מתוך מליאת הכנסת לקראת השבעת הממשלה / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
הנאום הקצר של יאיר לפיד במעמד השבעת הממשלה ביאס לי את הצורה. נכון, זה היה כאילו נאום ספונטני ומגניב, לפיד עלה לאחר נאום הצעקות שספג נפתלי בנט וניסה לתת לנו עוד מבית המדרש המחנך של "תפסיקו לצעוק" כי זה לא מנומס.
אני חושבת שאיכשהו המחמאות הרבות שהוא קיבל בתקופה האחרונה על כך שהוא משחק אותה כ"מבוגר האחראי" של המערכת הפוליטית הישראלית קצת עלו לו לראש והוא החליט להיות הגננת המרגשת שמספרת סיפור מצמרר על הסבתא שעלתה לירושלים וראתה כמה לא מנומסים נבחרי הציבור שלנו.
אז יש לי חדשות ליאיר לפיד היקר: אחי, אנחנו יודעים שאתם לא מנומסים, לא אתה, לא מירי רגב ואפילו לא מאי גולן. אם כבר אז גם יאיר גולן לא וגם היו"ר החדש של הכנסת מיקי לוי לא טומן ידו בצלחת. תכל'ס, אין לנו אשליות. בוא יאיר יקירי, אני אגיד לך יותר מזה, השנה 2021 וחנה בבלי ז"ל כבר מזמן. בית הנבחרים שלנו משקף נאמנה את הציבור הישראלי - שדרך אגב, גם הוא לא מנומס.
בחנתי נאומי בכורה של ראשי ממשלה קודמים ולתדהמתי גיליתי שגם שם היו קריאות ביניים. אצל נתניהו, אצל אולמרט אצל רבין וברק. כי אפילו שכל פעם אומרים לנו שנאומי בכורה זה זמן להיות מנומסים וממלכתיים, איכשהו אף אחד לא עומד בזה - לא מימין ולא משמאל. כולכם אוהבים לצעוק קריאות ביניים ואפילו להיות מורחקים אחר כבוד מהמליאה.
אז בחייאת, אל תעלה לבמה ובמקום לנאום תטיף מוסר למי שמזמן כבר - לא המוסר ולא הממלכתיות נר לרגליהם - כשאני חושבת על זה, כנראה מעולם לא היה. זו הייתה תגובה שרק הוכיחה שאולי המחמאות לגבי הבגרות הפוליטית שלך הגיעו מוקדם מידי.
מה אם כך פספס יאיר לפיד?
להגיד את האמת, אני כועסת עליו כי חיכיתי בכיליון עיניים לנאום שלו, חשבתי שהוא יהיה נאום מתווה דרך של מי שבפועל הינדס את הממשלה הזאת, שרבים מאתנו קוראים לה "ממשלת השינוי" או "הריפוי" או עוד איזה סופרלטיב אחר מתוך תקווה שאכן כזאת היא תהיה. חיכיתי לנאום הזה כי חשבתי שאולי יאיר לפיד ייתן לי בשורה שלא יכולתי לקבל מנפתלי בנט, שפרסם את תוכנית סינגפור שלו והבהיר מעל לכל ספק איפה הלב הכלכלי-חברתי שלו מונח.
ציפיתי לשמוע נאום מתווה דרך, נאום שיסביר לאן הממשלה הזו הולכת בהיבטים החשובים ביותר, אלה שמשפיעים על חיינו בישראל. נאום מרומם שייתן תקווה אמיתית לכל אחד מאתנו - הרי יכולה להיות כאן הזדמנות חד פעמית לחבר את הפריפריה אל המרכז.
נכון, רוב מוחלט של נבחרי הציבור שלנו מגיעים מגוש דן וחברי הממשלה הזו כמעט כולם למעט שניים או שלושה חיים בבועה התל אביבית, אבל חשבתי שלפיד התבגר והוא מבין שאנשי הפריפריה לא הצביעו לנתניהו בבחירות האחרונות, שזו באמת הסיבה שבגללה נתניהו לא הצליח להקים ממשלה - במצפה רמון, עירי, לדוגמה, אחוזי התמיכה לליכוד צנחו ב-50% וכך גם בכל מעוזי הליכוד בפריפריה. אנשי הפריפריה הביעו אי אמון בנתניהו בסבב האחרון, הם עשו זאת כי נמאס להם לשמוע את כל החירטוטים הפוליטיים והם ממש רצו שינוי. הם לא הצביעו למישהו אחר, הם פשוט לא באו להצביע.
ללפיד הייתה הזדמנות לתת קריאת כיוון ברורה: טיפול מידי בעניי ישראל, ביטחון תזונתי לכל ילד, צמצום אי השוויון בעיקר בחינוך אבל גם בבריאות, השקעה נרחבת בתשתיות. כל אלה ועוד יכלו להיות נאום בכורה מעורר אמון שגם ידבר אל מי שלא בחרו בנתניהו, ולמרות שהנושאים הללו לא מופיעים כמעט בכלל בהסכמים הקואליציוניים יכולנו אולי לשמוע אותם מיאיר לפיד כמי שמבקש את אמון כלל הציבור הישראלי.
במקום זה שמענו שוב הטפת מוסר.
הכותבת היא פעילה חברתית וחברת מפלגת העבודה