הבור שנפער בחניון בית החולים / צילום: Reuters, ILAN ROSENBERG
הבור העצום שנפער בשבוע שעבר בלב חניון שמשמש את בית החולים שערי צדק שבירושלים, שאב לתוכו שבע מכוניות, כמויות עצומות של חול ולא מעט סימני שאלה. זמן קצר לאחר האירוע התראיין מנהל בית החולים, פרופ’ עופר מרין, שהסביר כי ה"בולען" הירושלמי נוצר "ככל הנראה כתוצאה מעבודות החפירה של המנהרות פה". הכוונה היא לקטע תת קרקעי באורך 2.5 ק"מ שנחפר בבטן האדמה כחלק מפרויקט לבניית כביש כניסה חדש לבירה שצפוי להיפתח בסוף 2022 בביצוע ענקית התשתיות שפיר, שבשליטת משפחת שפירא, ושותפתה האיטלקית חברת פיצרוטי.
למרות הקירבה הפיזית בין המנהרה לבור שנוצר, והעובדה שהמנהרה ניזוקה כך שמאות קובים של עפר נפלו לתוכה, בשפיר לא ממהרים להכריז כי העבודות שביצעו הן אלה שהובילו לקריסה. גם מזמינת העבודה - החברה הממשלתית נתיבי ישראל (נת"י) - מקפידה שלא לקשור בשלב זה בין העבודות ההנדסיות לבניית המנהרה לבין הקריסה. ולמרות זאת בדיקת גלובס מעלה כי באופן מפתיע הגורם היחיד שבודק את סיבת הקריסה היא נת"י עצמה, עובדה שמעלה תמיהה מדוע לא מונה גורם בלתי תלוי לבדוק את האירוע שרק במקרה נגמר בנזק לרכוש בלבד.
שלושה מחלפים, שבעה גשרים וארבע מנהרות
המנהרה שמתחת לחניון היא חלק מפרויקט לסלילת כביש 16, שייקרא דרך אריאל שרון ויהווה ציר כניסה נוסף לעיר הפקוקה, ויחבר בין מחלף מוצא לשכונות שבמערב העיר. היקף עלויות ההקמה של הפרויקט עומד על כמיליארד שקל. לפי מצגת שפרסמה שפיר באפריל, לוקחים חלק בהקמתו 1,000 עובדים ביום, ולצורך הבנייה ייעשה שימוש ברבע מיליארד מ"ק בטון שיצריכו 32 אלף מערבלי בטון. אורכו רק שישה קילומטרים, אך הוא כולל שלושה מחלפים, שבעה גשרים וארבע מנהרות.
אחת המנהרות נחפרה מתחת ל"חניון דשא", שחלקו נבלע באדמה בתוך שניות. בתמונה שהופצה בקבוצות ווטסאפ של אנשי מקצוע וברשתות החברתיות ניתן לראות ערימת עפר כהה מונחת בתחתית המנהרה, וגורם שמקורב לשפיר הודה כי מדובר בתמונה אותנטית.
מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, ישראל דוד, אינו מעורב בבדיקת האירוע, אך תיעוד שהוא נחשף אליו מהשטח הביא אותו למסקנה שיש קשר מובהק בין בניית המנהרה לקריסה בחניון שמעליה. "היה פה כשל מבחינת הביצוע מה שהוביל לכך שהקרקע ירדה. לפני כשנה ראינו מקרה דומה בצומת בן גוריון פינת ז’בוטינסקי ברמת גן, שמתחתיו נמצא תוואי של הקו האדום של הרכבת הקלה", הוא אומר ומזכיר אירוע דומה בסמוך למגדל משה אביב ברמת גן שלידו נחפרה מנהרת גישה להולכי רגל.
השאלה היא מי יכול לקבוע מה גרם להיווצרות הבור, ולמי יש אינטרס להגיע לחקר האמת, נוכח העובדה שהנזק מהקריסה היה לרכוש בלבד.
זמן קצר אחרי שנוצר הבור החלה חברת שפיר לבדוק את הפגיעה במנהרה תוך ביצוע קידוחים, בדיקות סונאריות, וביצוע ניסיונות לאמוד את גודל "הבולען". לדברי גורם ששוחחנו עמו, את הנתונים מרכזת חברה איטלקית בשם פרויטר, מתכננת המנהרה. הבדיקה של שפיר נובעת בעיקר מהפגיעה במנהרה עצמה, ונועדה לבחון כיצד להסדיר את הנזק שנוצר לפרויקט שבאחריותה בצורה מהירה ומיטבית - ולאו דווקא את הנזק שנגרם לחניון.
כמי שמשמשים כמזמיני העבודה, גם בחברת נתיבי ישראל (נת"י) מבצעים בדיקות משלהם. עם זאת משיחות שקיימנו עם אנשי שפיר ונת"י עולה תמונה דומה של ניסיון שלא לקשור בין היווצרות הבור לעבודות המינהור. למשל, גורמים בשני הגופים מצביעים על כך שעבודות המינהור מתחת לחניון הסתיימו לפני שבעה חודשים, וכי העבודות שבוצעו בסמוך לבית החולים לא כללו פיצוצי קרקע.
גורם שקשור בשפיר אף הציע הסבר נוח מבחינתם, שלפיו "בחניון היו תשתיות לקויות. כל אתר החניון זה שפוכת של חומר".
עיריית ירושלים: "אין לנו מה להוסיף"
האם יהיה גורם שיוכל לסתור את הממצאים של נת"י ושפיר? מבדיקת גלובס עולה כי לא ברור איזה גורם בלתי תלוי בודק את הקריסה - אם בכלל. בשיחה שקיימנו עם דובר בית חולים שערי צדק הוא הפנה אותנו לעירייה כמי שאחראים על כל הנעשה בעיר "מבחינה הנדסית".
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, אמנם מיהר להפגין נוכחות בשטח זמן קצר אחרי הופעת ה"בולען", אך שיחות שקיימנו עם גורמים שמעורבים באירוע מעלות כי הם לא מכירים גורם עירוני שאמון על בדיקת הכשל שהביא לקריסה. כשפנינו לעיריית ירושלים לשאול ללמוד מי הגורם שמוביל את הבדיקה מצידם, נמסר מהעירייה: "אנא פנה לקבלת תגובה בנושא זה לחברת נתיבי ישראל ומשטרת ישראל. אין לנו מה להוסיף מעבר למה שהשבנו".
פנייה למשטרה העלתה תשובה תמוהה עוד יותר. "יש את החקירה במשרד העבודה כרגע. אני לא כותב חוות דעת על כמות מלט וכאלה. הם מובילים את החקירה בתחום שלהם", נמסר מדובר מחוז ירושלים.
לאור תגובת המשטרה פנינו למשרד העבודה, אלא ששם הובהר לנו כי הם לא מעורבים באירוע בשום צורה. מפקח העבודה הראשי במשרד, חזי שוורצמן, אף ציין כי במשרד אחראים רק "על בטיחות של עובדים" - ובמקרה זה לא נפגעו עובדים.
כפי שזה נראה בנקודת הזמן הזו, את ההסברים לשאלה כיצד ומדוע פצתה האדמה את פיה, נקבל רק מהגורמים שלא ששים להצביע על עצמם כאחראים.