מי צריך אקזיט או הנפקה? כמיליארד דולר מגיוסים פרטיים זרמו לכיסים של עובדי ההייטק בישראל

ענף ההייטק הישראלי מצוי בימים אלה בבליץ של הנפקות. ענקיות כגון איירון סורס, סנטינל וואן, טאבולה ואיטורו - כל אחת מהן שווה כמה מיליארדי דולרים - הופכות ציבוריות ומייצרות מפגש עם אירוע נזילות שמעשיר את בעלי האופציות - בעיקר עובדים ויזמים - במאות אלפי דולרים או יותר. אלא שכעת מסתבר שגם עובדי החברות הפרטיות - אלו שלא יצאו להנפקה או נמכרו - מרוויחים גם הם מהבהלה להייטק. בימים מיוחדים אלה, לא כל האקזיטים מתרחשים בבורסה. סבבי השקעות אותן מבצעות קרנות ענק, בהן אינסייט וסופטבנק, בסטארט-אפים ישראלים בוגרים מפגישים גם הם את העובדים הוותיקים והיזמים הישראלים בסכום המוערך ביותר מממיליארד דולר מאז תחילת השנה, בהערכה שמרנית.

נהנים מסיבוב שניוני

סבבי גיוס הענק של התקופה האחרונה, בהם גיוס חצי מיליארד הדולר לטרנסמיט סקיוריטי בשבוע שעבר, או גיוס 640 מיליון הדולר לטראקס בחודש אפריל השנה, כוללים לא רק הזרמה של הון מקרן ההשקעות לקופת החברה, המשמש לצמיחתה, פיתוח מערך המכירות והשיווק שלה וגיוס עובדים חדשים, אלא גם לכיסם של היזמים, העובדים הבכירים והוותיקים ומשקיעים המעוניינים לממש מניות, במהלך המכונה סיבוב סקנדרי, או "סיבוב שניוני".

על פי בדיקת גלובס, הסכום אותו פגשו עובדים ויזמים ישראלים בסטארט-אפים בסבבי הגיוס הפרטיים הללו עד יוני השנה, עומד על כמיליארד דולר לאחר מס רווחי הון (33% על הרווח). סכום זה אינו כולל את היזמים והעובדים המתגוררים בחו"ל, או את קרנות ההשקעה שבחרו לממש מניות. רובן של הקרנות, אגב, בחרו להמשיך ולהשקיע בחברות בשווי עולה ולחכות לאקזיט בסוף הדרך בדמות של הנפקה או מכירת החברה לתאגיד אחר.

על פי בכיר בענף ההייטק, כשליש מכלל כספי הגיוסים לחברות פרטיות בשלב מתקדם מופנה לסיבובי הסקנדרי ומשמש לרכישת מניות מיזמים ומחברי הנהלה בכירים וותיקים.
בהתחשב בכך שחברות צמיחה גייסו כ-6.7 מיליארד דולר מתחילת השנה, לפי ארגון סטארט-אפ ניישן, חלקם של עובדי ההנהלה והיזמים הישראלים בעוגה צפוי לעמוד על כ-2 מיליארד דולר. אך בהפחתת קרנות ההשקעה ועובדים המתגוררים בחו"ל, כשליש מכלל שכבות ההנהלה בחברות אלה, עומד ההון שזרם לכיסם של ההייטקיסטים המקומיים על כמיליארד דולר לכל הפחות. אם מביאים בחשבון שגם חברות קטנות גייסו עשרות מיליוני דולרים, הרי שחלקם של העובדים והיזמים קופץ לכ- 1.3 מיליארד דולר.

השפעה בגוש דן

"קיימת שכבה רחבה של יזמים ועובדים בכירים בחברות הייטק פרטיות שנהנו בתקופה האחרונה ממיני-אקזיטים במהלך סבבי גיוס, ולא מדובר רק על החברות הגדולות שגייסו מאות מיליוני דולרים", אומרת לגלובס דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ומערך המיסוי הבינלאומי בסומך חייקין KPMG. "את התופעה הזו שאנחנו רואים שמתרחשת בקצב נמרץ כבר עשרה חודשים, ניתן לראות גם בקרב חברות בינוניות שמגייסות סבב של כמה עשרות מיליוני דולרים, ובו מרכיב משמעותי של כסף שזורם ליזמים ולהנהלה הבכירה במסגרת 'סקנדרי' תמורת מכירת מניות, אגב הסבב העיקרי, שכולל כניסת מזומן לתוך החברה כנגד הקצאת מניות".

 דינה פסקא־רז, KPMG / צילום: רוני פרל

"את ההון הזה מממשים בעיקר היזמים באחוזים בודדים מאחזקותיהם, והצמיחה המהירה בשווי החברות שבהן הם עובדים משרה עליהם רוח אופטימית. זה עשוי להגביר את התיאבון לבצע קניות משמעותיות בסכומים גבוהים כמו רכישה של דירות, "אומרת פסקא-רז. "קשה לומר שזה משפיע על כלל עליית המחירים במשק של 9 מיליון תושבים, אבל אם אתה לוקח את הסכום הזה ומכניס אותו לשוק הנדל"ן בגוש דן בפרט (שהוא משאב במחסור), אנחנו רואים את האפקט כבר עכשיו. הסיפורים על מתווכי דירות שמאתרים בימים אלה דירות בשווי 10 או 12 מיליון שקל ויותר עבור הייטקסטים הם חלק מתופעה".

נורית פירני, מנהלת מרכז העסקים של לאומיטק, אומרת שהשינוי בכל הנוגע למעורבות של עובדי הייטק בתחום הנדל"ן התחיל בחצי שנה האחרונה. "בחודשים האחרונים אנחנו רואים שיזמים ואלפי שכירים בהייטק יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה או לשדרג את הנכסים שלהם לדירות יוקרה באזורי הביקוש במרכז הארץ ובתל אביב. שוק היוקרה של דירות בשווי מיליוני דולרים היה רגוע יחסית בשנים האחרונות, אבל עכשיו הוא התעורר בעקבות המימושים הגדולים שהיו בהייטק", היא אומרת.

 נורית פירני, לאומיטק / צילום: כפיר סיון

פירני סיפקה דוגמה של עובד הייטק שהיה הבעלים של דירה בשווי 3 מיליון שקל והייתה לו משכנתא עליה. "הוא נפגש עם כסף בחברה שלו והגדיל את המשכנתא כדי לקנות דירה בתל אביב ב-12 מיליון שקל. זה תסריט שרואים הרבה ורואים גם עובדי הייטק שקונים דירות להשקעה. הרבה פעמים תראה שהעובדים ישלמו אחוז גדול מהסכום לדירה כבר בשלב הראשון, כי יש להם את הכסף והם לא רוצים לספוג התייקרויות בגלל הצמדות".

גידי שלום בנדור, מנכ"ל חברת הערכות השווי לסטארט-אפים S-Cube מבית IBI Capital, אומר שלקוחותיו ביצעו ב-12 החודשים האחרונים עסקאות סקנדרי בהיקף של מעל 1.5 מיליארד דולר. "אנחנו גדלנו בנפח הפעילות ב-40% ולא מצליחים לספק את הביקוש מבחינת טיפול בעסקאות", הוא אומר. לדבריו, מעבר לכסף המרכיב המשמעותי הוא תחושת האופוריה ששוררת בענף ההייטק. "אנחנו לא רואים את הסוף להנפקות בשווי ענק, שקשה להסביר", אומר שלום בנדור. "זה מוביל לתחושת אופוריה שגורמת לעובדים לקחת סיכונים. גם אם העובד קיבל רק 2 מיליון שקל במימוש, יש לו עכשיו יותר ביטחון לקחת סיכונים ולבצע רכישות גדולות של נדל"ן".

לקח מעמק הסיליקון

על מה שקורה בימים אלה בתל אביב ניתן ללמוד מגל ההנפקות בעמק הסיליקון בעשור הקודם. מחירי הדירות באזורים בהם התגוררו עובדי פייסבוק שנה לאחר ההנפקה קפצו ב-20.9% בתקופה שבה מחירי הדירות בסן פרנסיסקו והסביבה עלו ב-16.8%, על פי חברת הנדל"ן זילו. הדבר תרם לעלייה ריאלית של כ-30 אלף דולר במחירי הדירות בשנה הראשונה לאחר הנפקת הרשת החברתית. על פי זילו, מקדמה של 20% עבור דירה בסן פרנסיסקו עולה יותר מדירה ממוצעת בערים כגון שיקגו, דאלאס ונשוויל.

עליית המחירים בעמק הסיליקון הביאה לתנועת מחאה של משקיעים, יזמים ועובדים שנדדו לערים אחרות בארה"ב בעלות עלות מחיה שפויה יותר. בין היתר מדובר ביזם אילון מאסק שהודיע כי יעבור לאוסטין, טקסס, כמו גם ענקית התוכנה אורקל; חברת הביג דאטה פלנטיר שעוברת לדנבר ועוד.