סופר מרקט בקנדה. אין חובה לסמן מוצרים ישראלים שיוצרו בהתנחלויות / צילום: Shutterstock, Elena Berd
יעקב ברג, מנכ"ל ואחד מבעלי יקב פסגות שבבנימין, הוא אחד מהפעילים המרכזיים במאבק הישראלי בזירה הבינלאומית נגד סימון מוצרים מההתנחלויות ומרמת הגולן, ובסוף השבוע שעבר השיג ניצחון חשוב.
בית משפט פדרלי לערעורים בקנדה הפך החלטה קודמת מיולי 2019 ופסק כי יקב פסגות הישראלי, הפועל מיהודה ושומרון, רשאי לסמן את מוצריו כ-Made In Israel. פסק דין התקבל בעקבות ערעור שהגיש ברג. ההחלטה הופכת את קנדה למדינה הראשונה בעולם הקובעת כי חברות שמייצרות מעבר לקו הירוק רשאיות לכתוב כי המוצר מיוצר בישראל.
בפסיקה ב-2019, בעקבות עתירה של פעיל פרו פלסטיני מוויניפג בשם דיוויד קטנבורג, קבע בית המשפט כי יש לסמן את היין המיובא לקנדה מיקב פסגות ככזה שיוצר בהתנחלויות, וכי הסימון "תוצרת ישראל" בלבד מטעה צרכנים שמעוניינים להחרים את היין מסיבות פוליטיות.
בית המשפט, בשבתו כערכאה ראשונה בתיק, פסק כי על הרשות לקבוע נוסח חלופי לסימון. בפסק הדין, ציין בית המשפט כי הנושא רגיש וסבוך, אולם קיבל את העמדה העקרונית כי מדובר ב"דרך שלווה אחת בה אנשים יכולים לבטא את עמדותיהם הפוליטיות היא באמצעות החלטותיהם הצרכניות", ולכן יש לספק להם "מידע מדויק על מקור המוצרים".
השופטים כעת הסתמכו על תקדים שקבע בית המשפט העליון בקנדה בפרשה אחרת ולפיה אין שום חובה על הרשות הקנדית לדרוש סימון כזה, ומי שמבקש להביע מחאה יכול לגלות זאת בדרכים אחרות. הם העניקו עדיפות להסכם הסחר החופשי שנחתם בין ישראל לקנדה ב-1997 ועל כך שחוקים ישראלים הקשורים לייצור המזון תקפים גם ביהודה ושומרון על שטחי ההתנחלויות.
"מכה בראש במקום רגיש"
בראיון לגלובס אומר ברג: "מדובר ביום היסטורי עבורנו ואנו מרגישים שהצדק נעשה. הפסיקה מ-2019 הייתה תקדימית ונתנה לנו מכה במקום רגיש. קנדה ידידה חשובה שלנו וזה הפתיע והיה מסוכן. ואכן בערעור ראינו שהעמדה הממשלתית היא נגד סימון המוצרים וזה סייע לקבלת הערעור.
"בית המשפט הבין שזה לא בסמכותו ושמדובר בהחלטה ממשלתית מדינית ולא משפטית, שמדובר ביחסים בין מדינות ולא בעניין צרכני גרידא. המוצרים מיהודה ושומרון הם ישראלים לכל דבר. היין שלנו ישראלי ועומד בכל אמות המידה התקנות והכללים של ישראל, וזה מה שהצרכן רוצה וצריך לדעת. כל היתר פוליטיקה שאינה רלוונטית".
באירופה המצב מסובך יותר
הקרב באירופה קשה הרבה יותר, כאשר בנובמבר 2019 בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי קבע כי ציון "ישראל" כארץ המקור של המוצר עלול להטעות את מי שמעוניינים לרכוש מוצרים מישראל אך לא מהשטחים.
השופטים התייחסו לעובדה שהשטחים נמצאים בסכסוך, ושההתנחלויות הן ביטוי של "כוח כובש על פי הגדרות החוק ההומניטרי הבינלאומי". עם זה בפסק הדין מודגש שבית המשפט אינו מוסמך לקבוע את עמדת האיחוד האירופי לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
פסק הדין היה מעין המלצה ורק במקצת מדינות אירופה אכן חלה חובת סימון ממשית. ברג אומר כי במקומות שבהן זה קרה: "זה לא פגע לנו במכירות ולעיתים ההיפך. אוהדי ישראל באירופה הגיבו ברכישה דווקא של תוצרת זו".
המאבק על סימון מוצרים מיהודה ושומרון זולג גם לישראל - בגלובס חשפנו בשבוע שעבר כי ארגון ישראלי-פלסטיני בשם "לוחמים לשלום" דורש את סימון המוצרים מההתנחלויות גם בישראל.
במכתב ששלח עו"ד איתי מק בשם "לוחמים לשלום" אל הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עו"ד מיכאל אטלן, נאמר כי הוראות החוק והצווים הרלוונטיים קובעים כי על היצרן לסמן על גבי אריזת המוצר את ארץ ומקום הייצור.
דוד אלחיאני, יושב ראש מועצת יש"ע, אמר בתגובה כי ישובי יו"ש ובקעת הירדן הוקמו על ידי ממשלות ישראל. לדבריו, "אנחנו אזרחי המדינה - בוחרים לכנסת, משרתים בצבא ומשלמים מסים. המדינה רואה בנו ישובים מן המניין. הדרישה הזויה. מה מבקשים הדורשים? שנחזיר את תעודת הזיהוי שלנו?".
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הגיבה: "על פי החוק הקיים, יש חובה לסמן ארץ ייצור בלבד ואין חובה לסמן מקום ייצור. במקום שבו בחר העוסק לכתוב את מקום הייצור עליו לכתוב את מקום הייצור כפי שהוא".
חבר הכנסת מוסי רז ממרצ, הגיש שאילתא לשר המסחר והכלכלה בנושא.
ובתגובה ברג אומר לגלובס כי "אנחנו בחברה טובה יחד עם חיילי צה"ל בצד שמוסי רז ודומיו תוקפים, ומוכנים לשלוח אותנו לבית המשפט בהאג. אני כעת במילואים עם נשק ואפוד שומר על מדינת ישראל, וביקב אני שומר עליה חמוש בבקבוקי היין ונאבק את מאבקה המדיני והמסחרי מול שונאיה בעולם".