בסוף השבוע האחרון פרסמה גלית חמי, עורכת העיתון כלכליסט, טור ובו טענה שמבול ההנפקות והגיוסים בהייטק מוליד דור חדש של מיליונרים צעירים שפוגעים בכלכלה, ובמיוחד גורמים לעליית מחירי הדירות.
האם זה נכון? ובכן, דוח שפרסמה לאחרונה הכלכלנית הראשית באוצר מראה שלא ממש. לפי הדוח, מי שהוביל את רכישת הדירות להשקעה בחודש מרץ האחרון לא היו ההייטקיסטים, אלא עובדי המגזר הציבורי. הם רכשו 38% מהדירות להשקעה, פי שניים ממשקלם באוכלוסייה.
לא שאני מאשים אותם חלילה - מערכת המס בישראל מעודדת אקטיבית השקעה בנדל"ן, משום שהמסים על השקעה בבורסה וביוזמות פרטיות גבוהים הרבה יותר. משכורות המגזר הציבורי המשיכו ברוב המקרים לזרום כרגיל גם בשיא משבר הקורונה (להבדיל ממגזרים אחרים) ולכן נרשם שיעור השקעה גבוה יחסית בנדל"ן שגם נחשב לאפיק מסוכן פחות.
הלאה. אין שום ראיה שאקזיטים מעלים את מחירי הדיור, ולדעתי גם לא תהיה - כמות ההון שאקזיטים עושים בשנה היא אחוזים בודדים משוק הנדל"ן. אם ניקח את 2019, שנת השיא (בפער) של אקזיטים בישראל, סך השווי שלהם הוא 65 מיליארד שקל *לפני מיסים*, שמהווים 4.6% בלבד מסך שווי הנדל"ן למגורים (1.4 טריליון שקל), על פי נתוני ה-OECD.
כל זה לא כולל נדל"ן למסחר, לתעשייה, והקרקעות עליהן בונים. כלומר, סך האקזיטים אחרי מסים בשנה הקיצונית ביותר הוא אחוז או שניים בלבד מסך הנדל"ן בישראל. וגם אם נניח ש-2021 תסתיים עם מספרים גבוהים בהרבה, עדיין מדובר בשיעור נמוך למדי.
אפשר לטעון שהייפ הגיוסים בהייטק מעלה את דרישות השכר במגזרים אחרים, אפשר לשאול שאלות על ההשלכות החברתיות, אבל אי אפשר לטעון שהם מעלים את מחירי הדיור בישראל.
ובעיקר - כלכלה היא לא משחק סכום אפס. זה שמישהו מתעשר לא אומר שמישהו נהיה עני יותר. אנשים מקבלים שכר גבוה, זה נכון, אבל כל חטאם הוא שהם ממש טובים בעבודה שלהם.
***גילוי מלא: גלובס ו"כלכליסט" מבית "ידיעות אחרונות" הם עיתונים מתחרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
