דירה בעיצוב נטע גולדשטיין / צילום: רז רוגובסקי
לא ברור אם אלה הסגרים בקורונה שסגרו את האנשים בבתים, הצורך באסקפיזם, זמינות האימאג’ים שהפינטרסט מציף, או סתם רוח הזמן. בכל אופן, מה שבטוח זה שעיצוב פנים עכשיו ממש באופנה, גם אם צריך להגדיל עוד את המשכנתה. כולם רוצים דירות חדשות, עם ממ"ד, מעלית וחניה צמודה, ושיהיו מעוצבות ומתוקתקות. שיהיו גם נוחות ופונקציונליות ושגם ייתנו תחושה של וואו. סקרנו עבורכם כאן את מיטב הטרנדים בתחום עיצוב הפנים.
גמישות והיברידיות
אורלי רובינזון, מעצבת פנים ומחברת ספרים רבים בתחום, מדברת על היכולת של הדירה להשתנות ולהתאים את עצמה: "אני רואה שיש מגמה ברורה שהילדים לא עוזבים את הבית בגלל יוקר הדיור וגם משפחות מתאחדות: הסבתא עוברת לגור עם הילד/ה. המשמעות היא צורך ביחידת דיור נפרדת נוספת. כמו כן, והדברים קשורים, אנשים רוצים גמישות. אנשים עברו לעבוד מהבית וזה אומר שהם רוצים שתהיה להם אפשרות לחלק את הסלון באמצעות מחיצות נגררות, כך שתהיה להם פינה שקטה. אני ממש רואה שיש מאבק על פתרונות אחסנה. אנחנו רואים יותר עבודות נגרות שתפורות לפי מידה - מטבחים חכמים וחדרי ארונות שפרוסים לאורך קירות, שמחביאים הרבה דברים ונוכחותם לא מורגשת".
השקעה בתשתיות
מתכננת הפנים סנדרה חליבה יודעת לספר שחוץ מענייני העיצוב, שגלויים על פני השטח, יש היום, יותר מאי פעם, הקפדה יתרה על נושא התשתיות: "אני סבורה שפנינו אל העתיד. אנחנו מתאימים את עצמנו מבחינה טכנולוגית. הבית הוא לא רק שיפוץ, בנייה, הריסות. מבחינה פרקטית יש כעת דגש על מערכות הבית החכם, הווידאו, המיזוג והתאורה. כל המערכות האלה מתוחכמות יותר ומתקדמות מדי חודש בחודשו. שמתי לב שגם בשיפוצים צנועים יחסית יעדיף הלקוח לקנות ריהוט פחות יקר ולהשקיע בתשתיות. אפילו במקלחונים בחדרי הרחצה אין כבר יותר את חור הניקוז הקטן, אלא תעלות אינטגרליות. לתשתיות יש עניין של עומק, של משמעות".
קל לנקות, פשוט לתחזק
למגמת ההשקעה בתשתיות נלווית גם פרקטיות. לדברי האדריכלית נטע גולשטיין מ"הצוותיה", "אנחנו רואים שחדרה לארץ מגמה חזקה של עיצוב נורדי (סקנדינבי). הלקוח הישראלי מחפש את הפרקטיות בצורה קיצונית. הוא יהיה מוכן לוותר על אסתטיקה, העיקר שזה יהיה קל לניקיון ולתחזוקה. קל מאוד להלביש את הסגנון הנורדי על הצורך הזה. זה מתחבר מצוין עם החשש מצבעים נועזים. כשאני אומרת סגנון נורדי כוונתי לצבעים מונוכרומטיים, הרבה שחור לבן, עם נגיעות של עץ. קשה לראות סטיות ימינה ושמאלה".
החיפויים עוברים לקירות
מעצבת הפנים רויטל הוד ייני טוענת שהטרנד כעת הוא "שילוב של חום וקור": "בתקופה האחרונה נכנס מאד נושא הקמין בגז, שמשולב בקיר הטלויזיה, שהוא הקיר הגדול בבית. מבחינה אסתטית הקיר הזה הופך למרכז הבית, רואים אותו מכל זוית ומכל כיוון והוא הופך למאד משמעותי. המון חיפויים שהיו פעם על הרצפה, כמו גרניט פורצלן, אריחים דמויי בטון, וגם נגרות שהיתה פעם רק פונקציונלית, עוברים לקירות. אנשים רוצים בתים חמים עם אמירה של יוקרה".
דלפק ארוך, מטבח בחוץ ומקלחת הורים מרווחת
איריס לביא אונפוס, מנהלת שינויי דיירים ותיאום בינוי בקבוצת חנן מור: "לאנשים חשוב נושא ה"שואו" בדירה. אחד הטרנדים הבולטים היום זה מטבחים מקבילים. אחד לאחסון ומולו, אי או דלפק ארוך שמשלב בישול וישיבה, ונותן חוויה שמשמרת את המשפחתיות.
גילי אונגר, ממובילי ההום סטיילינג בישראל, חושב שלא כל מטבח צריך אי. "יש איזה טרנד שממש לא ברור לי. אנחנו הישראלים זה עם שנוהה אחרי העדר, מה שהופך את החללים למשעממים ממש. יש את הקטע הזה שכולם פתאום רוצים אי במטבח. דירות הקבלן, מבחינת הגודל שלהן, בסופו של דבר לא ממש בנויות למטבח רחב ידיים שיהיה בו גם אי וגם פינת אוכל. כשאני פוגש את הלקוח אני צריך לדברר לו את ההבדל של מה זה לשבת מול אי, ומה זה מול מטבח ומה קורה בהתנגשות ביניהם. כשהכול מתחבר נוצר גוש של מלא רגליים וכיסאות וזה מעייף, ודי לא נעים. אני מעדיף פינת אוכל נורמלית, בגובה 75 ס"מ, שניתן לשבת לידה באופן נורמלי, ועל הדרך לחנך את הילדים איך אוכלים מול שולחן, מאשר את האי עם פינת האוכל".
לביא אונפוס מוסיפה כי ההשקעה ניכרת גם בחלקים נוספים בבית. "בזכות הקורונה יש לאנשים נטייה להישאר בבתים. המרפסות היום הן חלק נכבד מאוד בבית. אנשים משקיעים במטבחי חוץ, בריהוט גן, בכל מיני פונקציות שלא היו עושים בעבר, כמו מערכות מדיה בחוץ, בייחוד בדירות פנטהאוז ודירות גן. בנוסף, הנטייה היום היא לפנק את עצמנו בסוויטת הורים עם חדר ארונות, וחדר רחצה שיהיה סופר גדול עם כל הפסיליטיז".
שינויי דיירים: יחס ישר בין עלות הדירה להשקעה
שינויים בדירות נעשים לא רק בעת שיפוץ בתים קיימים, אלא גם בדירות סטנדרטיות באמצעות "שינויי דיירים" - מונח המתאר את השינויים שרוכשי הדירות החדשות מבצעים בדירותיהם לפני המעבר. אם לדייק, הכוונה היא לאותם מהלכים שמבצע קבלן הביצוע של היזם, ולא שיפוצניק שהובא במיוחד. יש להדגיש שלא מדובר בחידוש ובכל זאת גם התחום הזה עובר שינויים.
מה נותנת מחלקת שינויי דיירים?
סיוון היללי, סמנכ"לית שיווק של חברת קרדן נדלן: "בדרך כלל הדיירים באים אחרי חוזה המכר, אחרי שנפתח להם תיק דייר, עם מעצב פנים כזה או אחר. בפרויקטים יותר יקרים באות המעצבות לפגישה. הן מבקשות את הקבצים פתוחים בתוכנת אוטוקד, ועליהן הן יודעות לעבוד. המחלקה נותנת יעוץ ברמת נקודות חשמל, אינסטלציה ומטבח. זה שירות בייסיק. אם השינויים הם כשהדירה עדיין על הנייר אז אנחנו מבצעים את השינויים עבור הלקוח. ככל שהתקדמנו והלקוח הגיע לקנות את הדירה בסוף הפרויקט ואנחנו ממש לקראת טופס 4 אנחנו לא מאפשרים שינויים".
משה ריקובר, סמנכ"ל לקוחות בסיון ביצוע מבית צמח המרמן: "לדעתי, יש שלושה סוגים של לקוחות: בדירות הממוצעות שעולות 1.7 מיליון שקל, ואותן רוכשים זוגות צעירים, או שזו דירה ראשונה, השינויים הם מינוריים. עלות השינויים המבוקשת במערכות ובתשתיות מתחילה ב-15,000 שקל. דירות שעולות עד 3 מיליון שקלים הן של משפרי דיור. זו לא הדירה הראשונה שלהם והם יודעים מה הם רוצים.
"סכום השינויים יכול להגיע עד 50,000 שקל. הם משנים תשתיות, כולל מערכת מיזוג אוויר, מערכת חשמל חכם, קצת יותר מתוחכמים מבחינת האינסטלציה: אינטרפוץ של 5 דרך, אסלות תלויות. הם הרבה יותר מודעים לשינויים קוסמטיים שמשפיעים על התשתיות. דירות יוקרה עולות 5 מיליון שקל ומעלה. שם מצויד כל לקוח במעצב פנים שעושה שינויים במערכות ובתקרות הגבס. רק התאורה יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. שם אנחנו מדברים על שינויים שמתחילים ב-100,000 שקל".