צמח הקנאביס / צילום: Shutterstock
במרץ 2019, בתום מאמץ מרוכז של המשטרה, הסתיימה סאגה שהייתה אמורה לשנות את פני שוק הקנאביס הלא חוקי בישראל: עמוס דב סילבר, מייסד טלגראס, נתפס ונעצר באוקראינה. כחודש לאחר מכן נעצרו גם 42 מבכיריו של טלגראס והוגשו 27 כתבי אישום בפרשה.
במשטרה חגגו והצהירו: "חברי הרשת פעלו כארגון פשיעה לכל דבר ועניין, באופן מאורגן ושיטתי. נמשיך להפעיל יכולות מבצעיות ומודיעיניות במטרה לחשוף תופעות פשיעה חמורה ומאורגנת ולמצות את הדין עם העבריינים".
ואולם, נדמה שמה שהיה אמור לעצור את הפעילות הגועשת של שוק הקנאביס בישראל - עשה לו רק טוב. כיום, שנתיים אחרי, פועלים בארץ עשרות קבוצות ואלפי סוחרים, ונכון לתקופת הקורונה גדל היקף ההזמנות של קנאביס ב-330% - כך מעידה "המחתרת", רשת סחר מקוון בקנאביס ("ואחת הטוענות לכתר טלגראס", כך לפי האתר שלה).
בקבוצות הטלגרם גם שוקדים על שיווק אגרסיבי ושולחים אינספור הודעות שמכריזות על מחירים אטרקטיביים והצעות הצטרפות גם למי שלא בטלגרם.
"אפשר לומר שמה שקרה בטלגראס עשה טוב לגורמים האחרים בענף", מודה בעלים של אחת הקבוצות לממכר סמים בטלגרם. אילנה, שנוהגת לרכוש דרך הקבוצות האלה, מספרת: "זה כמו קניון. אתה מכניס לקבוצה בטלגרם את אזור המגורים שלך, ואז מקבל את כל ההצעות מהסוחרים באזור. אתה רק צריך לבחור".
"העבודה מאוד מאוד חזקה"
ראשית הסיפור במבצע מורכב משותף של להב 433, יחידת יהלום של רשות המסים, יחידת החקירות של כונס הנכסים הרשמי ומחלקת הסייבר של הפרקליטות. בסופו, ב־12 במרץ 2019 לפנות בוקר, פשטו שוטרים וחוקרים על בתיהם של עשרות בכירי טלגראס, עצרו אותם ואיתרו מאות מחשבים וטלפונים סלולריים ששימשו להפעלת הפלטפורמה.
על פי האישומים, ארגון טלגראס, שהפעיל במשך שנתיים רשת להפצה ומכירה של קנאביס וסמים קלים אחרים באמצעות אפליקציית טלגרם, היה אחראי לעסקאות בסכום כולל שנאמד במאות מיליוני שקלים בשנה. מנהלי ועובדי הפלטפורמה תיווכו בין יותר מ-3,000 סוחרי סמים, 250 מהם קטינים, לבין כ-200 אלף רוכשי סמים, שהניבו להם הכנסות של כ-30 מיליון שקל.
מנהלי טלגראס, כך לפי כתב האישום, השקיעו מאמצים רבים כדי לאמת את זהותם של סוחרי הסמים שביקשו לפעול באמצעות הפלטפורמה, זאת במטרה לנפות שוטרים סמויים או מתחזים, יצרו בוטים שנועדו לייעל את השימוש בה וכן מנגנון ייחודי לאיסוף שכר הטרחה שלהם.
באוגוסט 2019, כשסילבר היה בדרכו לישראל, מלווה בשוטרים, הוא הצליח להימלט בדיוטי פרי של נמל התעופה בקייב, אך נמצא בתום יממה באומן. בעקבות המעצר הפסיקה טלגראס, אז בין הקבוצות הבודדות שביצעו ממכר קנאביס דרך הטלגרם, את פעילותה, והיקף הסחר המקוון בו הצטמצם.
אבל ההפסקה הייתה זמנית. בפועל, את מקומה של טלגראס, שחטפה מהלומה מרשויות החוק, תפסו אינספור קבוצות מתחרות - גם הן בטלגרם. בהן טלכאן, גטוויד, טלקנאביס, ישראנביס, וויד4יו, ישראגראס, ומולקולה - וזה רק קומץ, כך על פי מגזין "קנאביס".
"מי שיש לו שם כיום - העבודה מאוד מאוד חזקה", אומר מייסד של אחת הקבוצות.
איך אתה מסביר את הגידול המשמעותי בפעילות של השוק הזה?
"כשאנשים נחשפו לטלגרם, היה פה טירוף. בעבר רוב העבודה הייתה באמצעות טלגראס, כי לא הכירו את שאר הקבוצות, היום העבודה מתרכזת אצל אלפי סוחרים בהן".
מלבד תהליך הרכישה, שהפך קל ופשוט, נפתח כאן גם ערוץ נגיש במיוחד, של הגעתו ליעד: שליחי קנאביס מצטיידים במדים של חברות שליחויות. בספטמבר האחרון אף עצרה המשטרה צעיר שהתחזה לשליח של וולט לצורך העברת סמים.
נוסף על כך, מנהלי הקבוצות מפעילים בוטים השולחים הצעות המוניות לחברים בטלגרם - וגם למי שלא. "זן שיכול לגרום לצחקוקים בלתי פוסקים בטעם של ענבים בשילוב פירות יער" נכתב באחת הקבוצות. "זן שמזכיר פנקייק למחשבות טורדניות" מובטח בקבוצה אחרת. "130 לקוחות לא טועים" נאמר באחרת. ההצעות האטרקטיביות גם מתהדרות בשמות מקוריים כמו "שרה נתניהו - מלכת הקנאביס של ישראל" ו"פאבלו אסקובר - לקנות ממלך הסמים".
"יכולים לנהל את המדינה"
אבל מתברר ששוק הקנאביס הגועש שהותירה טלגראס הוא לא הדבר היחיד שנשאר ממנה. שנתיים אחרי שורת המעצרים הפלטפורמה עדיין חיה, ואפילו חולשת על רובו עם יותר מ־400 סוחרים פעילים. "הם שברו את השוק", מספר אורי, לקוח של טלגראס. "לפני שהם היו, המחירים היו אחרים, והיה קשה להגיע לקנאביס. היית צריך להכיר חבר שמכיר חבר שמכיר חבר. לא היה דבר כזה משלוחים. מה שהיה זה 'בוא תגיע לרחוב הזה, כשאתה שם תתקשר אליי'. היום זה הרבה יותר מסודר, פשוט, ונוח".
רק שהפעם, כך נדמה, הרבה יותר זהירים שם. "לפעמים אני נאלץ להחליף סוחר כי הקודם ירד למחתרת. אני קונה מסוחר מסוים כמה פעמים, כבר מתקשר איתו דרך הטלפון, ואז הוא נעלם. אני לא יודע להגיד אם זה משהו מכוון, כדי שלא יעלו עליהם, או פשוט בגלל חשש".
גם בשאר הקבוצות מחשבים כל צעד בקפידה. "בטלגראס שיחקו אותה גברים על המדינה", מסביר המייסד של קבוצה אחרת. "במילים לא יפות: שיחקו להם (למשטרה - ה"מ) בביצים, והתגרו בהם. אנחנו לא נחשפים כי אנחנו לא רוצים למשוך אלינו אש כמו שקרה עם טלגראס. אנחנו סך הכול רוצים לפזר וויד איכותי ללקוחות איכותיים שמחפשים לסיים את היום שלהם בצורה רגועה במדינה שאין בה דקה של רוגע".
"כששולחים בקשת הצטרפות לקבוצה", מספר דניאל, שרוכש קנאביס בטלגרם, "יש תהליך הזדהות שבו בודקים שאת לא שוטרת או משת"פית. אחרי שבדקו שאת בסדר בפייסבוק ובאינסטגרם שולחים לך תפריט ותיוגים להמלצות ולמגדלים. אחרי שמחליטים מה רוצים לרכוש קובעים מיקום, ובדרך כלל הם מגיעים בתוך שעה. הייתי נותן להם לנהל את המדינה".
"הרבה יותר קל לקבל רישיון"
ויש עוד סיבה לפריחה של הענף הזה - והיא באה מכיוון מפתיע. "מה שעזר להתפתחות של השוק הלא חוקי בקנאביס הוא התפתחות השוק החוקי", טוען גורם בשוק הקנאביס. "ב-2017 היו בישראל כ-20 אלף מטופלים בקנאביס רפואי, היום יש 100 אלף, והתהליך לקבלת רישיון הרבה יותר פשוט. יש מטופלים שנשארים להם עודפים והם מוכרים אותם. העובדה היא גם שיש כיום 14 חברות ציבוריות בתחום, שמכהנים בהן ראשי ממשלה, שרים וגנרלים לשעבר".
למען הסר ספק, על פי החוק מי שסוחר בקנאביס בטלגרם הוא עבריין והמשטרה עשויה לחפש אותו. עו"ד שגיא זני, המייצג קטינים החשודים בסחר סמים מקוון, מספר כי ברוב המקרים למשטרה אין יותר מרשימת לקוחות, אבל כדי להגיש כתב אישום, ובטח כדי להשיג הרשעה, היא צריכה להכות בברזל בעודו חם. "כדי לפתח תיק של קבוצה הסוחרת דרך הטלגרם המשטרה צריכה להכניס סוכנים סמויים ולשכנע אנשים לעשות עסקה. אבל אין לה מספיק כוח אדם ומשאבים לזה".
"בפרשת טלגראס", אומר עו"ד קובי סודרי, המייצג את אופיר מישל, מראשי הקבוצה, "הסוחרים שפעלו לא נעצרו והמדינה הלכה רק על הראש (סילבר - ב"מ). היא ריכזה שם מאמץ, מה שכיום פחות אפשרי. יש הבדל בין מצב שבו אתה נלחם בארגון אחד גדול לבין מצב שבו אתה נלחם בעשרות ארגונים. יש גם שאלה משפטית, אם הארגונים האלה הם סוחרים בעצמם או רק נותנים פלטפורמה לפרסום. בסופו של דבר אי אפשר לבער את הדבר הזה, כמו שאי אפשר לבער טרור".
"המשטרה קיוותה שהמעצרים בפרשה ישימו סוף לתופעה", אומר עו"ד ניר יסלוביץ, המייצג את סילבר. "אבל תמיד יהיה מי שייכנס לוואקום שנוצר. כשנחשף היקף הפעילות של טלגראס, אחרים ראו כי טוב, והעתיקו את השיטה. גם הם הבינו כנראה שלמשטרה אין כלים להילחם בזה. זו תעשייה שאתה לא יכול לעצור".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "במסגרת המאבק בסחר בסמים משטרת ישראל מבצעת פעילות גם ברשתות החברתיות ובאפליקציות השונות, באמצעות מגוון אמצעים טכנולוגיים, המסייעים לאיתור ומעצר של מפרי החוק במטרה למצות עמם את הדין עד תום".