מנכ"ל בזן, משה קפלינסקי / צילום: עינת לברון
חברת בתי זיקוק לנפט (בזן) מתאוששת ממשבר הקורונה, ומראה סימנים ליציאה מהמשבר, עם דוחות חיוביים לרבעון הראשון של 2021, שבהם הציגה רווח נקי של 55 מיליון דולר.
לשם השוואה, את הרבעון הראשון של 2020 סיימה בזן, שבשליטת החברה לישראל של עידן עופר, עם הפסד של 146 מיליון דולר, שגדל בהמשך, ועמד על 274 מיליון דולר בשנת 2020 כולה.
בזן היא תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה בישראל, בעלת מערך מתקנים חדישים בעלי כושר זיקוק של כ-9.8 מיליון טונות נפט גולמי בשנה. החברה מייצרת תזקיקי נפט וכן חומרי גלם המשמשים למגזרי התעשייה.
הכנסות החברה ירדו ברבעון הראשון ב-10% לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו ב-1.28 מיליארד דולר. למרות זאת מציגה בזן רווח גולמי של 113 מיליון דולר, לעומת הפסד גולמי של 128 מיליון דולר ברבעון המקביל. הסיבה לכך נובעת בעיקר מעלייה חדה במחירי הפולימרים שמייצרת החברה ובמרווחי זיקוק הנפט.
משה קפלינסקי, מנכ"ל בזן, אמר היום כי "בזן מתחילה את שנת 2021 ביציאה הדרגתית ממשבר הקורונה, ומסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם EBITDA (רווח לפני הוצאות ריבית, מס, פחת והפחתות) מנוטרל מאוחד של 74 מיליון דולר. מגזר הפולימרים, שנהנה מרוח גבית של סביבה מאקרו כלכלית חיובית, הפגין חוזקה מרשימה, עם EBITDA של 59 מיליון דולר ברבעון הראשון.
כמו כן, נמשכת מגמת ההתאוששות בסביבה העסקית של מגזר הזיקוק, שסיים את הרבעון הראשון עם EBITDA מנוטרל של 12 מיליון דולר, חרף הסגר השלישי שהוטל בישראל בתחילת השנה הנוכחית. מרווח הזיקוק המנוטרל עמד ברבעון הראשון על 4.3 דולרים לחבית, לעומת מרווח של 1.7 דולרים לחבית בלבד ברבעון המקביל.
בארץ כבר נרשמת חזרה לשגרה בהיבט של ההזמנות לבנזין ולסולר, אולם ברמה הגלובלית המצב עדיין שונה. כך, למשל, הביקוש לדלק סילוני (דס"ל) למטוסים נותר נמוך ברבעון הראשון, והוא צפוי להשתפר בהדרגה בהמשך. הירידה בביקוש הובילה את בזן לבצע התאמות בהיקף הייצור, ולתכנן את פעילות הייצור במטרה לחסוך בעלויות.
בשבוע שעבר דיווחה בזן כי בעקבות תקלה במתקן הפירום הקטליטי (ה-CCR), היא נאלצה לעצור את המתקן לצורך ביצוע תיקונים, אשר צפויים לארוך מספר שבועות. "החברה עושה את מירב המאמצים להתאמת פעילות יתר המתקנים, וכן נוקטת צעדים תפעוליים ומסחריים על מנת לצמצם במידת האפשר את הפגיעה בתוצאות פעילותה", הודיעה אז בזן. החברה גם העריכה אז, כי אובדן הרווחים מסגירת המתקן יעמוד על 20-30 מיליון דולר.
כעת נראה כי פעולות שנעשו בימים האחרונים יפחיתו את אובדן הרווחים לרף התחתון, ובימי הסגירה גם יבוצעו עבודות התחזוקה שתוכננו להמשך השנה, שהיו מובילות לסגירת המתקן בכל מקרה.
מחירי הפולימרים, שמשמשים בין השאר כחומרי גלם לתעשיית הפלסטיקה, זינקו בחודשים האחרונים בשיעור חד ומייצגים מרווחי שיא, בעקבות מחסור בהיצע מחו"ל למול ביקוש חזק בשוק המקומי. מצב זה צפוי להימשך בחודשים הקרובים ולהשפיע לחיוב על תוצאותיה של בזן, אולם בעתיד הרחוק יותר צפויה כנראה ירידה במחירי הפולימרים ובמרווחים.
עוד הדגיש המנכ"ל קפלינסקי, כי "לאחרונה פרסמה ועדת המנכ"לים הממשלתית את טיוטת מסקנותיה בנוגע לעתיד מפרץ חיפה. מהמסקנות הראשוניות עולה, כי הוועדה הבינה את החשיבות של הבטחת רציפות התפקוד במשק האנרגיה, והמליצה להקים צוות ייעודי שיקיים מו"מ משותף עם התעשייה, בשיתוף פעולה הדדי, כדי לתכנן יחד את עתיד המפרץ".
בחברה מאמינים, כי אין זה ריאלי להעביר את פעילותה לדרום הארץ, מאחר שבית הזיקוק שלה צריך להיות קרוב לנמל ימי. כך, האפשרות הקיימת היא או לסגור את בית הזיקוק או לבצע בו טרנספורמציה לכיוון של אנרגיות נקיות יותר, כדוגמת מימן.
בבזן מתנגדים כמובן לאופציית הסגירה, ולכן פועלים לביצוע טרנספורמציות לדלקים שיניעו בעתיד את התחבורה ברחבי העולם. קפלינסקי עצמו מונה לאחרונה לתפקיד יו"ר החברה, שאותו יחל למלא בפועל לאחר מינוי מנכ"ל חדש במקומו.
בזן נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה איבדה כ-38% מערכה המתואם בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, בשלושת החודשים האחרונים זינקה המניה בכ-44% על רקע פתיחת המשק והשיפור הצפוי בפעילות.