ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת השינוי / צילום: דני זקן
בשבוע שעבר, פנו 6 בכירות בשירות הציבורי במכתב לשרי הממשלה, בקריאה למנות נשים לתפקידים משמעותיים, היות ורק 4 נשים מכהנות כמנכ"ליות ב־35 המשרדים.
מסתבר שזהו תרחיש מוכר בשנים האחרונות. עם כינון ממשלה, נשלח מכתב לראש הממשלה, לשרים, לנציג שירות המדינה, למקבלי החלטות כאלה ואחרים וכמובן לתקשורת... בדרישה לייצוג הולם של נשים, שלא לומר - שוויוני.
ביוני 2015, ביקשה מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה דאז, ורד סוויד, מנציב שירות המדינה, לפעול בכל האמצעים והכוח למנות יותר נשים למנכ"ליות ולתפקידים בכירים נוספים כדי ליישם את החלטות הממשלה ולממש את השוויון המגדרי.
בספטמבר 2019, בניסיון למנוע את הדחתה של עו"ד אמי פלמור כמנכ"לית משרד המשפטים, עתרה התנועה לאיכות השלטון כנגד ההדחה. הצטרפו כידיד בית משפט פרופ' יולי תמיר, חכ"ל אתי לבני ועמותת "איתך מעכי-משפטניות למען צדק חברתי" בטענה ש"מצב שבו יש רק מנכ"לית אחת במשרד ממשלתי מתוך 29 משרדים הוא מצב בלתי נסבל, מנוגד לרוח החוק, פוגע בדמוקרטיה ראויה ושוויונית, ודורש תיקון מידי".
באפריל 2020, אחרי מערכת הבחירות השלישית של השנתיים האחרונות, פנו עשרות עמותות ואקדמאים לראש הממשלה, לנציב שירות המדינה וליועץ המשפטי, בדרישה להקים מנגנון שינחה את השרים לעתיד ליישם את חובת ייצוג הולם לנשים, המעוגנת בחוק, בהחלטות ממשלה ובפסיקה ולמנות נשים דרג מנכ"ל במשרדי הממשלה.
בחודש מאי, אותה שנה, קראה הנציבה הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, עו"ד מרים כבהא, לשרי הממשלה ולנציבות שירות המדינה לפעול למינוין של מנכ"ליות למשרדי הממשלה החדשה.
אך נראה שלמרות המכתבים החוזרים ונשנים, שיעור מנכ"ליות משרדי הממשלה - מתכווץ. ולראייה, ב-2014, כיהנו 7 מנכ"ליות וב-2019 - רק אחת. בממשלה האחרונה, כיהנו רק 4 מנכ"ליות במשרדי הממשלה, מתוך 35 משרדים.
אז למה מכתב המנכ"ליות הנוכחי שונה מהפניות לאורך כל השנים?
קודם כל, האווירה בה אנו שרויים. יש תחושה של שינוי באוויר. שינוי שבא לידי ביטוי באופן קבלת ההחלטות, באופן ההתנהלות ובמינויים שכבר בוצעו: בממשלה הנוכחית מכהנות 9 שרות - מספר שיא של נשים בממשלה. נכון לכתיבת שורות אלו, עומדים על הפרק מינויים של 5 מנכ"ליות, חלקן מכהנות וחלקן בקנה. יש תחושה שקיימת מחויבות של השרות והשרים למנות יותר נשים לתפקידי מפתח. ושינוי מסוג זה חייב לבוא מלמעלה.
אבל אם נחזור למכתב, יש עוצמה ב- 6 נשים בכירות שחתומות על קריאה לשינוי. יש כאן פנייה של בכירות שרוצות לראות נשים נוספות לצדן. יש כאן שינוי של שיח שבא מהשטח. אנחנו רואות כאן ציפוף שורות, קריאה של שוות בין שווים לשנות את מציאות הייצוג ההולם ולהנכיח נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה.
ייתכן שבעייתי לקבוע בחקיקה ייצוג הולם למינויי שרות בממשלה, מכיוון שמדובר בנבחרי ציבור וקיימים גם שיקולים פוליטיים, אך מדובר בדרישה ערכית שצריכה להיות מצפן פנימי של נבחרי הציבור. אך מינוי של מנכ"ל.ית משרד הוא מקצועי, על כן קביעת רף של מינימום לייצוג הולם של מנכ"ליות במשרדי הממשלה הוא מתבקש וחייב לבוא בחקיקה ומלמעלה. בהמשך, קביעת הרף בתפקידים הבכירים יחלחל גם לתפקידים בדרגים הנמוכים יותר ונוכל לראות נשים במגוון רחב יותר של תפקידים ובכל הדרגים. ואולי אז מכתב 6 הבכירות יהיה המכתב האחרון.
הכותבת היא יו"ר משותפת של תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים