אבו מאזן/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
לא בכדי כינו בחמאס את סבב הלחימה הנוכחי מול מדינת ישראל בשם "חרב ירושלים". בכירי הארגון ביקשו לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניהם במהומות החוזרות באזור שער שכם ובשכונת שייח' ג'ראח ולהצטייר בפני הציבור הפלסטיני כמי שמספקים לירושלמים את החרב הדרושה להם כדי להילחם בישראל. חרב זו לבשה בשטח צורה של טילים הנורים בירי תלול מסלול, שהיכו תחילה בהרי ירושלים ולאחר מכן באזורי עוטף עזה, הנגב המערבי ויישובי הדרום כולו, גדולים כקטנים.
אחת מנקודות הציון החשובות שיש לציין בהקשר זה היא הבחירות הפנימיות בחמאס שהתקיימו לפני כחודשיים בלבד, במהלך מרץ 2021. בבחירות אלה זכה יחיא סינוואר בכהונה נוספת כראש החמאס ברצועת עזה, אך זו הייתה זכייה שהושגה בקושי רב מול יריב שהוכיח עוצמה רבה בשטח - ניזאר עוודאללה. מאז הבחירות, כך נדמה, כיסאו של סינוואר עדיין מתנודד קמעה. יתרה מכך, בעקבות אותן בחירות חזר לתמונה לאחר כארבע שנים של הפוגה למראית עין גם אחד מענקי חמאס - חאלד משעל, שקיבל הפעם תפקיד רשמי בתור ראש חמאס חו"ל. משעל, הזכור לישראל היטב מן ההתגוששות העקובה מדם במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 עלול לנסות לשחזר את הקו התוקפני והסרבני, תוך שימוש ב"שלט רחוק" והפעלת מקורביו ברצועת עזה.
זעזוע משמעותי נוסף שספג חמאס לאחרונה היה בעקבות החלטתו של אבו מאזן לבטל את הבחירות ברשות הפלסטינית, שהיו אמורות להתקיים בשטחים לראשונה לאחר 15 שנים, בהשתתפות חמאס. הציפיות מהבחירות בשורות הארגון היו גדולות מאוד. מנהיגי הארגון קיוו שבכל פעימה מהפעימות הצפויות במהלך הבחירות: הבחירות לפרלמנט (שתוכננו ל-22 במאי), הבחירות לנשיאות (שתוכננו ל-31 ביולי) והבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית (שתוכננו ל-31 באוגוסט) הם יזכו למנה נוספת של לגיטימציה מהציבור הכלל פלסטיני, מה שיאפשר לארגון דריסת רגל חוקית בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. זכייה בבחירות הייתה מאפשרת לארגון השתלטות מלאה על הממסד הפלסטיני.
אולם, פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. אבו מאזן ביטל את הבחירות לאחר לחצים לא מבוטלים מצד ירדן ומצרים, ותוך שימוש באמתלה של חוסר היציבות השלטונית בישראל והתנגדות ישראלית לעריכת הבחירות במזרח ירושלים.
כך נדחף סינוואר לפינה לא נוחה בעליל, בה הוא מחויב להוכיח את מנהיגותו ולקבל אישור מחדש, הן בתוך שורות חמאס הנתון בשידוד מערכות בעקבות הפריימריז, והן בהיבט הכלל-פלסטיני. מתוך כך, ההתרחשויות בירושלים סיפקו לו פלטפורמה יעילה, שבה הוא מנסה להפעיל את "חרב ירושלים" כנגד "שומר החומות", כפי שבחרו בישראל לכנות את הסבב הנוכחי שבו אנו נתונים עתה, ואשר פרץ ברוב עוז ביום שבו ציינה ישראל את יום ירושלים.
הכותבת היא חוקרת ומרצה במכון טרומן והחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית