בניין גלי צה"ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
שר התקשורת יועז הנדל הודיע היום (ד') על כוונתו לכנס דיון מקצועי בנושא סגירתה הצפויה של תחנת גלי צה"ל. אחת האפשרויות הנשקלות היא הפיכת גל"צ לתחנה מסחרית. כלומר - להפריט.
מתגבש קונצנזוס רחב על הצורך בסגירה או הפרטה של גל"צ: הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ תמימי-דעים לחלוטין בנושא הזה, ואף קיבלו חוות-דעת משפטית המאשרת להם לסגור את התחנה ללא צורך בחקיקה. עברו הימים של תקשורת ממשלתית לחלוטין בערוץ טלוויזיה אחד וערוץ רדיו אחד.
לדעתי, גל"צ יוצרת עיוותים קשים בשוק התקשורת המודרני: בניגוד לכל תחנה אחרת, הם יושבים על תשתית של צה"ל, לא צריכים לשלם משכורות לעובדים מגויסי-החובה שלהם (שאותם הם יכולים לגייס מטובי בנינו ובנותינו), והם מקבלים סבסוד ישיר מצה"ל שמייתר את הצורך בפרסום או בכל אפיק רווחיות אחר. בצורה כזאת, גל"צ שואבת באופן מלאכותי מאזינים, טאלנטים והכנסות מהתחנות הפרטיות, ומחלישה אותן כך שאיכותן יורדת. אנשים רואים את מה שנעשה בגל"צ, אבל הם לא רואים את מה שהיה אפשר לעשות בתחנות אחרות בלעדיה.
גם העובדה שגל"צ מהווה מקפצה חזקה לעולם התקשורת יוצרת עיוות
בעיה נוספת בגל"צ ובמיקום "האסטרטגי" שלה בצה"ל, היא שהיא מהווה את שער הכניסה לעולם התקשורת הישראלי. הסיכוי של מי שרוצה להיות עיתונאי בישראל, בפרט בתחום הרדיו, עשוי להיות טוב יותר לאחר שירות בגל"צ. האפשרות של התחנה לגייס (בלי שום עלות) את אנשי התקשורת המרכזיים לעתיד של ישראל, נותן לה כוח עצום לעצב את התקשורת הישראלית כולה בצלמה ובדמותה. החל ברמה הפוליטית והערכית, בסטנדרטים העיתונאיים, וכלה בשיטות העבודה ממש. גם המעמד של גל"צ כגוף בתוך צה"ל לא מאפשר מספיק ביקורתיות על צה"ל עצמו ועל הודעות הדוברות שלו, ומכריח גוף שאמור להיות ממלכתי וא-פוליטי לעסוק בנושאי האקטואליה הפוליטיים והמפלגים ביותר.
גם העובדה שגל"צ מהווה מקפצה חזקה כל כך לעולם התקשורת יוצרת עיוות, בכך שאוכלוסיות המתגייסות לצה"ל מקבלות יתרון מובנה עצום על פני כל השאר בכל הנוגע לאיוש משרות בתקשורת. בחברה החרדית והערבית מתגייסים לצה"ל בשיעורים נמוכים בלבד, וכך גם נשים דתיות, וקשה לפספס את ההשפעה של זה על המגוון האנושי בתקשורת הישראלית כולה.
אם לא די בכך, גורם לשעבר בתחנה מעיד שהתחלופה המהירה של כוח האדם של חיילי החובה יוצר עיוותים נוספים, בכך שהם לא יכולים ליצור מערכת יחסים ראויה עם מקורות, ונאלצים להסתמך על דוברים ויח"צנים בלבד.
מבין האפשרויות למעמד התחנה החדש, בעיני הפרטה היא הנתיב הטוב ביותר. צירופה ל"כאן" מיותר, שכן יש לחטיבת הרדיו של השידור הציבורי 9 תחנות רדיו שונות ועוד 7 ערוצי רדיו דיגיטליים. סגירת התחנה היא בזבוז של תדר פופולרי, מותג ותיק וארכיון ששווה הרבה. הפרטת התחנה תאפשר למדינה לעצור את הבזבוז ולהשיג תמורה, ותהפוך את הרדיו והתקשורת הישראלית למגוונים ואיכותיים הרבה יותר.