בנייה / צילום: Shutterstock
אפקט המשבר, העלייה החדה במחירי הדירות לצד הירידה המשמעותית בהיקפי הבנייה, הם רק חלק מהאתגרים הרבים שניצבים בפני הממשלה החדשה להבראת הענף. הממשלה החדשה תיאלץ להתמודד עם בעיות שהעמיקו והחריפו לא מעט בשל היעדר יציבות ממשלתית, ביניהן הצורך בהקמת מטה דיור ותשתית, הארכת תוקף פעילות הוותמ"ל, הארכת תוקפה של תמ"א 38, החשיבות בהקצאת תקציבים להתחדשות עירונית ושיווק מוגבר של קרקעות על ידי רמ"י, הסרת חסמים רגולטוריים, הכשרת עובדים ישראלים, הבאת עוד 30,000 עובדים זרים, אישור העסקה של עוד כ-15,000 עובדים פלסטינים ועוד.
אתחיל בחשיבות שבהקמת מטה דיור. יש צורך דחוף בגוף מטה שיתכלל את עבודת כל הגורמים הרלוונטיים בענף כמו מנהל התכנון, רמ"י, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ועוד גורמים נוספים.
הממשלה התבקשה לאחרונה להאריך את פעילות הותמ"ל בארבע שנים נוספות ולהתמקד בעיקר בקידום התחדשות עירונית, מתחמי מגורים של 500 יחידות דיור לפחות והגדלת היצע הקרקעות לאוכלוסייה החרדית, הערבית ועוד מגזרים. כוונה זו מעידה על אמון הממשלה והרשויות בתרומה של הותמ"ל לענף ולכן יותר מחשוב להאריך את פעילותו.
אין מנוס מהארכת תוכנית תמ"א 38
בעניין הארכת תמ"א 38, המצב הביטחוני אותו חווינו לאחרונה וכניסתם של מאות אלפי בתי אב למעגל הטילים, כמו כן ההתראות החוזרות ונשנות של רעידות אדמה העלו שוב את הדחיפות והצורך בהמשך ביצוע תוכנית תמ"א 38 ופינוי בינוי ברחבי הארץ. על פי דו"ח מבקר המדינה מאוגוסט 2020, למעל מיליון בתי אב בישראל אין מיגון תקני מפני התקפת טילים ורעידות אדמה. כיצד יתכן שמדינת ישראל החליטה על ביטול התוכנית החל מאוקטובר 2022, כאשר אין תוכנית חליפית לחזק מבנים ולהתאימם למצב הבטחוני המעורער והסיכון של ההשלכות הקשות במקרה של רעידות אדמה? אין מנוס מהארכת התוכנית לפחות עד שנת 2025 וגיבוש תוכנית חלופית תוך כדי.
בעיה נוספת היא הכדאיות הכלכליות של התחדשות עירונית בפריפריה, כך שתושבי רשויות מקומיות אשר מצויות בקו העימות ועל השבר הסורי אפריקאי ואמורות להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי, אינם מקבלים מענה למיגון כפי שמתחייב.
סוגיה נוספת בה תידרש הממשלה לטפל היא הצורך בתקציבים להתחדשות עירונית, שהיא אחד הפתרונות המתבקשים והזמינים להגדלת היצע הדירות ולהורדת המחירים לטובת ייצוב השוק. הממשלה תהיה חייבת להכיר בעובדה זו, כיוון שמימוש התחדשות עירונית הוא גם מהלך של צדק חברתי, חלוקתי וסוציאלי.
על מנת שפרויקטים בהתחדשות עירונית יקודמו ויצאו אל הפועל באופן רציף ובהיקף שיענה על דרישות השוק, יש לייצר ודאות תכנונית, כזו שתבטיח הן לבעלי הדירות, והן ליזמים והקבלנים כי יש אחידות במדיניות הממשלתית כמו גם המקומית. בנוסף יש להשקיע ולתמרץ פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה גם על-ידי הקצאת קרקע משלימה.
נושא מהותי אחר שיש לפתור במהרה הוא הסכמי גג לפיתוח תשתיות על. לרשויות המקומיות אין את התקציבים הנדרשים לשאת את העלות של הקמת מבני ציבור ותשתיות בשכונות חדשות או הוספת יחידות דיור חדשות בלב העיר. כמו כן, צורך נוסף שהממשלה תתבקש לדאוג לו הוא שיווק מוגבר של קרקעות על ידי רמ"י.
המדינה מתנהלת ללא תקציב כבר זמן רב וגם אם ישנם מכרזים לפיתוח שכונות חדשות, ספק אם ראשי ערים ורשויות יתנו לכך יד ויאפשרו להוציא זאת לפועל מבלי שהממונה על התקציבים במשרד האוצר יתן בידיהם תקציב לפיתוח תשתיות על, שהולכות יד ביד עם בניית דירות ופרויקטים למגורים. בנוסף, אמנם אנחנו הקבלנים לוחצים על רמ"י לשווק קרקעות כדי לדעת מה צפוי בשוק וכיצד להיערך, אולם כאשר רמ"י מפרסמת מכרזים אך לא משלימה את הפרטים לגביהם ומתעכבת עם הוצאת חוברות מכרז, אין באמת היתכנות להגשת הצעות למכרז ומכאן שהוא לא ייצא לפועל וידחה שוב ושוב.
פתרונות לטיפול במשבר בענף היו מרכיב משמעותי במצעי הבחירות של מפלגות ומתמודדים רבים לכנסת ולממשלה במהלך השנים האחרונות. נקווה שהפעם יהיה מדובר בפתרונות שיתנו מענה לקהלים רחבים ככל האפשר, שיקדמו תכנון ובנייה ויפתרו פלונטרים בירוקרטים כדי ששוק הנדל"ן יתייצב.
הכותב הוא יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי בהתאחדות