יריד התעסוקה בבאקה אל גרביה בשבוע שעבר / צילום: צוות מרכז ריאן עמותת בעצמי
לפני חודש, בעיצומו של מבצע "שומר החומות" פרסמנו כי מעסיקים רבים ביטלו את הגעתם לירידי תעסוקה בחברה הערבית שאמורים היו להתקיים באזור המשולש ובדרום, מחשש לשלום העובדים. הירידים הפכו ממפגש פיזי ליריד משרות אונליין.
היום, במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה שמחים לעדכן שהפרנסה חזקה מהכול וביריד שהתקיים בשבוע שבעבר באקה אל גרביה נרשמה נוכחות של 250 מועמדים, של חברות גדולות במשק כמו שטראוס ואסם וכן של מעסיקים גדולים מהחברה הערבית כמו באבקום.
לפי דוח שירות התעסוקה למאי, קצב החזרה לעבודה של דורשי העבודה מהחברה הערבית היה נמוך יחסית. בעוד ששיעורם בקרב דורשי העבודה עמד באפריל על 25.8% הרי שבמאי האחוז עלה לכדי 26.6%.
במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה אומרים כי ייתכן שקצב הירידה הנמוך יחסית של דורשי העבודה בחברה הערבית קשור גם להסלמה הביטחונית ומבצע "שומר חומות" בחודש מאי. לפי מחקר שערכו קרן אדמונד דה רוטשילד ועמותת קו משווה, אי השילוב המיטבי של החברה הערבית בתעסוקה מוערך בהפסד של כ-40 מיליארד שקל בשנה למשק.
"אחרי הקיפאון שראינו בתקופת המלחמה, ראינו התעוררות משמעותית גם של מעסיקים וגם של מועמדים", אומרת אלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקה איכותית בתעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה. "בזמן המלחמה האמון נפגע בשני הצדדים. יש הרגשה שהאמון מתחיל להיבנות מחדש, בשני הצדדים".
אילו משרות הוצעו למועמדים?
"יש מנעד די רחב של משרות, ברובן משרות פתיחה, אבל היו גם משרות ניהול ופיקוח. אנחנו מכוונים יותר גבוה, למשרות האיכותיות עם אופק וקידום, אבל עדיף קודם כול להכניס אנשים לשוק העבודה. חשוב לזכור שעם כל כך הרבה משרות פנויות הכוח הוא אצל העובדים - יש להם אפשרות בחירה".
בר דוד מעריכה כי "נתחיל לראות את ההשתלבות המשמעותית בסוף החודש, עם תום תקופת החל"ת, זה המבחן האמיתי שלנו ועכשיו זה הזמן לעשות את החיבור בין המשרות למשתתפים הפוטנציאליים.
"הנשים הערביות חזרו באפריל למספרים של לפני הקורונה. הגברים הערבים לא. אנחנו רוצים לדאוג שהגברים הערבים יחזור לפחות למספרים שהיו לפני הקורונה. אנחנו מכוונים לגברים הצעירים שעובדים במשרות זמניות, לא לומדים ואין להם הכשרה, ומקווים להכשיר אותם אפילו באותם מקצועות כדי שיוכלו לשמור על יציבות תעסוקתית ולהתקדם".
לדברי בר דוד, בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית בהכשרות וגם בכלים שנותנים למעסיקים. במרכזי ההכוון הוכשרו בחציון הראשון יותר מ-7,000 אנשים מהחברה הערבית בעברית, בעקבות דרישת מעסיקים לרמה טובה של עברית.
אם עד כה פעלו מרכזי ההכוון של משרד העבודה בעיקר בערים ערביות, הרי שעתה מנסים להיכנס גם לערים המעורבות. אחת הבעיות שנלקחות בחשבון היא הבעיה ארוכת השנים של תשתיות התחבורה הציבורית בחברה הערבית. במרכזי ההכוון עובדים מול משרד התחבורה וממליצים להם אילו קווים לעבות ואילו להוסיף. לדברי בר דוד, כל קו נוסף יכול להביא עוד 50-60 אנשים חדשים לעבודה.