השופט יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף
בית המשפט העליון דחה ערעור נגד הסגרתם של יגאל חלווני ופנחס פליקס עטיה לנורבגיה, לצורך העמדתם לדין שם בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. חלווני הוא יהודי אזרח איטליה בעוד עטיה מחזיק באזרחות כפולה, ישראלית ואיטלקית.
על-פי בקשת ההסגרה שהגישה נורבגיה, בין התאריכים 23.9.2019-8.10.2019 עברו חלווני ועטיה עבירות מרמה נרחבות כלפי חברת Edison Norge AS.org בנורבגיה, בהיקף השווה לכ-56.5 מיליון שקל ובמסגרת קבוצה עבריינית מאורגנת.
לפי החשד, המרמה בוצעה בשיטה המכונה "הנדסה חברתית" או "מרמת מנכ"ל", במסגרתה פנו למנהל בחברה הנורבגית, תוך שהם מתחזים למנהל בחברה-האם של החברה הנורבגית, שמושבה באיטליה, וזאת תוך שימוש בפרטיו של המנהל האמיתי, וכן לעורך דין הפועל לכאורה מטעם החברה-האם.
על-פי החשד, השניים הורו למתלונן להעביר סכומי כסף גדולים לחברות בהונג קונג, לכאורה לצורך עסקה מאת החברה-האם. בהתאם להנחיות הכוזבות, העביר המנהל בחברת Edison הנורבגית סכומי כסף המצטברים לסכום עתק של למעלה מ-56 מיליון שקל לחשבונות בנק של חברות בהונג קונג, כאשר הוא מאמין כי כך התבקש על-ידי מנכ"ל החברה-האם.
יש לציין כי עד היום לא הוחזרו הכספים לבעליהם.
השופט יוסף אלרון כתב בהחלטתו כי לא מצא כל ממש בטענת המערערים כי "נורבגיה נדרשה לצרף בבקשת ההסגרה חומרי חקירה נוספים אשר נאספו במסגרת תיק החקירה הישראלי, כאשר אין בהם כדי לחתור תחת התשתית הראייתית הקיימת והקושרת את המערערים במידת "אחיזה לאישום" למעשי המרמה".
השופט אלרון הוסיף והדגיש כי אין בעצם המשך קיומה של חקירה פלילית בישראל בעניינם של חלווני ועטיה כדי למנוע את הסגרתם - אף שהמשך ניהול ההליך הפלילי בנורבגיה והרשעתם עשויים למנוע את העמדתם לדין בישראל בגין אותם מעשים.
לבסוף כתב אלרון כי ישראל אינה מקום מפלט לעבריינים. במקרים שבהם עולה בידי הפרקליטות להראות כי מתקיימים בעניינו של אדם התנאים להכריז כי הוא בר-הסגרה, בית המשפט לא יהסס לעשות כן.
*** חזקת החפות: יגאל חלווני ופינחס פליקס עטיה הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ויגאל חלווני ופינחס פליקס עטיה הם בחזקת חפים מפשע, אלא אם יורשעו.