מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock
דיגיטציה, טכנולוגיות חדשות, ומעבר לכלכלה ירוקה ודלת פחמן יאלצו את שוק העבודה לחשב מסלול מחדש. עסקים, וממשלות נדרשים להתארגן מחדש ולנקוט בצעדים שיאפשרו מעבר חלק יותר של משרות, ואוכלוסיות גדולות למציאות המשתנה.
הקורונה, היוותה הזדמנות לכך. אך ככל שזה נוגע להתאוששות כלכלית מיטבית מהמשבר, נדמה שמרבית המדינות מתייחסות לביטוי "כל משבר הוא הזדמנות" כקלישאה שחוקה בלבד. כך, למרות שהן "מדברות ירוק", מרבית מדינות ה-G7 מזרימות מיליארדים לתעשיות דלקים מאובנים, והרבה פחות לאנרגיה ירוקה.
לפי המכון הבינלאומי לפיתוח בר קיימא, טירפונד, במדינות העשירות, שמונה מכל עשרה דולרים שהוצאו על אנרגיה לא מתחדשת ניתנו ללא ניסיון להתנות את התמיכה הכלכלית בקיצוץ פליטת הפחמן. אם לא די בכך, רק אחד מכל עשרה דולרים שהושקעו בשיקום הכלכלות מהקורונה, הופנו לאפיקים סביבתיים, כמו אנרגיה מתחדשת או התייעלות אנרגטית. לבסוף, התמיכה בדלקים מאובנים של שבע המדינות העשירות בעולם, כללה לא רק מימון ישיר של נפט, גז ופחם, אלא גם הפחתה של רגולציה סביבתית.
התאוששות ירוקה ומניבה
רק לאחרונה הזהירה סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי כדי לעמוד בהסכם פריז, המדינות נדרשות לחדול עוד השנה מחיפושי גז ונפט, ולהשקיע באנרגיות מתחדשות. ולשינוי הזה יכולים להיות יתרונות גם בשוק התעסוקה. מחקר חדש שביצעה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי מצא שהתאוששות דלת פחמן מהקורונה יכולה גם להאיץ את גיוס הכלכלות למאבק במשבר האקלים, וגם להיטיב עם הכלכלה עצמה.
כך, לפי המחקר, השקעות הון של 75-150 מיליארד יורו בהתאוששות ירוקה, עשויות להניב 180-350 מיליארד אירו של ערך מוסף גולמי, לייצר עד שלוש מיליון משרות חדשות ולאפשר הפחתה של 15%-30 מפליטת הפחמן - וכל זה עד שנת 2030.
לדחיית ההתמודדות עם אתגרי משבר האקלים עלולות להיות השלכות חמורות. לפי ארגון העבודה העולמי, משבר האקלים מציב בסיכון כ-1.2 מיליארד משרות, שהן שוות ערך לכ-40% מכוח העבודה העולמי. משבר האקלים צפוי גם להשפיע באופן שלילי על הצמיחה הכלכלית, בריאות האדם, אפיקי התעסוקה והפרנסה, אובדן תפוקה, גלי הפליטים בעולם ועוד.
לפי הערכות ארגון העבודה העולמי, המעבר לכלכלה ירוקה יכול לייצר 24 מיליון משרות חדשות בעולם עד שנת 2030. ואולם, ייצור התעסוקה בסקטורים ירוקים יותר, תחריף את הצמצום הקיים היום בתעסוקה בכריית פחם או תעשיות מבוססות דלקים מזהמים. מה שיחייב את המדינות לסלול נתיב בטוח להסטת עובדים מהתחומים המזהמים למשרות החדשות והסביבתיות יותר.
כיצד יראה שוק העבודה העתידי? במאגר המידע של הרשת החברתית לינקדאין, שכולל נתונים על כ-740 מיליון משתמשים ברחבי העולם, יש 800 מיומנויות ליבה ירוקות ועוד 300 מיומנויות ירוקות נלוות שמתחלקות לקטגוריות כמו מניעת זיהום, מניעת פסולת, ייצור אנרגיה מתחדשת, חינוך לקיימות וניהול פיננסי-סביבתי. על אף הירידה בשיעור ההעסקה בשנה האחרונה בהרבה מדינות, בחלק מהמדינות זוהתה עלייה בהעסקת עובדים במשרות ירוקות.
ישראל שוב מאחור
בישראל, התאוששות ירוקה ממשבר הקורונה נותרה ככותרת בלבד. הממשלה תידרש בחודשים הקרובים לאשר תוכנית לכלכלה דלת פחמן עד 2050, לחוקק חוק אקלים ולבסס מנגנון לתמחור פחמן. כל אלה צפויים להשפיע משמעותית על המשק ושוק העבודה הישראליים. למשרד להגנת הסביבה יש תוכנית להתאוששות ירוקה מהקורונה, אבל זו לא קודמה בממשלה. במכון הישראלי לדמוקרטיה מבקשים לעורר מחדש את הנושא. לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון, שיתקיים בסוף החודש, הם ערכו סקירה שבוחנת כיצד תשפיע התאוששות ירוקה ממשבר הקורונה על שוק העבודה.
"הגופים האמונים על הכשרות מקצועיות בישראל צריכים להיערך להכשרת כוח האדם הנדרש לתחומים הסביבתיים", קובעת הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון. "זה אומר: הכשרה מקצועית, הכשרה מחדש ועיצוב של החינוך בכל רמות ההשכלה ובכל תחומי החיים".
הסקטורים החדשים
במכון הישראלי לדמוקרטיה סוקרים את המגזרים בהם יתפתחו משרות רבות על הגל הירוק. לפי הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת, שמובאות בסקירת המכון, סקטור האנרגיה הירוקה יוכל להעסיק 40 מיליון עובדים עד שנת 2050, ומגזר ההתייעלות האנרגטית ייצר עד 2.5 מיליון עבודות בשנה.
עבודות מבוססות טבע גם הן יהפכו לסקטור צומח. המהות הבסיסית של העבודות הללו, היא הגנה על המערכות האקולוגיות, ניהולן באופן בר קיימא, ושמירה על המגוון הביולוגי. מדובר בין היתר בתוכניות המקדמות ייעור מחדש ושיקום מערכות אקולוגיות ומקורות מים. למרות שפתרונות מבוססי-טבע הם חלק מחזון כולל לעתיד, הם יכולים לייצר משרות כבר בטווח הקצר כחלק מתכניות העסקה ציבוריות ולהביא להעסקת אוכלוסיות חלשות בשיקום המערכת האקולוגית.
בתוך כך, לשוק העבודה הישראלי ישנם אפיקי צמיחה משלו. לפי אבירם ניצן, "כל תחום הקלינטק המתפתח, תחומים כמו האנרגיה הסולארית, הבנייה הירוקה ומאופסת האנרגיה והאגרוטק, הם עתירי משרות. למשרדי הממשלה כבר יש תוכניות אסטרטגיות לפיתוח שלהם".
לכך מצטרפת התחבורה הירוקה, לה פוטנציאל גבוה לייצור משרות בטווח הקצר. מהשקעה בתחבורה ציבורית חשמלית, דרך תשתיות להליכה ולרכיבה על אופניים, ועד סקטור הבנייה הירוקה וההתייעלות האנרגטית.
"מדובר גם במשרות לתחומים שמקדמת כיום הממשלה במסגרת התוכנית לעידוד כלכלה מעגלית", אומרת אבירם ניצן. "יצירת ענפים חדשים במשק שיתמכו בתעשיית המיחזור, גידול בביקוש למומחים שילוו את יעדי משרד התחבורה לקידום השימוש בכלי רכב חשמליים וגידול גם בביקוש למומחים בתחומי הגינון והפיתוח המקיים כמו למשל ריאות ירוקות במרכזי ערים".
לדבריה מדובר במשרדות שחלק לא מבוטל מהן טכנולוגיות ובפריון גבוה. "הן מחייבות הכשרה מקצועית ממוקדת ומותאמת לשינויים הטכנולוגיים שעובר השוק בתחום הכלכלה הירוקה.
"מעבר לתעשיית הדלקים המזהמים שעתידה כמובן להיפגע קשות, הפגיעה תהיה לפי תביעת הרגל הפחמנית של כל עסק. מספיק שהספקים הם יצרנים מזהמים - וכושר התחרות מול לקוחות באירופה ובארה"ב עתיד להיפגע. לישראל יש פוטנציאל טוב להתאים את עצמה, שכן ההייטק והחדשנות יכולים ללכת יד ביד עם הצמיחה הירוקה".