בין אם נתניהו יישאר רה"מ, ובין אם לפיד ובנט יצליחו להקים ממשלת שינוי, יש להניח כי גם בכנס לשכת עורכי הדין בשנה הבאה יידרשו בכירי מערכת המשפט להתייצב כדי להסביר את המערכת שבה הם פועלים ולהגן עליה מפני הביקורת של חלק מהפוליטיקאים
יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
הכנס השנתי שעורכת לשכת עורכי הדין באילת הפך מזמן לזירה המרכזית שבה בכירי מערכת המשפט מתייצבים בפומבי להגנה עליה מפני הביקורת של חלק מהפוליטיקאים, ואילו אותו חלק מהפוליטיקאים מתייצב כדי לבקר, יש יאמרו לתקוף, את מערכת המשפט.
לשם הדוגמה, בכנס של שנת 2007 התגלע עימות בין היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, לבין שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן. לאחר שפרידמן הציע לשנות את אופן בחירת פרקליט המדינה, אמר מזוז כי הליך הבחירה חייב להיות נקי מכל מעורבות של הדרג הפוליטי.
בשנת 2016 תקפה בכנס שרת המשפטים דאז, איילת שקד, את פסיקת בג"ץ בעניין ביטול מתווה הגז של הממשלה ואמרה שהוא הפעיל "סמכות ללא אחריות". אירוע שהוביל לעימות עקרוני בין שקד לבין נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת מרים נאור. עוד קודם לכן עמדו במרכז המחלוקת בכנסים מתקפות אודות היקף סמכויות היועמ"ש, האקטיביזם של בג"ץ ועוד.
במרכז זירת הוויכוח השנה עומד פסק הדין של בג"ץ בעניין "מתווה האוזר" והביקורת עליו. כזכור, בשבוע שעבר קבעו שישה שופטי בג"ץ, נגד דעתם החולקת של שלושה שופטים אחרים, כי תיקון לחוק יסוד שערכה הכנסת במטרה לעגן חריגה של 11 מיליארד שקל מהתקציב ההמשכי לצרכיה של הממשלה (אימוץ "פשרת האוזר") - הוא בטל. נשיאת העליון אסתר חיות כתבה בפסק הדין כי חברי הכנסת הפכו במקרה הזה את חוקי היסוד ל"כלי משחק" ועשו שימוש לרעה בכובעם כרשות מכוננת.
הייתה זו הפעם הראשונה שבה בג"ץ הפעיל באופן הזה ביקורת שיפוטית על תיקון של חוק יסוד שערכה הכנסת. ההחלטה התקבלה בקיתונות של ביקורת ובוז מצד חברי כנסת ושרים מהימין. יו"ר הכנסת, יריב לוין (הליכוד), למשל, אמר כי "החלטת בג"ץ להוציא התראת בטלות לחוק יסוד היא החלטה משוללת כל סמכות ומזעזע. אנו עדים לאירוע מטורף, כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית".
בכנס הלשכה באילת התייצבו חיות, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי ובכירים נוספים במערכת המשפט כדי להדוף את טענות לוין וחבריו ולהגן על בג"ץ. שלושתם הזהירו כי הקריאות של לוין ושל יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ, ושל אחרים, שלא לכבד את פסק דינו של בג"ץ, הן מסוכנות. בבחירה לנצל את הכנס באילת כהזדמנות להגיב לדברי לוין, סמוטריץ' וחבריהם, עשו חיות ומנדלבליט את המצופה מהם וגם שמרו, כאמור, על מסורת שהיא כבר ארוכת-שנים.
ההבדל המרכזי הבולט בין הכנס השנה לבין כנסים של שנים עברו הוא היעדרות של רבים מהפוליטיקאים ממנו. שר המשפטים וראש הממשלה החליפי, בני גנץ, אומנם התייצב לכנס, אולם הפוליטיקאים שמתנדנדים היום אם לחבור לראש הממשלה בנימין נתניהו או ליו"ר יש עתיד יאיר לפיד, לא הגיעו לכנס. חברי הכנסת איילת שקד וניר אורבך מימינה, למשל, הבריזו מהכנס ברגע האחרון בשל המשא-ומתן הקואליציוני.
ולמען האמת, עם כל הכבוד לוויכוחים החשובים בכנס לשכת עורכי הדין, גם את בכירי מערכת המשפט, כמו את הציבור כולו, הדבר שהכי מטריד ומעסיק היום הוא הרכב הממשלה שכנראה עומדת לקום. חיות, מנדלבליט וחבריהם שבעו מרורים בשנים האחרונות משלטונו של הנאשם בפלילים, בנימין נתניהו, שטוען כי המערכת תפרה לו תיק פלילי כדי להפילו מהשלטון. הם שבעו מרורים גם מבכירי ליכוד אחרים. אנשים כמו השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שכיהן גם כשר המשפטים וטען כי "יש פרקליטות בתוך הפרקליטות"; יו"ר הכנסת יריב לוין, שכאמור, שסבור כי אין לכבד את פסקי הדין של בג"ץ; חברת הכנסת לשעבר אסנת מארק, שקראה לפרק את לשכת עורכי הדין; ועוד.
לא קשה לנחש שחיות, מנדלבליט, חימי וחבריהם היו מעדיפים ממשלה פחות קונפליקטואלית למערכת המשפט ושמכבדת קצת יותר את המערכת ואת פועלה. לפי הפרסומים, אם יאיר לפיד ויו"ר ימינה נפתלי בנט יצליחו להקים ממשלה, יו"ר תקווה חדשה, ח"כ גדעון סער, ימונה לשר המשפטים. סער אומנם לא צפוי לתקוף את היועמ"ש או את בג"ץ באותו הסגנון שבו נתניהו או לוין תוקפים אותם, אבל הוא בהחלט מתכוון לקדם שינויים שחלקם מרחיקי לכת במערכת. גם לבנט ולשקד יש, כידוע, ביקורת על האופן שבו פועלת היום מערכת המשפט.
ולכן, בין אם נתניהו יישאר ראש הממשלה, ובין אם לפיד ובנט יצליחו להקים ממשלת שינוי, יש להניח כי גם בכנס לשכת עורכי הדין בשנה הבאה יידרשו בכירי מערכת המשפט להתייצב כדי להסביר את המערכת שבה הם פועלים ולהגן עליה מפני הביקורת של חלק מהפוליטיקאים.