו ציבורי, אז לאו דווקא בקומת הקרקע. אני חייב להודות שלא תמיד זה מצליח. היה לנו פרויקט ביהוד ששם העירייה התעקשה למקם גן ילדים בבנייני המגורים. ההתנגדות שלנו אמנם לא צלחה, אך לפחות הבאנו למצב שיש הפרדה מוחלטת בין הכניסה שלנו לבין הכניסה לגן הילדים. יש דיירים בהתחדשות עירונית שאומרים שאם בפרויקט שלהם יחייבו מסחר בבניין, הם מוותרים על הפרויקט".

"כשיש מסחר בבניין מגורים", אומר עו"ד עופר טויסטר, בעל משרד בתחום התכנון והבנייה, "נוצרים קונפליקטים בין דיירים למסחר. כשהולכים באבן גבירול למשל, אפשר לראות הרבה שלטים ברוח: אנא תתחשבו בדיירים ואל תעשו רעש. גם כשאתה מכניס אלמנטים ציבוריים בתוך מבנים פרטיים זה יוצר קונפליקטים מול העירייה, הן מצד היזם, שה פוגע ברווח שלו, והן מצד הדיירים".

עפר טויסטר / צילום: גיל הדני

לקיומו של מסחר בצד מגורים, יש עוד אלמנט: "לא פעם זה גורם לעליית דמי הניהול עבור הדיירים", אומר היזם שייקה נפחא. "כל עוד הפערים קטנים, אין לכך משמעות, אך כשהפערים מגיעים למאות שקלים, זו מתחילה להיות בעיה".

למרות זאת, הוא אומר, יש ביקוש גדול למגרשים המיועדים למגורים ומסחר גם יחד. "אם עד לפני שנתיים-שלוש יזמים היו בורחים ממגרשים כאלה, היום יש להם ביקושים גבוהים יותר".

שייקה נפחא, יזם / צילום: תמר מצפי

דרושה חקיקה: מה אפשר לדרוש מהיזמים

נוסף למטרדי הרעש, הלכלוך והריחות, בעיה שכיחה נוספת הקשורה לעירוב השימושים היא מקרה שבו היזם עצמו צריך לבנות את מבנה הציבור בבניין, ואז להעמיד אותו לרשותה של הרשות המקומית.

"היה לנו פרויקט תמ"א 38/2 ברמת גן", מספרת עו"ד קרן פרשקר, ממשרד עו"ד רז-כהן פרשקר, "שהעירייה חייבה אותנו ששתי הדירות בקומת הקרקע בו ישמשו כגן ילדים עירוני עד שייפתח שם אשכול גנים. גן ילדים ברחוב קטן ושקט יוצר רעש לאורך שעות הפעילות, נוצר עומס תנועה. לדיירים נגרם מטרד ולטענתם זה הוריד להם את ערך הדירות. אני יכולה להגיד שהסכמי המכר בפרויקט היו בעייתיים. בבניין של 30 קומות זה פחות מורגש.
"לכן, כשאנו מייצגים בעלי קרקע, אנו מטמיעים מנגנונים שמגנים עליהם מפני דרישות של הרשויות. למשל, אנו עומדים על כך שיהיו כניסות נפרדות. שלא ייווצר בלבול".

"כל עולם עירוב השימושים בעולם של מטלות ציבוריות הוא פרוץ וצריך להגדיר אותו בחקיקה", אומר מנהל רמ"י לשעבר, עדיאל שמרון.

עדיאל שמרון מנכל רשות מקרקעי ישראל / צילום: איל יצהר
"יש גם היבט של פערים. עיריית תל אביב יכולה להטיל על יזם איזה מטלות שהיא רוצה, וזה ישתלם לו. קחי למשל את גינדי TLV, שהוא פרויקט עירוב השימושים הכי גדול שיש: העירייה קיבלה קאנטרי, גן ילדים, בית ספר ופארק, ועוד דורשים שהיזם יתחזק את הפארק. לעומת זאת, אם עיריית דימונה תנסה להטיל משהו דומה על יזם, הוא פשוט לא ייקח את זה. זה אלמנט שמעניק כוח לרשויות המקומיות, וצריך להסדיר אותו ולראות כמה אפשר לדרוש. זה בסדר שהעירייה דורשת גן ילדים, אבל אז, את הכסף שהיא מקבלת ממשרד החינוך על זה, שתתכבד ותחזיר למדינה".

איך עושים זאת נכון: אוורור ואשפה

"בשורה התחתונה, צריך לראות איך עושים את זה נכון", אומר האדריכל יוני פיק. "מאוד חשובה ההפרדה הנכונה בין מסחר ומגורים: הפרדה בין החניות, האשפה האוורור. בעקבות הקורונה וגם בוועדות התכנון השתנתה התפיסה, עם השנים נכנסים מתכננים חדשים, וזה תופס תאוצה, בפרט אם עושים את זה נכון ועם ההפרדות הנדרשות".

המסמך שפרסם "פורום קיטו" מציין שבניינים או שכונות מעורבי שימושים מחייבים לא רק תכנון שיכלול תחבורה רב-אמצעית שתאפשר להולכי רגל להסתובב, אלא גם ניהול, הקפדה על התמהיל ועל התחזוקה.

 

"יש בנושא הזה המון טרנדים", אומר שמרון. "קחי למשל את מודיעין. היא קיבלה המון פרסים על התכנון העירוני שלה, אבל כיום מדברים על כך שמודיעין וערים דומות לה הן פרברי שינה".

יונתן פיק / צילום: פיק אדריכלים

במודיעין, אגב, ערים לביקורת הזו והוסיפו בשנים האחרונות שדרה שכולה מסחר שמעליו מגורים.

"עירוב שימושים גם לא מתאים לכל מקום. במקומות כמו ניו יורק, פריז, ת"א, היכן שיש צפיפות גדולה, אפשר לעשות עירוב שימושים, אך לא בשכונת וילות או במודיעין או בשוהם, ששם הצפיפות נמוכה", מסכם שמרון.

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

טייקונית הורשעה על שהפכה בנק לכספומט אישי שלה, ונידונה למוות

בעלת אימפריית הנדל"ן הווייטנאמית טרונג מיי לאן הואשמה בהונאה בהיקף של 12 מיליארד דולר, שכוללת שוחד והשתלטות לא חוקית על בנק ● המקרה הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין ממשלתי נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

עפרי ביבס, אחותו של החטוף ירדן ביבס, בהפגנה למען שחרור החטופים בהאג, בשבוע שעבר / צילום: ap, Martin Meissner

גנץ ל"גורם המדיני": לא להיכנס להיסטריה משיקולים פוליטיים

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים