גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדברים הרי כל כך פשוטים: קחו כבר אחריות ולכו הביתה

אני כל כך כועס, בחיי. גם על עצמי, שעדיין יש לי ציפיות מנבחרי הציבור ושלוחיו, אבל בעיקר על נבחרי הציבור ושלוחיו שהגיעו לשפל שאין כמותו

צעיר משקיף מלמעלה על אחת הלוויות של צעיר שנספה באסון הר מירון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
צעיר משקיף מלמעלה על אחת הלוויות של צעיר שנספה באסון הר מירון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

א. אני כל כך כועס, בחיי. גם על עצמי, שעדיין יש לי ציפיות מנבחרי הציבור ושלוחיו, אבל בעיקר על נבחרי הציבור ושלוחיו שהגיעו לשפל שאין כמותו. רק תסתכלו על התקופה האחרונה, שהסתיימה בשבוע שעבר בקרשנדו הקטלני במירון; כרונולוגיה של ניתוק, הזנחה פושעת ואיבוד שליטה.

אני כל כך כועס, בחיי, כי אני יודע שאף אחד לא ייקח אחריות אמיתית וישלם מחיר מהותי. אני יודע את זה כמו שאתם יודעים את זה, במידה מוחלטת של ודאות. אהיה כל כך מופתע אם זה יקרה. גם ההיסטוריה תומכת - לפי המשרוקית של גלובס, הפעם האחרונה שנלקחה אחריות בישראל הייתה לפני 47 שנים. כנראה שמי שלקח אותה אז החביא אותה כל כך טוב שעד היום אף אחד לא יודע איפה היא מונחת, וזאת אף שהיא מונחת במקום שכולם יודעים שהכי טוב להחביא בו דברים: ממש מתחת לאף.

הדברים הרי כל כך פשוטים. בואו נסכים, לצורך הדיון, עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה שאמר ש"אני אחראי, אך אחריות אין פירושה אשמה". אחריות לא חייבת להיות אשמה, בסדר, אבל מה היא כן, מלבד מילה שלפניה יש אני? אם האחריות היא שלך אל תגיד "היא שלי". בוא וקח אותה! טלו את הקורה שבין עיניכם, אתה ושותפיך למחדל, והאחריות תופיע מולכם, ארוזה ומוכנה. קחו אותה, לעזאזל, קחו אותה כבר ולכו הביתה!

אף שהאשמה קודמת לאחריות מכל הבחינות - אשמה היא רגש יסודי, קמאי, שיש לכל אחד מאיתנו, ומין הסתם היא מילה עתיקה הרבה יותר. אילו האחריות, כמילה, כמושג, כאידיאל לחיים, הגיעה הרבה אחריה, כשאימצנו לעצמנו תרבות ושפה ומסחר וממשל - הרי שבחיים הציבוריים היום, האחריות צריכה להיות זו שמופיעה קודם. כך ראוי.

חייבים לחקור מי אשם יותר ומי אשם פחות, להקים ועדת חקירה, להלאים את ציון הקבר ולנסח פרוטוקולים מחמירים, אבל הדברים האלה לוקחים זמן. אחריות לוקחים באותו רגע. אחריות לא חייבת תמיד להיות אשמה. לפעמים היא פשוט מה שהיא - משהו שצריך לקחת וללכת. במשמרת שלי מתו 45 אנשים באסון האזרחי החמור בתולדות המדינה? אני הולך הביתה. בקדנציה שלי שרף את עצמו הלום קרב ונחשף היחס המחפיר של מחלקת השיקום שתחת אחריותי? אני הולך הביתה. בקדנציה שלי משתולל הפשע ביישובים הערבים ועשרות נרצחים? אני הולך הביתה. הייתה לי שנה להכין את תלמידי ישראל לחזרה ללימודים ולא עשיתי שום דבר חוץ מלברבר את עצמי לדעת ולהתייחס לילדים כמו חיילים? אני הולך הביתה. במשמרת שלי בבניין מתו פועלים - אני הולך הביתה. חיילים שלי הרגו אישה בת 60 ללא צורך? אני הולך הביתה. הייתה סופה או שריפה או תקיפה או מגפה ולא הייתי מוכן? הנה המפתחות שלי, הלכתי הביתה. הדברים פשוטים, או לפחות אמורים להיות. מאוחר יותר יתברר שלא אשמתי? אחזור למקומי בראש מורם.

אחריות לא חייבת להיות אות קלון, היא יכולה גם להיות אות כבוד אם לוקחים אותה בזמן ובמידה הנכונה. אם תשאלו אותי, זו הדרך היחידה להפריד באמת, אחת ולתמיד, למפרע ובדיעבד, את הקשר הגורדי בין האחריות והאשמה.

אה, כן, וזו תהיה גם דרך לא רעה להפגין כבוד כלפי הציבור שבשמו ובמימונו אתם, נבחרי הציבור ושלוחיו, פועלים, ולא פחות מכך - כלפי האזרח היחיד, ודאי כלפי זה שנפגע, שנרמס.

ע"פ "הילד הבוכה" של ברונו אמאדיו / איור: אלישע נדב

ב. אין ולא יכולה להיות אחריות במקום שאין בו סולידריות, אמפתיה ושותפות גורל. דברים כמו שכתבו ירון לונדון, הפרופ' גד יאיר ואחרים, שטענו שאסונם של אלו אינו אסונם, מה להם ולנו, אנחנו לא בני אותו עם וכיו"ב, פוגעים בי כמכת נבוט. לא כי אין אמת בדברים, ברור שיש בהם - מעולם לא הייתי אדבוקט גדול של האחדות בעם, אבל זה לפעם אחרת - אלא כי דברים מהסוג הזה מוודאים ששום אחריות לעולם לא תילקח על כלום, הרי הדברים תמיד קורים לאנשים אחרים, משבטים אחרים, מסיבות אחרות. הערבים נרצחים? מה להם ולי. החרדים נרמסים? הם אינם עמי. תושבי יו"ש מתים בפיגוע? זה בגלל הכיבוש. תושבי עוטף עזה סופגים רקטות? זה בגלל ההתנתקות, או ביבי, או שניהם, הנכים, הזקנים, החולים, הנשים המוכות. והכול מתחיל מהתחלה. כך, בדיוק כך, מתה האחריות; קצת אחרי האמפתיה, כשכבר אין מי שיעמוד לצד החלש.

מה קורה כשאין אמפתיה? תושבים משכונה יוקרתית באחת מערי השרון התלוננו נגד מקלט של משרד הרווחה הנותן מענה ראשונה לנשים מוכות וילדיהן. "המקלט אינו מתאים לאופי השכונה", כתבו התושבים. העירייה נכנעה ללחץ והמקלט נסגר. החזקים מנצחים, החלשים מובסים, זה מה שקורה. בושה לתושבים ובושה גדולה יותר לעירייה.

מה יש להאשים את העירייה כשהממשלה נראית כמו שהיא נראית ונוהגת כפי שנוהגת? מי ייתן דוגמה לראש העירייה? מי יזעק את זעקת האישה המוכה? או את זעקת נכי צה"ל. רק לפני שלושה שבועות - זוכרים? - הצית את עצמו איציק סעידיאן וכל ההבטחות נזרקו לפח. לרפורמה שהובטחה "לא נמצא פתרון תקציבי". רק בבלדות אנחנו שומעים את צעקות הפצועים?

מה קורה כשאין אמפתיה? מתחילים לעבוד עליה, תיכף ומיד. אחרי האסון במירון העליתי מהאוב חוויות מעיכה מלחיצות מעברי. כי מי שנמעך - לא שכח. משחק חמור ארוך בסניף בני עקיבא בפתח תקווה לפני נצח. למי שלא זוכר או לא זכה, מדובר בתענוג מפוקפק; שתי קבוצות. אחת עומדת בצורת חמור, כשהחברים כפופים וצמודים איש אל ירך רעהו, והשנייה קופצת עליה במטרה לשבור את החמור. באחת הפעמים מצאתי עצמי בתחתיתה של ערימת ילדים גדולה. אפילו לא ידעתי שזכרתי את התחושה מלאת האימה של האוויר האוזל, כלוב הצלעות הנמחץ, שדה הראייה המתערפל, הגופים הנלחצים זה לזה, חוסר אונים לא לדעת איפה הגפיים שלך, ההשתנקות, הצרחה שבקושי נשמעת. לרגע אחד, כי שני רגעים זה כבר יותר מדי, הייתי שם.

אבל יש דברים שאני פשוט לא יכול לדמיין. קראתי באתר החרדי כיכר השבת על ארי גולדברג בן ה-8 מביתר עילית, שאביו אליעזר גולדברג בן ה-37 נהרג במירון. גולדברג ז"ל, אב ל-4 ילדים - הגדול שבהם בן 14, כגיל ילדיי - היה מחנך וסופר סת"ם. שמו נודע בפי רבים כאדם ירא שמיים ואיש אמת. בצילומים שפורסמו מאירות פניו וטובות עיניו.

בית המשפחה המה מנחמים וארי הקטן הלך לשחק בפינה. אחר כך חזר לאמו והראה לה מה בנה מפליימוביל: דגם קטן של אביו המת, שוכב במיטת בית חולים, עטוף בטלית. כמו בלוויה. איך אפשר לדמיין את שעבר בראשו של הילד, איך אפשר לדמיין את רגשותיה של האם באותו הרגע? ואיך אפשר שאף אחד לא ייקח על זה אחריות, איך?

לא הכול אפשר לדמיין. לא בכל נעליים אפשר לעמוד, לא מכל זוג עיניים אפשר להביט על העולם. אבל יש דברים שחובה לדמיין, כמו חבורת אנשים מהדרגים הגבוהים ביותר שהיו אחראים למחדל הזה, ולמחדלים נוספים, הולכים הביתה עד שתתברר חפותם או אשמתם המנהלית. ולא מספיק לדמיין. חובה לדרוש, לזעוק בקול גדול מעל כל במה, שוב ושוב: זה קרה במשמרת שלכם, קחו אחריות ולכו הביתה עכשיו. נסו להציל מעט מכבודכם.

האמת, הכבוד שלהם זה הדבר האחרון שמעניין אותי, מעניין אותי הרבה יותר הכבוד שלנו, האזרחים, ויותר מהכבוד, העתיד. ויותר מהעתיד, המחר. ויותר מהמחר, העכשיו: קחו אחריות. לכו הביתה. הדרך היחידה להתקדם היא בלעדיכם.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית