הסיבה הראשונה להתפתחות של פוסט טראומה היא אירוע תקיפה מינית / צילום: Shutterstock
בכנסת ישראל ה-24 מכהנות רק 30 נשים, המהוות 25% מסך חברי הכנסת, שהן כמחצית בלבד מייצוגן באוכלוסייה הכללית. האם התרגלנו לראות פערים חמורים בנושא המגדרי, בין אם במגזר הציבורי ובין אם במגזר הפרטי?
במגזר החברתי, הנתפס כוולנטורי וקהילתי, נצפה לראות נתוני שוויון גבוהים יותר מבחינה מגדרית. אולם בפועל, גם במגזר זה אנו עדים לפערים כמו בכל המשק. ממחקר שנערך בקרב מדגם ארצי מייצג על-ידי ג'וינט-אלכא ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עלה כי כמחצית מהדירקטוריונים החברתיים מורכבים ממיעוט של נשים או משוללי ייצוג נשי לחלוטין. מעבר לכך, הסקר מצביע על קשר חיובי בין רוב נשי בהרכב הדירקטוריון החברתי לתפיסת האפקטיביות שלו, ועל קשר נוסף לפיו ארגונים המחזיקים בדירקטוריון עם רוב נשי מאופיינים במחזור כספי נמוך. דהיינו, כשיש יותר נשים, הדירקטוריון אפקטיבי יותר, ויותר כסף בארגון מעיד על מעט נשים בדירקטוריון. עצוב לראות כי במגזר החברתי הפער המגדרי דומה לפערים במגזר הציבורי והעסקי, ונראה כי הדבר נובע מחסמים דומים, החל מההיצע, דרך היכולת לתקן הטיות בארגונים וכלה בהעזה שלנו כנשים ללכת על זה.
דווקא השדה החברתי צריך לשמש מודל לחיקוי בכל הקשור לגיוון בעמדות ניהול ומנהיגות, ותפקידו להעמיד רף חברתי ותרבותי גבוה כמו גם לקדם מדיניות, ערכים ופלטפורמות התומכים בשינוי. לקידום עניין זה ישנו צורך בנקיטת מספר צעדים חשובים: ראשית, על תחום הגיוון להיות שקוף ומדווח - יש לקבוע מדד "גיוון/ייצוג שווה" בעמותות. ארגונים שעושים מאמץ לשבור דפוסי התנהגות ומקובעות חברתית ראויים לנקודות זכות מצד השותפים והמשקיעים בהם.
שנית, שיטת גיוס חברים לדירקטוריונים חברתיים צריכה להשתנות. המדגם שלנו מצא כי ב-85% מהדירקטוריונים החברתיים לא קיימות קדנציות ורוטציות, ובקרב 15% בהם כן קיימת הגבלה כזו - רק כ-5% אוכפים אותה, דבר העלול להביא לסכנת סטגנציה, שמרנות ושחיקה בתפקיד הדירקטורים המכהנים.
שיטת ה"חבר מביא חבר" הנהוגה במשק מצליחה להזרים דם חדש וחשוב לשדה החברתי, אולם גם היא סובלת ממגבלות, כמו למשל היוותרותה במעגלים חברתיים מצומצמים יחסית המייצרים הומוגניות אנושית.
כיום קיימים גופי ידע ומאגרים מקצועיים המגייסים, ממפים ומכשירים דירקטורים מקצועיים. בג'וינט-אלכא פיתחנו את "נבחרת הדירקטורים החברתית" המהווה מיזם לאומי ובו מאות מועמדים בכירים הנכונים לכהן כדירקטורים בהתנדבות. מחקרי האימפקט שערכנו הראו כי דירקטוריונים של ארגונים חברתיים שלקחו חלק בתוכניות פעולה אלו הגבירו את האפקטיביות שלהם ב-50% או יותר בכלל המדדים של תחומי פעילות הדירקטוריון. אם כך - הגבילו תקופת כהונה, סמנו את הגיוון והתחדשות כמטרה ועשו שימוש בגופים מקצועיים לאיתור וגיוס דירקטורים.
לבסוף, יש לשאוף לזיהוי ותיקון הטיות קיימות כבר בתהליכי איתור ומינוי דירקטורים בארגונים חברתיים ולהעמיד את הנושא הגיוון כיעד מוגדר בתהליכי המינוי, ואנו כנשים חייבות להעז ולקפוץ על ההזדמנות לכהן כדירקטוריות חברתיות, ובכלל. בנבחרת הדירקטורים החברתית הגדרנו יעד וגייסנו באופן יזום 51% נשים למאגר הנבחרת. המאגר מורכב מנשות מקצוע בכירות ומנהלות מנוסות, כך שהיצע אינו מהווה את הבעיה אלא דווקא עניין אחר. לא פעם אנו מתקשרים להציע לנשים כיסא בדירקטוריון חברתי ותשובותיהן הססניות בשל החששות מהיעדר מומחיות, חוסר פניות או חוסר התאמה של הנושא לתחומי העניין. אנו הנשים חייבות לשנות את החשיבה והגישה ולקפוץ על כל הזדמנויות, להעז, ללמוד, להתנסות ולחוות.
השדה החברתי, על ארגוניו, מהווה מרחב לעשייה, התנסות ורישות המאפשרים השפעה בתחומים החשובים והרגישים בחברה בישראל. בהתמודדות עם משבר הקורונה סביר כי לארגונים החברתיים תפקיד מרכזי בהוצאתנו מהבוץ הכלכלי והתעסוקתי. לכן עלינו לשאוף שהאירגונים החברתיים יהיו אפקטיביים, שיהוו דוגמא לארגונים ממגזרים אחרים - בין היתר, ע"י ייצוג שווה בדירקטוריונים, ובכך יניעו את החברה הישראלית קדימה.
בלה אברהמס - חברת ועדת היגוי, היחידה למנהיגות מתנדבת ג'וינט-אלכא. סמנכ"לית ממשל, תקשורת וחברה, אינטל ישראל
רונית לוי - מנהלת תוכניות בכירה, ג'וינט-אלכא. מייסדת ומנהלת את "נבחרת הדירקטורים החברתית"