מנדלבליט (מימין), גנץ, חימי וחיות בכנס לשכת עורכי הדין באילת. חזית אחידה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
בכירי מערכת המשפט משיבים מלחמה. נשיאת העליון אסתר חיות, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וראש לשכת עורכי הדין אבי חימי תוקפים בחריפות את הפוליטיקאים שמותחים ביקורת קשה על מערכת המשפט, ובראשה בג"ץ. זאת, במסגרת כנס לשכת עורכי הדין באילת.
הנשיאה אסתר חיות מתחה ביקורת קשה על הפוליטיקאים, שתקפו בחריפות את בג"ץ בעקבות התערבותו האחרונה בחקיקת הכנסת, ובראשם יו"ר הכנסת יריב לוין (הליכוד). חיות התייחסה לדבריו של יו"ר הכנסת לוין, שלפיהם פסק הדין של בג"ץ מהשבוע שעבר המכיר בסמכותו לפסול חוק יסוד שחוקקה הכנסת, הוא "אירוע מטורף" ו"הפיכה שלטונית".
"למרבה הצער", אמרה הנשיאה, "יש מי אשר שמו להם למטרה לפגוע במערכת המשפט ולהחלישה. מגמה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במתקפות בוטות ושלוחות-רסן הגובלות לעתים בהסתה ממש והמופנות ברמה האישית כלפי שופטות ושופטים בכל הערכאות בשל החלטות אשר אינן לרוחם של אותם הגורמים.
"מתקפות אלה אינן רק נחלתם של אנשים פרטיים וצייצני רשתות חברתיות למיניהם. הן נשמעות לדאבוני גם מפי נבחרי ציבור. דומני, כי כאשר נבחר ציבור כזה או אחר מרשה לעצמו לתאר פסק דין של בית המשפט כ'אירוע מטורף' או כ'הפיכה', הדברים מלמדים יותר על אומרם מאשר על בית המשפט שנתן את פסק הדין".
לוין תקף את בג"ץ בשל החלטתו בשבוע שעבר לבטל את "מתווה האוזר" שכלל תיקון ל"חוק יסוד: הכנסת". שישה שופטי בג"ץ בראשות חיות, נגד דעתם החולקת של שלושה שופטים אחרים, קבעו כי תיקון לחוק יסוד שערכה הכנסת במטרה לעגן חריגה של 11 מיליארד שקל מהתקציב ההמשכי לצרכיה של הממשלה (אימוץ "פשרת האוזר") הוא בטל. נשיאת העליון חיות כתבה כי חברי הכנסת הפכו במקרה הזה את חוקי היסוד ל"כלי משחק" ועשו שימוש לרעה בכובעם כרשות מכוננת המחוקקת חוקי יסוד.
בכנס באילת תקפה חיות את דבריהם של ח"כ לוין ושל יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', שקראו לא לכבד את פסק הדין של בג"ץ. לדבריה, "ישנם נבחרי ציבור המגדילים לעשות ומרשים לעצמם לקרוא לאי-כיבוד ואי-ציות לפסקי דין שאינם לרוחם. בַּקריאות חסרות האחריות הללו טמונה סכנה גדולה, אשר חשוב להתריע מפניה ולומר באופן הברור ביותר - החתירה תחת הלגיטימיות של בתי המשפט ושל פסקי הדין הניתנים על-ידם חותרת למעשה תחת עיקרון שלטון החוק, ומכאן ועד אנרכיה וכאוס - קצר המרחק".
הנשיאה ציינה כי "התקופה האחרונה, ובייחוד השנה החולפת, העמידו ועדיין מעמידים במבחן את יכולתנו לשמר את הערכים המאגדים אותנו כחברה וכמדינה יהודית ודמוקרטית". לדבריה, "בימים כתיקונם מקבל רוב-רובו של הציבור את התקיימותם של ערכי יסוד אלה כדבר המובן מאליו, והמאבק למימושם הוא בעיקרו מאבקם של פרטים או קבוצות באוכלוסייה שחווים פגיעה בזכויותיהם ומבקשים סעד לתיקון עוולות שנגרמו להם". לטענתה, הרשות השופטת מהווה אי של יציבות בתקופה רבת-תהפוכות זו.
נגיף ברשתות החברתיות
גם היועץ המשפטי לממשלה שהשתתף בכנס, ביקש לנצל את את הבמה ולהסתייג מהדברים הקשים והחמורים שנאמרו בימים האחרונים על בית המשפט העליון, בעקבות פסיקתו בעתירה בעניין התיקון ל"חוק יסוד: הכנסת". "גם אם עמדת הממשלה או הכנסת אינה מתקבלת, המעמד המחייב של פסיקת בית המשפט הוא כלל ההכרעה המחייב במדינת ישראל", ציין.
ראש לשכת עורכי הדין, אבי חימי, יצא גם הוא בחריפות בכנס נגד המתקפות הארסיות נגד מערכת המשפט. "'נגיף הדה-לגיטימציה' אינו פוסח על שום איבר בגופו של שלטון החוק. המתקפה היא רב-מערכתית - נגד המשטרה, הפרקליטות, שומרי הסף, בתי המשפט ובית המשפט העליון בראשם", אמר חימי בכנס. "מערכת ההפצה של הנגיף - המרשתת ובעיקר הרשתות החברתיות. ומי מפיץ את הנגיף? כל מי שחפץ בכך ויש לו מקלדת".
גנץ: שעת מבחן לישראל
גם שר המשפטים ורה"מ החליפי, בני גנץ, הזהיר מהפגיעה בלגיטימיות של מערכת המשפט. "הגענו לשעת מבחן שבה עומדת מחלוקת אחת מעל כולם. זו לא מחלוקת בין כן או לא ביבי. זו מחלוקת על צורתה ומהות קיומה של הדמוקרטיה הישראלית, על השאלה, האם שחיתות ורמיסת שלטון החוק היא נורמה או קו אדום. האם שיסוי, פלגנות ורמאות הם ערכים שעליהם נחנך את ילדינו".
לדברי גנץ, "התשובה שלנו היא כיבוד שלטון החוק, שיח מכבד גם במחלוקות והחזרת המשילות והשפיות לזירה הציבורית. כל השאר יחכה". שר המשפטים שצפוי להיות מפלגתו כחול לבן חלק מממשלת השינוי שאמורה לקום, ציין כי "בעת זו, האתגר המדאיג ביותר שעומד לנגד עיניי הוא החוסן הישראלי שבנינו בעמל רב לאורך עשורים רבים, ולצערי נקנה גם בדם".
"טענות כוזבות ומגמתיות"
היועמ"ש מנדלבליט גם חלק בדבריו שבחים לתפקודה של מערכת המשפט בתקופת הקורונה ובמבצע "שומר החומות" ברצועת עזה. "בדומה למערכת כיפת הברזל שמגינה עלינו מפני איום הטילים, גם ההגנה שמקנה לנו מערכת המשפט הפנימית שלנו מפני הליכים בינלאומיים איננה מוחלטת; אבל בלעדיה, היו נשקפים למדינת ישראל איומים אסטרטגיים כבדי משקל, ללא כל מגן", ציין.
היועמ"ש התייחס להתמודדות הפרקליטות עם המהומות ואירועי האלימות בערים המעורבות. "בצד האתגר הביטחוני בזירה החיצונית, התמודדנו גם עם אתגר ביטחוני רחב היקף בזירה הפנימית, במסגרת אירועי האלימות שהחלו בירושלים, ופשטו ברחבי הארץ, בעיקר, אך לא רק, בערים מעורבות של יהודים וערבים", ציין.
"פרקליטות המדינה, בראשות ממלא מקום פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, פועלת בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל וגורמי הביטחון השונים על מנת למצות את הדין עם מי שנחשדו במעורבות במעשי האלימות. במסגרת זאת, הוגשו בידי פרקליטות המדינה עשרות רבות של כתבי אישום של פשיעה חמורה, כולל - במקרים המתאימים וכאשר היו ראיות לכך - גם כתבי אישום על עבירות שבוצעו מתוך מניעים גזעני או לאומני".
מנדלבליט דחה בתוקף את הביקורת כלפי רשויות האכיפה, כאילו הן נוהגות באופן מחמיר יותר בחשודים ערבים אל מול יהודים ולהיפך, וציין כי מדובר ב"טענות כוזבות ומגמתיות. לדבריו, "זה המקום להבהיר שמבחינתנו כתביעה הכללית לא היה ולא יהיה הבדל בין חשוד לחשוד, מפאת דתו, שיוכו הלאומי, או כל שיקול אחר כיוצא בזה. רק הראיות מדברות וידברו בהליכים הפליליים. תהיה אפס סובלנות לתופעות של אלימות ובריונות, בכל מקום במדינת ישראל. זו המדיניות וזו ההנחיה".
אכיפת חוק ביישובים ערביים
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר בכנס כי משרד המבקר יפתח בביקורת בנושא אכיפת החוק בערים מעורבות וכי הנושא ישולב בתוכנית העבודה המשרדית.
לדבריו, בהמשך לדוח שפורסם לפני כשבועיים על התמודדות המשטרה עם אמצעי לחימה לא-חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים, בכוונת משרד המבקר לפתוח בביקורת בנושא אכיפת החוק בערים מעורבות, בדגש על האירועים שהתרחשו בעת מבצע "שומר החומות" וכן בתקופות שקדמו לאירועים הללו, כולל היבטי אכיפה בשגרה בערים אלה ובעתות חירום.
עוד ציין המבקר כי יבדוק את השירות המוניציפלי הניתן בערים מעורבות ברחבי הארץ, בהיבט של תפקוד הרשויות מחד והתקצוב והטיפול הממשלתי בערים אלה מאידך.