גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ליצנות חוקתית: בג"ץ מנע את הפיכת חוקי היסוד לקרקס

בג"ץ הזכיר לנו כי ישנם כללי משחק חוקתיים מהם לא ניתן לחמוק רק כי זה נוח פוליטית ברגע מסוים - זה מה שמבחין בין מדינת שלטון חוק ובין שרירות שלטונית ● לא רק שאין פה הפיכה שלטונית או פגיעה בדמוקרטיה - אלא ההפך הוא הנכון

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב, וואלה
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: ברני ארדוב, וואלה

הנה, בעודי קורא לעומק את למעלה ממאה העמודים של פסיקת בג"ץ שניתנה ב-23 במאי בעניין התקציב, החלו פוליטיקאים וצייצנים שונים לתקוף את בית המשפט. "החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף, כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית", זעק יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין.

בג"ץ קבע כי העברת תקציבים מיוחדים בהיעדר חוק תקציב באמצעות חוק יסוד זמני היא בגדר "שימוש לרעה" בסמכות המכוננת של הכנסת. פסק הדין אינו תקדימי, במובן זה שכבר לפני ארבע שנים ניתן סעד התראת בטלות נגד הוראה חוקתית בפרשת התקציב הדו-שנתי. אז נקבע כי השימוש החוזר בהוראת שעה כדי לקבוע תקציב דו-שנתי במקום תקציב שנתי מהווה שימוש לרעה בחוק יסוד.

החידוש בפסיקה הוא בפיתוח אמות-המידה לשאלה מתי שימוש בסמכות המכוננת ייחשב לשימוש לרעה. בית המשפט קבע כי חוק יסוד זמני, שאינו כללי אלא פרסונלי, או כזה שאינו מסדיר נושא חוקתי, בלי צידוק - כלל אינו נורמה חוקתית ולכן מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת. במקרה הנוכחי, נקבע, דובר על נורמה זמנית התפורה לנסיבות ספציפיות ושאינה מתאימה לעיגון במסגרת חוקי יסוד, ללא הצדקה עניינית פרט לעקיפת חוק יסוד.

חשוב מכך, מדובר במקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות המכוננת. הממשלה נמנעת מהבאת תקציב לאישורה של הכנסת, אך משתמשת בשינויים חוקתיים זמניים כדי לדחות את מועד התפזרות הכנסת בשל אי-אישור התקציב ולהכשיר הוצאה ממשלתית משמעותית של 11 מיליארד שקל. בג"ץ היה חייב להתערב ולהרים דגל אדום.

ההשלכות של מתן היתר למחוקק לשנות כל אימת שימצא לנכון את הכללים החוקתיים באופן זמני ורק לשם נוחיות פוליטית רגעית, חותר תחת ה-raison d'être של דמוקרטיה חוקתית: קביעת כללים קבועים המגבילים את כוחן של רשויות השלטון. הכשרת השינוי החוקתי הזמני היה מהווה תקדים מסוכן לפירמידת הנורמות הישראלית, שהיה מאותת למחוקק - החובש גם את כובע המכונן - כי הוא יכול, עבור אינטרסים פוליטיים צרים, רגעיים ותועלתניים, לשנות את חוקי היסוד של המדינה.

אם זה אפשרי פעם אחת, זה אפשרי תמיד. הכנסת הייתה מרגישה אז חופשיה להסיר ולו באופן זמני, לשם אינטרסים פוליטיים צרים, כל מגבלות חוקתיות המוטלות עליה. היא תוכל להשעות את סמכויות בג"ץ לתקופה זמנית אם החלטותיו אינן נאות בעיני רצון הרוב הפוליטי הרגעי, לשנות זמנית את סמכויות נשיא המדינה או את מבקר המדינה, לשנות זמנית את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם אם הם מהווים מכשול ועוד.

מי צריך פסקת התגברות כשיש פסקת התחמקות?

ערעור היציבות החוקתית היסודית באופן זה מהווה לא פחות מסכנה למשטר החוקתי-דמוקרטי בישראל. לכן יש חשיבות בקביעת מגבלות על השימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, וזה בדיוק מה שבג"ץ קבע.

האם אין פה הפיכה שלטונית או פגיעה בדמוקרטיה? הפוכה! כפי שדמותו של נפתלי בנט אומרת ב"ארץ נהדרת". העברת כספים קואליציוניים ללא תקציב, ודחיית מועד אישור, הם הפוגעים בדמוקרטיה. אישור התקציב הוא כלי דמוקרטי בסיסי המצוי בידי נציגי הציבור כדי לפקח כיצד הרשות המבצעת מקצה את כספי הציבור. למעשה, ההוראות החוקתיות ששונו נועדו לחזק את הכנסת מול הממשלה, ולכן יש לראות בפסיקת בג"ץ כמבקשת לסייע לכנסת לשמור על כוחה מול הממשלה.

בעקבות פסק הדין, קראתי ברשתות החברתיות שאין לפסיקת בג"ץ "אח ורע בשום מקום בעולם". המבחנים שבג"ץ קבע אכן מותאמים לשיטתנו, בה הליך כינון החוקה נעשה בהמשכים. אך הרעיון של "שימוש לרעה" בסמכות המכוננת, בדומה לזה שנקבע אצלנו, דווקא מוכר.

כך, למשל, רק בשנה החולפת קבע בית המשפט העליון בקפריסין כי פרשנות של מתקן החוקה הפועל בתום-לב, מחייבת לפרש הוראה חוקתית כאילו אינה חלה באופן רטרואקטיבי. בצ'ילה ביטל בית המשפט החוקתי רפורמה, תוך שהוא קובע כי תיקון חוקתי זמני של הוראה חוקתית חיונית מהווה פעולה לא-לגיטימית חמורה; ואילו בית המשפט האירופי לזכויות אדם קבע כי תיקון חוקתי חד-פעמי ופרסונלי לחוקה הטורקית, שהסיר חסינות של חברי פרלמנט, מהווה "שימוש לרעה" בהליך התיקון החוקתי.

ישנם כללי משחק חוקתיים מהם לא ניתן לחמוק רק כי זה נוח פוליטית ברגע מסוים. זה מה שמבחין בין מדינת שלטון חוק ובין שרירות שלטונית.

הכותב הוא פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה. מאמרו "שימוש לרעה בחוק יסוד" התפרסם השנה בספר אליקים רובינשטיין (הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, נבו)

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים