מימין לשמאל: עו"ד מיכאל מקייה, אסף אילת, תומר גוטהלף / צילום: אבי בהרי
האם מדינת ישראל תצליח להגיע בעוד 9 שנים ליעד של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות כפי שקבעה הממשלה? לפחות לפי בכירי רשות החשמל עד לאחרונה, מדובר ביעד שאפתני וכמעט בלתי ישים, זאת לאור הפעולות או אי הפעולות שמתבצעות בשטח.
כחלק מכנס שקיים משרד עו"ד אגמון ושות' ושבחלקו הראשון עסק בתחום האנרגיות המתחדשות, הסביר יו"ר רשות החשמל עד לפני שנה, אסף אילת, כי היעד של הממשלה הוא "מאוד משמח, אך יפתיע אותי אם נגיע אליו. אנחנו לא במסלול לשם".
אילת הסביר מדוע לדבריו המצב כה מאתגר כשאמר כי "ישראל מגיעה למירוץ הזה עם כמה נקודות תורפה: אנחנו אי אנרגטי ולא מקושרים לאזורים אחרים וזה מאוד מגביל מבחינת אמינות האספקה.
"דבר שני זה שהמשק הישראלי גדל והצריכה גדלה בצורה משמעותית, ולכן צריך להגדיל את הייצור. האתגר האחרון זה השמש. השמש זה אחלה אבל שימוש רק בשמש זה בעייתי".
אילת הסביר כי כמעט כל הייצור של אנרגיות מתחדשות בישראל מבוסס על שמש, וכי אין אף מדינה אחרת בעולם שהציבה לעצמה יעדים כה ממוקדים רק באנרגיה סולארית. לדברי, "אף אחד אחר בעולם לא ניסה לעשות שימוש בכל כך הרבה אנרגיה סולארית. מדינות שיש להם 98% אנרגיות מתחדשות כמו צ'ילה זה בגלל שיש להן נהרות וזה משהו יציב.
"להתבסס על כל כך הרבה שמש זה קשה בגלל כמה אתגרים: יש אתגר הנדסי, ויש אתגר של אגירה אנרגיה - גם כאן אף אחד בעולם לא ניסה לעשות שימוש בכמויות כאלה גדולות של אגירה כמו שאנחנו מבקשים לקדם. אני בעד - אבל יש פה אתגר הנדסי עצום. אתגר לא פחות גדול הוא הקרקע - להעביר קו מתח חדש להולכה זה דבר כמעט בלתי אפשרי במצב של היום עם צבא, ובדואים וקרינה. האתגר האחרון הוא רגולטורי, אמר.
אילת סיכם את דבריו ואמר כי "אנחנו מאוד רחוקים ממנגנונים יעילים שיאפשרו את היעדים. כדי להגיע לזה צריך עבודה ממשלתית שתכנס את זה. יש המון אנשים בממשלה שאוהבים אנרגיות מתחדשות אבל אין גורם שמתכלל את הכל בממשלה. ולכן אנחנו לא במסלול לעמוד ביעדים".
"יש פה גם הזדמנות עסקית"
יועמ"ש הרשות לשעבר, מיכאל מקייה, שכיום משמש כעו"ד במשרד אגמון ושות', חיזק את דבריו ואמר כי היעד הוא "על סף הדמיוני". לדבריו "הרעיון של 30% הוא פורץ דרך והזדמנות אדירה, אך בשביל לעמוד בו צריך 140 אלף דונם של קרקע או שטח".
מקייה הסביר שבעבר העריכו גורמי הממשלה כי יש לצורך העניין 40 אלף דונם פנויים, כאשר לפני כשמונה חודשים המועצה הארצית עדכנה כי מדובר במחצית מכך. "המדינה לא באמת יודעת איך להגיע ל-30% בשנת 2030, ולכן יש פה גם הזדמנות עסקית - לכל מי שיביא פתרון יצירתי בשטח או בדו שימוש (לדוגמה שטח חקלאי שגם ייצרו ממנו חשמל - הרעיון יתקבל בברכה - ג.ל).
גם מתכנן מחוז דרום במינהל התכנון, תומר גוטהלף, הציב תמרור אזהרה ליעד הממשלתי, ואף הוסיף כיוון שלדבריו יש לשאוף אליו: לחייב בתים פרטיים להציב פאנלים סולאריים.
"יש אבולוציה בתחם הזה של הסולארי" הסביר גוטהלף שהזכיר כי בהתחלה לפני כשני עשורים הפאנלים התחילו ברפתות שונות, והמשיכו בשדות סולאריים ולדבריו כיום העידן הזה בדרך להסתיים מכיוון שהמכרזים הגדולים בתחום לא ימשיכו לעוד הרבה זמן כי אין קרקע.
לדבריו, "הארץ קטנה והמופע של פאנלים סולאריים יסתיים. תחשבו אנחנו 9 מיליון פה ונהיה 16 מיליון עוד רגע. המקום מאוד צפוף ואנחנו צריכים להשאיר שטחים פתוחים, כי כל אחד בסוף שבוע נכנס לאוטו או לג'יפ והוא לא רוצה להסתובב בין פאנלים סולאריים הוא רוצה לראות ירוק. הסיסמה היא עולים על הגגות. ואני לא מדבר רק על כיוון וולנטרי. הנורמה צריכה להיות בבתים פרטיים. צריך לחייב חובה סולארי על הגג. אני לא מחוקק את זה מחר בבוקר. אבל המדיניות הנכונה היא לעבור למצב של מי שיש לו צמוד קרקע צריך סולארי על הגג. זה מתערב בקניין, אבל בעבר דוד בן גוריון החליט לחייב להציב דוד שמש על בתים עד 9 קומות וזה עובד וכל כך נפוץ ויש משק שלם סביב העניין הזה. אותו דבר צריך להיות עם פאנלים סולאריים באה המועצה הארצית ואמרה את זה: אין עוד שטח. עוד לא כל הגורמים הפנימו עדיין".