שלומית אזרד, מעצבת אופנה / צילום: יערה מרדכי
יש אנשים שמסלול הקריירה שלהם ברור להם ולסביבתם כבר מגיל צעיר. מעצבת האופנה שלומית אזרד, למשל, נהגה לקנות בגדים, לפרום אותם ולשנות להם את הצורה. "במחברות שלי בתיכון היו ציורים של שמלות, ציירתי בזמן השיעורים", היא מספרת. "זה הכי מספק לעבוד במה שאת אוהבת. יש תחומים שיכולים להימאס או למצות, אבל פה תמיד יש עוד מה לעשות. זה לא נגמר".
את הסטודיו שלה לעיצוב שמלות כלה וערב היא פתחה לפני 16 שנה. ב-2015 נכנסה לראשונה לשוק הבינלאומי. "ראו עיצובים שלי באינסטגרם, והזמינו אותי לשבוע העיצוב ניו יורק יחד עם עוד תשעה מעצבים ישראלים", היא מספרת. כיום היא מוכרת את עיצוביה בשיקגו, בניו ג'רזי, באורלנדו ובברצלונה. "קשה להישאר בשוק הזה, כי צריך להיות מדויקת ולעמוד בלוח זמנים. את לא פוגשת את הכלה, אבל את צריכה לעמוד בציפיות של הבוטיקים".
איזה טעויות עשית בדרך?
"היו תקופות שהעסקתי יותר מדי עובדים, ומבחינה כלכלית זה לא היה נכון. לא שמתי לב שעובדות לא נותנות תפוקה ביחס למה שהן מקבלות. אין לך שליטה על מה כל אחת עושה, ובקורונה גיליתי שהייתה הרבה אבטלה סמויה ופטפטת. בזמן המגפה למדתי שאפשר לצמצם כוח אדם, ולקבל אותה תוצאה. לפני הקורונה היו לי 28 עובדות, ועכשיו חצי מזה".
מה את יודעת היום שלא ידעת בהתחלה?
"נהגתי להזמין כמויות של בדים סתם. יכולתי להיפגש עם ספקים, ולהזמין כמו ילדה קטנה שנכנסת לחנות משחקים וקונה וקונה. היו לי תקופות של הוצאות יותר מהכנסות, כי הייתי לא מסודרת ולא יעילה. פזרנית ובזבזנית, מעמיסה אקססוריז ובדים.
"היום אני במקום אחר. גם את זה למדתי בקורונה. בכלל, למדתי המון בשנה הזאת. למשל על ניהול כספים והוצאות מיותרות על פרסום ושיווק. הבנתי שאני יכולה גם בלי זה. פעם הייתי קונה עמודי פרסום, והיום הרוב באינסטגרם. כשאת מעלה שם תוכן, את מבינה שזה מביא את הכלות אלייך לפגישה.
"עכשיו חזרו האירועים, אבל אני כבר לא צריכה פרסום בשביל לעבוד. אנחנו כבר לא עומדים בעומסים, ולא זקוקים פרסום. אני כבר לא יכולה לקבל שום הזמנה לחודש יולי. גם הביקוש לקולקציה שיצרתי אחרי הקורונה הוא מטורף, ופרסמתי אותה רק באינסטגרם".
מה היה לך קשה בניהול?
"בהתחלה היה לי קשה לפטר עובדים, אבל אחרי זה את רואה שאת מאוזנת, ואז את מתחילה להרוויח. אז זה היה שווה את זה. אחי (רונן שטרית, יזם והבעלים של אנגלו סכסון בישראל. ג"ח) מנהל את העסק איתי, ויש מנכ"לית לסטודיו שהובילה לייעול".
היית מגדירה את אחיך כמנטור שלך?
"הוא איש עסקים מצליח שלקח אותי תחת חסותו, ועוזר לי המון בתובנות ובתוכניות עסקיות. העצה הכי טובה שקיבלתי ממנו היא לנתק את הרגש מהיחסים עם העובדים. פעלתי מתוך רגש, הגנתי על הצורך להשאיר עובדות, ולא פעלתי בחשיבה עסקית. הוא אמר לי: את צריכה לחשוב כלכלית ועסקית. לאט לאט, עם הזמן, למדתי. ועדיין, אחי הוא הראש הכלכלי, ואני בעניין של להגשים את עצמי".
מה נחשב ל"טעות של מתחילים" אצל עצמאים?
"בתחילת הדרך עשיתי הכול מהכול. הייתי עוסק מורשה, גם מנהלת את העסק, גם עונה לטלפונים במספר האישי שלי וגם עובדת עם רואה חשבון. זה הוביל לכך שהיה לי פחות זמן ליצור. כשאת רוצה שליטה על הכול מלמעלה, זה לא אפשרי. הבנתי שמישהו צריך לנהל אותי. הוא יעשה מה שהוא טוב בו, ואני את מה שאני טובה בו - קולקציות, עיצובים ולקוחות. הורדתי ממני את האדמיניסטרציה, הניהול והכספים.
"למי שמתחיל עסק חדש, אני מייעצת לקחת מישהו שיוריד ממנו את הנטל של התעסקות עם כספים, ספקים ופגישות. כי זה גוזל אנרגיה וזמן מדברים אחרים, כמו יצירת קולקציות איכותיות וטובות. אז אולי זו הוצאה גדולה למעצב מתחיל, אבל זה ישתלם בסופו של דבר. אחרי כמה חודשים כבר רואים תוצאות".
מה התכנון שלך לעתיד?
"אני עובדת כבר חצי שנה על פרויקט מסחרי - דגמי ערב שיימכרו בחנויות. זה ייצא לפועל עוד כמה חודשים. אני גם רוצה להגיע לעוד בוטיקים בחו"ל. באוקטובר אציג בשבוע האופנה בדובאי, ויהיו לי פגישות עם כמה בוטיקים".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il