גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השמרנות של האוצר עלולה להוביל לדשדוש ברמת החיים של כולנו

שר האוצר ליברמן מזהיר ממשבר חובות, אבל זה לא הסיכון היחיד שצריך להפחיד אותנו ● צריך לחשוש גם מפספוס הזדמנות להשקעה שתזניק את המשק קדימה

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: דוברות משרד האוצר
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: דוברות משרד האוצר

"אנשים לא מבינים שאנחנו שחקן קטן במשק גלובלי עולמי והכל כלים שלובים. אם אנחנו נשתולל בגירעון, יחס חוב-תוצר, הוצאה, אז בסופו של דבר נתחיל לחטוף דוחות שליליים מקרן המטבע, מה-OECD, מהפורום הכלכלי העולמי, ואחרי שנחטוף דוחות שליליים מכל המוסדות האלה, אז חברות דירוג האשראי יתחילו להוריד את הרייטינג של ישראל, נראה עליית ריביות ומכאן הדרך לאבדן שליטה על כלכלת ישראל קצרה מאוד".

הוויכוח הלוהט בין האוצר לבנק ישראל: איך לממן את ההשקעות בתשתיות

זה היה התרחיש המסוכן שבאמצעותו הסביר השבוע שר האוצר, אביגדור ליברמן, מדוע הוא דוחה את הקולות שקוראים לחשיבה מחודשת על היעדים התקציביים של ישראל. ליברמן, שאמר את הדברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראל לדמוקרטיה, כיוון להצעות להשתמש בגירעון כדי לממן השקעה בתשתית. השקעה שאמורה להוביל לצמיחה מואצת.

ליברמן מתכוון, כנראה, לתוכנית הצמיחה שהציגו בשבוע שעבר חוקרי מכון אהרן במרכז הבינתחומי הרצליה, אבל אולי גם לאחד המתווים התקציביים בתוכנית שהציג בנק ישראל. בשני המקרים, יש נכונות לממן השקעה בתשתיות באמצעות עלייה (מסוימת) בחוב.

אלא שגם אם במקומות אחרים בעולם יש נכונות גבוהה יותר להישען על מימון בחוב, וגם אם יחס חוב-תוצר של 60% כבר לא נראה כמו מספר מקודש, הרי שלפי ליברמן, זה לא רלוונטי אלינו. אנחנו לא ארצות הברית או בריטניה, ו"צריך לדעת את מקומנו".
אבל האם הסיכון הזה, של הורדת דירוג ומשבר חובות, הוא התרחיש המפחיד היחידי שניצב בפנינו? התשובה היא לא.

מאיפה יגיע הכסף

הרי כמו שליברמן בעצמו אומר, "בתחום התשתיות והפריון אנחנו נמצאים מתחת לכול ביקורת". גם הוא מצהיר ש"חייבים" להשקיע בתשתיות. וכפי שעלה מהנתונים שהציג בכנס נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא רק שישראל לא מדביקה את פער הפיריון ממדינות אחרות - הפער מתרחב.

זה סיכון שיותר קשה לתפוס: הסיכון שרמת החיים שלנו בעתיד תהיה נמוכה משהייתה יכולה להיות. שלא נגשים את הפוטנציאל שלנו. אבל האמת היא, שלא מדובר בתרחיש עתידי. כל מי שעומד בפקקים, או שהאינטרנט שלו מקרטע, יכול להבין למה הכוונה.
גם ליברמן, כאמור, מכיר בצורך בהשקעות. אז מאיפה יגיע הכסף? הוא מדבר בין היתר על שיתוף נרחב של המגזר הפרטי, ובעיקר של המוסדיים, שכבר היום משקיעים בחו"ל מחצית מהכספים החדשים שזורמים אליהם.

נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, שדיברה בהמשך הכנס, הביעה גם היא חשש מגידול בחוב. אבל פלוג הביעה גם סקפטיות מסוימת לגבי היקף מימון ההשקעה בתשתיות על ידי כספי הפנסיה, למרות שזה כיוון חיובי, כהגדרתה. בין היתר, היא הזכירה שהמוסדיים מחויבים בסופו של דבר לחוסכים. קיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון היא לא רואה. לשיטתה, לא יהיה מנוס מהעלאה במיסים.

גם בנק ישראל, בתרחישים שהציג בכנס הנגיד ירון, מדבר על העלאת מסים מסוימת. אחד התרחישים שהבנק מציע הוא העלאת מסים וקיצוצים בהוצאות אחרות כדרך לממן רפורמות והשקעות. תרחיש אחר מציע תמהיל של שליש חוב, שליש מסים, ושליש בקיצוצים. (כשמדברים על קיצוצים צריך לזכור נתון שעלה מוקדם יותר בהרצאת הנגיד: גם ככה ההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות).

אלא שליברמן, מצידו, הבטיח "מדיניות אחראית בלי גזרות ובלי מסים". לכאורה, הוא פוסל על הסף חלק משמעותי ממקורות המימון האפשריים. אם כי, צריך לציין שליברמן כן הזכיר אפשרויות לביטול פטורים שונים, וגם הצהיר שישראל תיישר קו עם מס פחמן עולמי או עם מס חברות מינימלי עולמי, כשאלה יבשילו.

 

האם התשתיות ישלמו מחיר?

נניח, לצורך העניין, שאכן לא יועלו מסים לצורך השקעה, שהסקפטיות לגבי מימון מהמוסדיים תתברר כמוצדקת, שלא תהיה נכונות להשתמש בחוב כדי לממן תשתיות, וגם לא יהיו קיצוצים נרחבים שיממנו את ההשקעות (וכאמור, לא ברור אם קיצוצים כאלה הם רעיון טוב). מאיפה יגיע המימון?

אז נכון, צריך להביא בחשבון את האפשרות שמדובר בהפגנת קשיחות מצד שר אוצר חדש כעמדת פתיחה לדיונים על התקציב ואולי גם עסקת חבילה במשק. וצריך גם לוודא שהדיון בהשקעות לא יתגלגל לנכונות להגדיל את הגירעון עבור סתם הוצאות שוטפות (חשש שאותו הדגיש באזני גלובס פרופ' עומר מואב, בעברו יו"ר הפורום המייעץ לשר האוצר, שדווקא כן תומך ברמה העקרונית בהשקעה בתשתיות באמצעות חוב, גם אם היה מעדיף שהמימון יגיע מקיצוץ בהוצאות אחרות).

ובכל זאת, בשורה התחתונה עולה החשש שההשקעות הדרושות פשוט לא יקרו. זה החשש שהביע פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא הבינתחומי הרצליה, בכנס מכון אהרן בשבוע שעבר. לדבריו, "אין מחיר פוליטי לוויתור על תשתיות - זה קל בטווח הקצר. אבל כשמחברים את הטווחים הקצרים, מקבלים טווח ארוך".

הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס הזכיר שבטווח הארוך כולם מתים, ומלניק הציע פראפרזה: "בטווח הארוך נהיה עניים". זה בעצם הסיכון שטמון בשילוב של הרצון לדבוק בקו שמרני של אחריות תקציבית, מצד אחד, ולא להעלות מסים, מצד שני.

משבר חובות הוא לא הסיכון היחיד שצריך להפחיד אותנו. אנחנו צריכים לחשוש גם מפספוס ההזדמנות לשדרג את רמת החיים של כולנו.

עוד כתבות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים