גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בזכות אילוצי תקופת הקורונה המשק התמודד היטב בסבב הלחימה

המגפה אימנה אותנו בלקיים ובלנטר את הכלכלה הלאומית בזמן אמת ו"תחת אש" • היתרון הזה בעצם נתן למשק מעין "חיסון" כלכלי לטווח המיידי של סבב הלחימה • ברמת המיקרו, ישנם עסקים שסבב הלחימה חיסל אותם סופית, אך ברמת המאקרו, לפעמים מה שלא הורג - מחשל

פגיעה בבניין באשקלון / צילום: Reuters, Amir Cohen
פגיעה בבניין באשקלון / צילום: Reuters, Amir Cohen

המלחמה היא גיהינום. את האבדות שלה, בנפש וברכוש, אי אפשר למדוד. אני לא יודע אם הטרגדיה הטריה באזורנו נחשבת מלחמה (התלקחות? סבב לחימה? אירועים? מבצע?), אבל ברור שרוב הנזק שלה אינו כלכלי; זו בעיקר טרגדיה אנושית. וגם את המחיר הכלכלי נטו שלה, אם יש כזה דבר, ייקח עוד הרבה זמן להבין. התוצאות של פרצי אלימות כאלה (כמו גם סיבותיהם), בתוך המדינה ובינה לבין שכנותיה, הן מורכבות וארוכות טווח. ההשלכות של ההרג, ההרס, הפגיעה בתחושת הביטחון, האמון והסולידריות, והתהליכים החברתיים והפוליטיים הנלווים לכל אלו כמעט בלתי אפשריות למדידה ולכימות. בטח לא ברמה האזורית, ואפילו לא ברמה הלאומית-מקומית.

ובכל זאת, מה אפשר ללמוד אם מתמקדים לרגע רק בפעילות הכלכלית במשק הישראלי ורק בטווח המיידי? ראשית, אפשר להסיק בזהירות שבזכות הקורונה, היכולת שלנו בכלל לדעת משהו על הטווח המידי מאוד השתפרה. שנית, אפשר לשער שבזכות הקורונה, החוסן הכלכלי של המשק בטווח המיידי גם הוא מאוד השתפר.

נתחיל עם המסקנה הראשונה. היכולת שלנו לנטר בזמן אמת את הביצועים המצרפיים של המשק מוגבלת מאוד. הנתונים החשובים ביותר הם חודשיים, רבעוניים, אפילו שנתיים. הם מגיעים באיחור, ועוברים תיקונים בדיעבד. המצב הזה, של נתונים מאקרו כלכליים שמגיעים באיטיות, אף פעם לא היה אופטימלי; אבל בימים כתיקונם, הוא גם לא כל כך נורא. כי גם המשק הלאומי עצמו מתגלגל לאט ובלי סיבובים חדים. משבר הקורונה, לעומת זאת, שינה את המצב. בגלל שהוא התפתח במהירות חסרת תקדים, העולם פיתח במהירות יכולת והרגל להסתכל בנתונים שבועיים ואפילו יומיים. פתאום אפשר לשאול: מה קרה למשק בשבוע האחרון?

לגבי ההשערה השנייה, היא מבוססת כרגע על הרעיון שמשק שנאלץ להתמודד עם מגבלות של ריחוק חברתי וסגרים, פיתח בעל כורחו גם יכולת להתמודד עם מגבלות תנועה ביטחוניות. העובדים והמעסיקים שיכולים, כבר מורגלים בעבודה מהבית. הסטודנטים והילדים שיכולים, כבר מורגלים בלמידה מרחוק. העסקים והצרכנים שיכולים, כבר מורגלים בביצוע עסקאות אונליין ובשימוש במשלוחים.

צריך להדגיש: לא כולם יכולים. פערי היכולת מתואמים עם פערים חברתיים וכלכליים אחרים. האוכלוסייה הנפגעת השתנתה במהלך האירועים האחרונים ביחס לזו של ימי הקורונה. גורמי סיכון כמו גיל מבוגר ומגע חברתי (או עם קהל) הוחלפו בגורמים כמו הימצאות בקו האש או בקרבתו והיעדר גישה, גם כלכלית, למיגון פיזי.

ההשערה הזו, שבזכות הקורונה ההשפעה הכלכלית המיידית של סבב האלימות האחרון על הכלכלה הישראלית קטנה, תעמוד למבחן בקרוב מאוד, עם הגעת נתונים חדשים. נתונים יומיים על הכלכלה כבר יש (גם זה, כאמור, בזכות הקורונה), אבל עדיין לא עברו מספיק ימים.

ייתכן שהמשק מפתח חסינות מסוימת 

בינתיים, מנתוני הרכישות בכרטיסי האשראי שהוצגו במהלך דיון במועצה הלאומית לכלכלה, עולה שבשבוע הראשון של האירועים הרכישות של הציבור ירדו בחדות. צריך כמובן להיזהר כי זה רק שבוע, והוא הסתיים בחג (השבועות). אבל הירידות חדות, והן מקיפות הרבה ענפי שירותים (כמו תחבורה, אירוח, ופנאי) ומוצרים (כולל ביגוד, ריהוט, ודלק).

הירידה הראשונית ברכישות נראית עמוקה בסדר גודל של הירידות בסגרים השני והשלישי, אבל בינתיים הרבה פחות עמוקה מזו של הסגר הראשון. זה שהירידה ברכישות הלכה וקטנה מסגר לסגר בעצמו מרמז על החוסן החלקי שפיתחו במהירות חלקים מסוימים במשק. הירידה הנוכחית חדה מאוד, אבל כמובן ייתכן שהיא תהיה גם קצרה מאוד, ושהרכישות יזנקו בחזרה למעלה "כמו קפיץ" כבר בימים הקרובים. אין לנו יכולת להשוות את המצב כפי שהוא משתקף בנתונים החדשים למצב בזמן אירועים ביטחוניים ומלחמות מהעבר הרחוק. אבל לפחות בהשוואה לזעזועים הכלכליים בזמן המגפה, ייתכן שהמשק מפתח חסינות מסוימת בטווח המיידי.

אז שוב: בטווח הארוך, המצב הרסני. וגם בטווח המיידי, ברמת המיקרו, החסינות הנ"ל לא תמיד מורגשת. עבור עסקים שבקושי התחילו להתאושש לאחרונה אחרי שנה נוראית, האירועים האחרונים עשויים להיות הקש האחרון. הקורונה כמעט חיסלה אותם, והשאירה אותם חשופים ופגיעים. אבל ברמת המאקרו כלכלה, לפעמים מה שלא הורג, מחשל.

הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה ע"ש משפחת בוגן ובמרכז לרציונליות ע"ש פדרמן באוניברסיטה העברית, ובביה"ס למנע"ס באוניברסיטת קורנל

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי