הלוויה באום אל פאחם של צעיר תושב העיר שנורה במהלך המהומות. שבוע שעבר / צילום: Associated Press, Mahmoud Illean
מעסיקים רבים ביטלו את הגעתם לירידי תעסוקה בחברה הערבית שאמורים היו להתקיים באזור המשולש ובדרום. הסיבה: חשש לשלום העובדים. הירידים הפכו ממפגש פיזי ליריד משרות אונליין, ובמשולש עלתה הצעה להעביר את היריד לערים יהודיות, הצעה שירדה מהפרק לאחר שבחברה הערבית חששו מתקיפות.
"המעבר לכנס אונליין מהווה ירידה גדולה במטרות היריד", אומר יוליה איתן, סמנכ"לית בכירה במשרד העבודה והרווחה וראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות. "יש משמעות גדולה מאוד למפגש פנים מול פנים של עובד ומעסיק. מדובר על הבעת אמון מהותית בין האוכלוסיות ובמיוחד בתקופה כזו האמון הוא הכרחי לשני הכיוונים".
ההתאוששות מנזקי הקורונה איטית יותר
התעסוקה בחברה הערבית נפגעה קשה בתקופת הקורונה. לפי נתוני שירות התעסוקה, הערים הערביות מובילות את שיעור האבטלה. במקום הראשון אום אל-פחם עם 24.4% דורשי עבודה ואחריה נצרת עם 24.3%. את החמישייה סוגרות רהט (19.9%), עכו (19%) וביתר עילית (18.6%). בקרב 15 הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר חמש ערים ערביות, ושתי ערים מעורבות. זאת לעומת שיעור ייצוג של חמישית בלבד לחברה הערבית בישראל.
שירות התעסוקה אמנם לא מפרסם נתוני אבטלה, אבל לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במחצית השנייה של אפריל, שיעור המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בשל סיבות הקשורות בקורונה יחד עם שיעור הבלתי מועסקים הגיע ל-7.9%. עם זאת, בסיכומו של חודש אפריל יש כ-450 אלף מחוסרי עבודה (10.6% מכוח העבודה), בהם מובטלים שפוטרו או התפטרו, עובדים שבחל"ת ואלו שאין להם עבודה וגם לא מחפשים מכל מיני סיבות. אם נשווה את הנתונים של הערים המובילות בשיעור דורשי העבודה של שירות התעסוקה, הנתון הרלוונטי מהלמ"ס הוא שיעור של 10.6% בממוצע ארצי.
בשירות מעריכים כי קצב ההתאוששות האיטי יותר של היישובים החרדים והערבים צפוי להישאר נמוך יותר בהשוואה ליתר הערים, ועולה חשש מפני זליגה של רבים מדורשי העבודה בערים הללו לאבטלה ארוכת טווח וייתכן שאף לתלות בקצבאות סוציאליות. לפיכך טוענים בשירות כי הסיוע לתושבי ערים אלה חייב לעמוד בראש סדרי העדיפויות בכל תוכנית צמיחה.
דורשי העבודה מיואשים
היום התקיים כנס הגיוון התעסוקתי של גלובס בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה ובחסות אמדוקס.
ארגון ריהאן, תחת מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה, הוא שארגן את ירידי התעסוקה. בצפון מספר המעסיקים שאישרו את הגעתם נותר כמעט ללא שינוי, אולם דווקא מספר דורשי העבודה שאמרו שיגיעו ירד משמעותית.
איתן מסבירה כי דורשי העבודה מיואשים. "לתחושתם גם ככה אף מעסיק יהודי לא יעסיק אותם ומוטב להם להמתין עד יעבור זעם. וזה חבל כי הצורך בעובדים גדול מאוד, במיוחד לאחר שנת הקורונה".
"אחרי הרמדאן הגיעו המבצע ואי השקט. ביטול הירידים מטריד. מקווים שזה לא מאותת על מגמה. כשמנסים לאמוד את הנזקים סופרים את הכסף: כמה עלו הטילים ואובדן ימי העבודה, אבל צריך להתחיל לתמחר את משבר האמון".
"הדיבורים שעולים מהשטח של מועמדים שחושבים שאין להם טעם להגיע למקומות העבודה בגלל שידחו אותם, זה משהו שמחייב גיוס מחדש של כולנו והתבוננות אמיתית לתוך המציאות שלנו ולעתיד, שהוא עתיד משותף. אנחנו לא יכולים לוותר על הצורך הכלכלי והחברתי-ערכי של שוק עבודה מגוון".