גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הערבים באמת רוצים לבטל את חוק קמיניץ?

הערבים לא רוצים בניה לא מוסדרת ולא רוצים הריסה - הערבים רוצים לבנות כחוק וליהנות מתשתיות ומאיכות חיים כאזרחי המדינה היהודים ● הדרישה הייתה ועודנה להתייחס לאזרחים הערביים כאזרחים שווים ● ביטול חוק קמיניץ, יחד עם עוד מגוון מהלכים, הוא מימוש לזכות האזרחים הערביים לשוויון

המדינה השתמשה בחוק קמיניץ כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בהם / צילום: Shutterstock, leospek
המדינה השתמשה בחוק קמיניץ כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בהם / צילום: Shutterstock, leospek

הדרישה לבטל או לתקן את חוק קמיניץ מוצגת בתקשורת ובציבור כוויתור מצד המדינה על המאבק בבניה לא מוסדרת בחברה הערבית, וכרצון של החברה הערבית להמשיך ולבנות בצורה לא מוסדרת. זו הסתה ועיוות לעובדות ולמציאות. גם אם הערבים לא דורשים את ביטול החוק, מוצדק לבטל את החוק. חוק קמיניץ הוא חוק לצרכים פוליטיים וגזעניים והוא לא אמור להישאר עוד רגע בספר החוקים של המדינה אם היא עדיין רואה את עצמה דמוקרטית.

ראשית כל, האזרחים הערביים לא רוצים לבנות בצורה לא מוסדרת. אין לאזרח הערבי נטייה ביולוגית לבנות ללא היתר. המדינה היא זו שאילצה רבבות אזרחים ערבים לבנות בצורה לא מוסדרת מן הטעם הפשוט שהיא לא אישרה תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות 70 שנה ולא העמידה בפני האזרחים הערביים חלופות בנייה דיור. למרבית הישובים הערביים אין עד היום תוכניות מתאר עדכניות ותוכניות לבניה המדביקות את קצב הגידול הטבעי בישובים. כלומר, הבניה הלא מוסדרת בישובים הערביים היא תוצר "טבעי" של הכשל האמיתי והוא חוסר התכנון המתארי בישובים.

חוסר התכנון היה התכנון עצמו

חוסר התכנון בישובים הערביים במשך עשרות שנים היה החלטה מודעת מצד המדינה. חוסר התכנון היה התכנון עצמו. חוסר התכנון הכניס את בעלי הקרקעות למלכוד, והפך את הערבים לעבריינים בעל כורחם. חוק קמיניץ מעניש את האזרחים הערביים על המלכוד שהמדינה הכניסה אותם אליו, ובצורה דורסנית ובלתי אנושית. החוק הפך את הקורבן לעבריין ואת האשם, המדינה, לחף מפשע. חוק קמיניץ לא מכיר בזכות לדיור, בזכות למשפחה ובזכות למימוש עצמי. חוק בלי זכויות. חוק שרואה את האבן ולא רואה את האדם. חוק שמקדש הריסה ולא מקדש תכנון וזכויות אזרח ואדם.

אולם, הפגיעה אינה רק בציבור הערבי. החוק פוגע גם בבתי המשפט ומנטרל את מערכת השפיטה. קמיניץ ראה בבתי המשפט, שמעכבים הריסה ומתחשבים בנסיבות המקרה, בעיה. חוק קמיניץ נועד לפתור בעיה זו. לכן, הפך חוק קמיניץ את אכיפת החוק בתחום התכנון והבניה לאכיפה מינהלית ולא באמצעות בתי המשפט. החוק העניק לפקחי היחידה הארצית כלים מינהליים רבים ורחבים להריסת מבנים ולקנוס אזרחים בלי משפט.

על פי החוק, פקח, לא שופט, מוסמך להוציא לבניין צו הריסה ללא משפט. לפי החוק, פקח, לא שופט, מוסמך לקנוס אדם במאות אלפי שקלים ללא משפט. החוק גם הגביל וצמצם את סמכות בתי המשפט להקפיא צווי הריסה, והפך את בתי המשפט לחותמת גומי. בעקבות זאת, מאז חוק קמיניץ נהרסו אלפי מבנים וניתנו קנסות מינהליים בסך של 80 מיליון שקלים, והכל ללא משפט! זו ודאי לא אכיפת חוק במדינה דמוקרטית. זה לא שלטון חוק, זה שלטון בלי חוק.

הבעיה של הנגב אינה הבנייה הלא מוסדרת

כמו כן, אם נבטל את החוק, לא "נאבד את הנגב" כפי שטוענים המתנגדים להקפאת החוק. הבעיה של הנגב אינה הבנייה הלא מוסדרת. בנגב קיימת בעיה קניינית וסכסוך על הקרקע כשהמדינה לא רוצה להכיר בתביעות הבעלות של התושבים בקרקע וכתוצאה מכך היא אפילו לא מכירה בקיומם על הקרקע. מכאן נולד המונח "ישוב לא מוכר". אלה ישובים קיימים בשטח, זה עשרות שנים, אך המדינה, בלקסיקון הרשמי שלה, אינה מכירה בקיומם. הם על המפה, אך לא במפה של הממשלה. כתוצאה מכך, חיים כיום, בשנת 2021, מאות אלפי תושבים בדואיים בנגב, ללא מים, חשמל ותשתיות ובפחונים.

כמה וועדות ציבוריות קראו למדינה להתעשת ולפתור את הבעיה של ישובים אלה. גם בג"ץ, בתיקים שנגעו לנגב, קרא למדינה לפתור את הסכסוך עם האוכלוסייה הבדואית והדגיש כי האזרחים הבדואיים הם אזרחים שווים. לכן, מימוש חוק קמיניץ בישובים הבדואים בנגב הוסיף שמן למדורה במקום לכבות אותה. המדינה השתמשה בחוק כדי לזרז את תהליכי ההריסה והפינוי בישובים הבדואיים לפני ההכרעה בנושא ההכרה בישובים. כלומר, המדינה רוצה לבטל את בעיית הישובים הבלתי מוכרים על ידי מחיקתם דרך חוק קמיניץ.

חוק קמיניץ נולד כחוק פוליטי. חוק קמיניץ נחקק באותה התקופה שבה נחקק חוק הלאום, והוא נועד מלכתחילה ובלי בושה, כמו חוק הלאום, לפגוע בחברה הערבית. ראש הממשלה נתניהו והשרה (לשעבר) שקד, הודו, מתי שזה שירת את האינטרסים הפוליטיים שלהם, שהחוק הדורסני נועד לפגוע בחברה הערבית ולא ביהודים שבטעות הוא נאכף עליהם, והם אף הבטיחו, מתי שזה שירת את האינטרסים הפוליטיים שלהם, להקפיא את החוק ככל שהוא נאכף בישובים היהודים. זו הודאה מצד יצרני החוק שאין המדובר בחוק אלא בכלי רדיפה והדרה של החברה הערבית. לכן הדרישה אינה לביטול החוק אלא לביטול רדיפה והתעמרות כלפי החברה הערבית.

הערבים לא רוצים בניה לא מוסדרת ולא רוצים הריסה. הערבים רוצים לבנות כחוק וליהנות מתשתיות ומאיכות חיים כיתר אזרחי המדינה היהודים. הדרישה הייתה ועודנה להתייחס לאזרחים הערביים כאזרחים שווים. ביטול חוק קמיניץ, קידום וסיום התכנון ביישובים הערביים וההכרה בישובים הבדואים הלא מוכרים, הוא מימוש לזכות האזרחים הערביים לשוויון, ככל שהמדינה מתייחסת אליהם כאזרחים וכשווים. אם כן, צריך לבטל את חוק קמיניץ לא למען הערבים, אלא למען הדמוקרטיה ככל שרוצים שיישאר ממנה דבר בישראל.

הכותב הוא עו"ד ודוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב ומומחה לענייני תכנון ודיור בישראל

עוד כתבות

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות