פוסט ויראלי ברשתות החברתיות במצרים בחודש יוני שעבר הצית תנועה מקומית לזכויות נשים שממשיכה להשפיע עד היום והביאה להישגים משמעותיים
רחוב בקהיר. דוח של האו"ם מ-2013 על מצב הנשים מצא ש-99% מהנשים במצרים חוו תקיפה מינית כלשהי / צילום: Shutterstock, Nora_n_0_ra
זה התחיל בדיוק לפני שנה, כאשר סבאח חודיר ראתה פוסט של אישה שהאשימה סטודנט במכללה בקהיר בשם אחמד בסאם זכי בן ה-22, בכך שהוא "טורף מיני שסוחט כסף מנשים".
סבאח חודיר, משוררת בת 30, עזבה את מצרים ועברה לארה"ב ב-2019 לאחר שחוותה תקיפה מינית בקהיר. לאחר שקראה את התלונות נגד אחמד בסאם זכי, בן למשפחה בעלת אמצעים מהאליטה של מצרים שנחשבת למקורבת לשלטון, החלה חודיר לפעול. "צילמתי תמונה שלו ופשוט בחרתי את הצבעים הכי בוהקים שיכלתי. התחלתי לצייר עיגולים על הפרצוף שלו ושמתי עליהם חיצים", מספרת לאיי.בי.סי חודיר, שבמקור מתגוררת בוושינגטון בארה"ב. מאוחר יותר חודיר פירטה האשמות נוספות בהתעללות נגד בסאם זכי, שקיבלה מעשרות נשים בהודעות טקסט והקלטות קוליות.
דפוס הפעולה של בסאם זכי היה דומה: הוא ילחץ על בנות לדבר איתו, להיפגש איתו, לשלוח לו תמונות אישיות ועוד. אם הוא לא השיג את מבוקשו או שהן היו מנסות לסיים את היחסים, הן סיפרו שהוא היה עוקב אחריהן, מציק להן, משפיל אותן, ומאיים לחשוף אותם או להפיץ שמועות עליהן ועל המשפחות שלהן.
חודיר העלתה את הצילום וההאשמות לרשתות החברתיות כבר ביוני 2020 והוא הפך לוויראלי. הפוסט שלה קיבל תשומת לב של פוליטיקאים, סלבריטאים ואפילו אנשי הדת של מצרים, שגינו את הפעולות של זכי. בדצמבר, הורשע זכי וקיבל 11 שנה בכלא על ניסיון אונס נגד שלוש נשים והחזקת סמים.
לאחר מכן, הפוסט ההוא ועוד כמה נוספים הוביל להקמת קבוצה של נשים ששילבו כוחות ברשתות חברתיות וחשפו גברים אחרים שהטרידו מינית במצרים. כך נולדה תנועת #metoo מצרית בעיצומה של המגפה. חלפה שנה וקבוצת הנשים הזו עדיין ממשיכה לעזור לקורבנות תקיפה במצרים להשיג צדק.
בדומה למדינות שמרניות ופטריאכליות במובהק, גם במצרים נשים מהססות לדווח על התקיפות המיניות או ההטרדות כי הן חוששות שיואשמו או שמשפחתן תפנה נגדן. דוח של האו"ם מ-2013 על מצב הנשים מצא ש-99% מהנשים במצרים חוו תקיפה מינית כלשהי. בשביל לקבל פרופורציות מספריות על המשמעות של הדבר, כדאי לדעת שהאוכלוסיה במצרים עומדת על כ-102 מיליון איש - מחצית ממספר זה הן נשים. הטרדות רבות קורות במרחבים ציבורים כמו אוטובוסים ורכבות. בסבב ההפגנות בכיכר תחריר ב-2011 נרשמו מספר רב של תקיפות מיניות נגד נשים שהפגינו וכן של עיתונאיות. רבות מהנשים שהתלוננו זכו לזלזול מצד הרשויות ולפחות 17 נשלחו ל"בדיקת בתולין".
במהלך חגיגת ההשבעה של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי ב-2014, אחת החוגגות עברה אונס קבוצתי אכזרי. מאוחר יותר, צץ סרטון ויראלי ובו נראים האנסים בפעולה בזמן שהאישה צורחת. לאחר התקיפה ביקר עבד אל פתאח א-סיסי את האישה בבית החולים. הסערה בעקבות התקיפה גרמה לחוק חדש שקובע כי אנסים חייבים לשהות בכלא מינימום שישה חודשים - חוק שהנשיא דחף. המסע של מצרים עוד ארוך: בדוח של ה- WEF לשנת 2020, נמצא כי מצרים ממוקמת במקום ה-134 מתוך 153 מדינות שדורגו בדוח הפער המגדרי ברחבי העולם.
ביולי אישרה מצרים חוק להגנה על זהותן של נשים המתלוננות על תקיפה מינית. המועצה הלאומית לנשים במצרים עודדה נשים לדווח על מה שקרה להן ולבקש צדק. את היקף ההשפעה של הפוסט הוויראלי של חודיר אפשר היה לראות מיד: המועצה קיבלה יותר מ-400 תלונות מנשים תוך ימים בודדים מפרסום הפוסט שלה על אחמד בסאם זכי. ארבעה ימים לאחר שחודיר הקימה גם חשבון אינסטגרם בשם Assault Police, נעצר אחמד בסאם זכי. מאז חשבון האינסטגרם הזה מעניק לנשים ערביות פלטפורמה לדיווח על התקפות ואפשרות לבקש משאבים לסיוע. בעקבותיו נפתחו עוד אינספור חשבונות כדי לתמוך בטענות של נשים על התעללות מינית.
נור אל-גוהרי, עורכת דין בקהיר שמסייעת להביא תקיפות מיניות ואנסים למועצה המקומית של נשות מצרים ולמשרדי התובעים אמרה לרשת איי.בי.סי, "על נשים נאסר לפנות למשרות בתחום המשפטי כבר כמה שנים. אנו צריכות יותר נשים ברשות השופטת בתור התחלה". מועצת המדינה של מצרים הכריזה לאחרונה שתתחיל למנות שופטות נשים למועצה החל מאוקטובר 2021.