איזה שר אוצר צפוי אביגדור ליברמן להיות / איור: גיל ג'יבלי
בשיחה עמו בעיצומה של מערכת הבחירות האחרונה אמר לי אביגדור ליברמן, הפעם זה יקרה, ממשלה אחרת, ואני אהיה בה שר אוצר. ליברמן, הפוליטיקאי הכי ותיק בסביבה חוץ מנתניהו עצמו ואריה דרעי חברו לשעבר ויריבו בהווה, ורוצה את תיק האוצר. למה? כי שם אפשר לתקן כמה מבעיות היסוד של החברה והכלכלה בישראל, כך לפי שיטתו, סוגיות של תשתיות, וגם סוגיות חברתיות-מגזריות.
תנאי עיקרי לכך לשיטתו הוא בלי החרדים בקואליציה, לא כשרים ולא בוועדת הכספים. על התנאי הזה התעקש במו"מ מול בנט וסער בעיקר, שביקשו לשמר קו פתוח לש"ס ויהדות התורה להצטרפות מאוחרת יותר. יאיר לפיד יישר עמו קו, והיעד של ליברמן הוא שנה לפחות של מה שהוא מכנה התיקונים החיוניים לשינוי סדר העדיפויות.
מנסה להציג את עצמו כמבוגר האחראי
בשיחה אז וגם כעת הוא מנסה לשווק את ליברמן האלדר סטייטמן, המבוגר האחראי בממשלה שרוב משתתפיה חסרי ניסיון. זה שעבר תפקידים בכירים כמו שר חוץ, אמנם עם כתם של פרשת מינוי זאב בן אריה לשגריר בלטביה, שעליה הוגש נגדו כתב אישום אך הוא זוכה לחלוטין פה אחד. ליברמן שבתפקידו הקצר אמנם כשר ביטחון ניתן היה כבר לראות התנהלות שונה מהתדמית הדורסנית והקיצונית שיוחסה לו.
בכיר במשרד הביטחון בתקופת ליברמן אמר לגלובס כי הוא היה קשוב לחלוטין הן לבכירי צה"ל ולעמדותיהם והן לבכירי המשרד. לדבריו, הוא נתן עדיפות לאנשי המקצוע, כמו בהצעת חוק הגיוס, שאת הכנתה הפקיד בידיהם, והתמקד בסוגיות כמו הקמת מערך טילים מדויקים, וניסיונות למהלכים התקפיים מול חמאס.
על רקע זה גם התפטר מתפקידו כשר הביטחון, כשהוסכם עם חמאס על הפסקת אש בחורף 2018, לאחר ירי של מאות רקטות לעבר ישראל. ההתפטרות הזו הובילה בסופו של דבר לבחירות הראשונות במשבר הפוליטי הנוכחי. ליברמן האשים את נתניהו ברפיסות ובכניעה לטרור, והשתמש בטענה הזו בכל מערכות הבחירות מאז.
עבר עשיר של חקירות
ליברמן אמנם זוכה ממעורבותו בפרשת השגריר, אבל בן אריה הורשע בעסקת טיעון במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך, בגילוי הפרת חובה ובשיבוש הליכי משפט. כשהיה בן אריה שגריר בבלארוס הוא דיווח לליברמן על פרטים הנוגעים לחקירתו.
לא מעט פרשיות נקשרו בשמו של ליברמן בעבר וחקירות המשטרה נמשכו שנים. בחלקן אף הוגשו כתבי אישום והושגו הרשעות נגד חברי מפלגתו, כמו פאינה קירשנבאום שהורשעה לאחרונה, אך הוא בסופו של דבר יצא ללא פגע, וללא אישומים נגדו.
ליברמן נחקר בחשד שקיבל מיליוני שקלים בזמן שכיהן כחבר כנסת בשנים 1999-2006. החקירות לא הבשילו לאישומים והתיק נסגר בסוף 2012, אבל היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה ויינשטיין כתב עליו כי קיבל בעקיפין סכומים נכבדים מאנשי עסקים דרך חברות שהקים ודרך בתו. "על פי החשד, בהתנהלות זו העמיד עצמו ליברמן במצב של תלות אפשרית באותם אנשי עסקים, או למצער במצב של חשש לניגוד עניינים בין פעילותו הציבורית למחויבותו לאותם גורמים", כתב ויינשטיין.
הנושאים הללו עלו גם עם מינויו של ליברמן לשר ביטחון ב-2016. אבל ליברמן לא מתייחס ומפנה לעובדה ששנים רבות של חקירות לא הניבו דבר נגדו.
האג'נדה צפויה להתנגש עם זו של בנט
ומה יעשה ליברמן כשר אוצר? החלק הכלכלי במצע - שהוא עצמו כתב אותו וכעת שונה מעט בהתאם למצב הפוליטי - אינו מפורט דיו ואינו דן בכמה וכמה מבעיות המשק המעיקות, בוודאי כעת בתום שנת הקורונה. אין מענה ממשי לשאלה המרכזית של כל שר אוצר: מאיפה יבוא הכסף למימון התוכניות ולהחזרי חובות וגירעונות הקורונה?
ועוד בעיה לא פשוטה, בראשות הממשלה אמור לכהן ראשון ח"כ נפתלי בנט, איש תוכנית סינגפור. כמה וכמה מההצעות של ליברמן נוגדות השקפת עולם ימנית כלכלית, ובנט כראש ממשלה עשוי להתנגד. בוודאי אם לא ירצה להיראות כמי שפוגע בחרדים.
סעיף מרכזי ובסיסי בתוכנית ליברמן הוא אישור תקציב דו-שנתי ל-2021-2022. ליברמן לא מתייחס לאישור תקציב לשנה זו, ולא מבהיר אם תקציב דו-שנתי הוא תוכנית עבודה גם להמשך. השיקול הפוליטי ברור, מניעת האפשרות להפלת הממשלה באמצעות אי-אישור תקציב, בשנה הבאה. השיקול הכלכלי, הוא מתן אפשרות לתוכניות ארוכות טווח בעיקר כדי לטפל ביציאה ממשבר הקורונה, וייצוב המשק.
סעיף חשוב אחר הוא ייצור צמיחה באמצעות פרויקטים של תשתית: כאן ליברמן מבקש להיראות כאריק שרון, לקצר הליכים באמצעות חקיקה (חוק הול"לים כמשל) ובמימון פרטי בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). בתוכנית מדובר על עשרות פרויקטים בתחום התחבורה, להפחתת הפקקים, ובתחום התקשורת, פריסת סיבים אופטיים ותשתית פס רחב בכל חלקי הארץ. הבעייתיות: התנגדות לקיצור הליכים מצד שותפות לקואליציה כמו מרצ והעבודה בשל ענייני סביבה; חוסר יכולת ומוכנות של משרדי הממשלה להכין ולפקח על עשרות פרויקטים גדולים בבת אחת; וגם רגולציה מכבידה מאוד ושוק לא משוכלל בתחום התקשורת שמעכבים את הפריסה המתוכננת.
עידוד עבודה והגדלת הפנסיות
לעידוד היציאה לשוק העבודה מציע ליברמן מעונות יום חינם עד לשעה 17:00 למשפחה שבה שני בני הזוג עובדים. לפי ליברמן העלות השנתית היא כ-7 מיליארד שקל. מאיפה הכסף? מהצמיחה שזה יביא. אליבא דליברמן, המטרה כאן היא הכנסת קהלים שלא משתתפים מספיק בשוק העבודה, קרי נשים ערביות וגברים חרדים. יו"ר העבודה מיכאלי מן הסתם תתמוך, בנט (ראש הממשלה המיועד) עם האג'נדה הימנית-כלכלית, סביר שיתנגד.
עוד סעיפי סיוע להגברת התעסוקה הם הכרה בהוצאות על מטפלת והקלות במס הכנסה לבני זוג עובדים. השתתפות במימון הכשרות מקצועיות למעסיקים; ושורת שיפורים והקלות בסיוע של תקופת הקורונה לעצמאים ולבעלי עסקים. התמיכה בעצמאיים תינתן בהוכחת ירידה של 25% מהמחזור במקום 40% כיום; מתן הלוואות עומדות שיומרו למענקים; אם העסק יעמוד ביעדים של החזרת עובדים לעבודה וחזרה לפעילות, התמיכה תהפוך למענק; הגדלת ערבות קרן הסיוע מ-15% היום לגובה של 33%; מס הפוך; קיזוז ההפסדים הצפויים ב-2020 על חשבון הרווחים שנרשמו ב-2019. מענק לעסק קטן (המעסיק עד 10 עובדים) בגובה ההפרשות הסוציאליות עד לשכר של 10,000 שקל ברוטו, למשך שישה חודשים והקלה בתשלומי ארנונה לבעלי עסקים.
כל אלה הצעות שנבחנו באוצר בשנה האחרונה, אך לא יושמו. נוסף למציאת המקור התקציבי הנדרש, 5-10 מיליארד שקל לפי הערכות האוצר, ליברמן יתקל בהתנגדות של ראשי המשרד. אם לשפוט לפי התנהלותו במשרד הביטחון, ליברמן יתייחס להמלצות ועמדות בכירי האוצר ברצינות, משמע חלק ניכר מהצעות אלה לא ייושמו, מה גם שהתאוששות המשק בעיצומה וחלק מהצעדים יתייתרו לחלוטין.
בסוגיית הפנסיה ליברמן מבקש לחוקק חוק פנסיית מינימום בגובה 70% משכר המינימום, כלומר כ-3,800 שקלים, יותר מפי 2 מהמצב כיום. העלות עצומה, מיידית ואקטוארית, ואין לה מקור תקציבי נראה לעין, בעיקר לנוכח המשבר האקטוארי העולמי הנובע מהזדקנות האוכלוסייה והעומס המוטל על הדורות הצעירים.
שיפור לחיילים, קיצוץ לחרדים
בצה"ל מבקש ליברמן לשפר מאוד את תנאי השכר של החיילים, להעלות את השכר לשירות סדיר ב-50%, ובעיקר להכין אותם לתעסוקה בחיים האזרחיים באמצעות הכשרות השלמת בגרויות ועוד. כאן העלות היא "רק" כ-1 מיליארד שקל. התועלת המיידית למשק ברורה, וכך גם האמירה המוסרית והחברתית של תגמול המשרתים.
עוד בחינוך, ליברמן מעוניין בהתניית מימון ממשלתי במסגרות חינוך שילמדו לימודי ליבה. כמו כן בביטול חוק נהרי, שמחייב רשות מקומית להשתתף בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה בהתאם לשיעורים ולתנאים היחסיים שבהם תומכת המדינה במוסדות המוכרים הרשמיים. זה אפשרי, אבל הוא יתקל בהתנגדות פוליטית גם בתוך הקואליציה.
בתחום הקצבאות ליברמן מעוניין בקיצוץ בקצבאות הילדים מילד חמישי ומעלה והפסקת קצבאות חודשיות לאלפי אברכים ותלמידי ישיבות, שרובם צעירים בגילאי תעסוקה בין 18-38. לפי ליברמן, מדובר במיליארדים שישמשו למימון סעיפי התוכנית האחרים. בפועל מדובר בכספים של הביטוח הלאומי ולא בתקציב המדינה הישיר, והסכומים שיחסכו נאמדים במאות מיליונים בשנה.
רשת ביטחון לאוכלוסיות מוחלשות
סעיף מעניין במיוחד הוא מתן רשת ביטחון לאוכלוסיות מוחלשות כגון מקבלי השלמת הכנסה, בעלי מוגבלויות וכו', שתאפשר להם קיום בכבוד. ליברמן מציע הכנסה מינימלית לאזרחים שחיים מהבטחת הכנסה בלבד עד ל-70% משכר המינימום. מדובר במדיניות הרחוקה מעקרונות הימין הכלכלי שבנט מקדש, ולבד מההתנגדות הפוליטית עלותה גבוהה, ולא ישימה בטווח הקרוב. לבד מכך, הסעיף הזה נוגד את מדיניותו להגדלת התעסוקה בקרב גברים חרדים כי הוא מחזיר להם את מה שיפסידו אם יקצץ בקצבאות האחרות כמו ילדים ותקציבי ישיבות.
מישראל ביתנו נמסר בתשובה לפנייתנו כי "המטרה ברשת הביטחון לאוכלוסיות המוחלשות היא לסייע למי שאינו מסוגל לעבוד, ולא למי שיכול לצאת לשוק העבודה".