גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האופי הישראלי, מדדי איכות החיים והחוקרים שחיפשו תשובה במשך ארבע שנים

במשך ארבע שנים חיפשה קבוצת חוקרים ישראלים את התשובה לשאלה איך מודדים את איכות החיים לא רק בהווה, אלא גם בעתיד ● עכשיו הם מגישים דוח עם המסקנות ● האם האופי הישראלי משפיע על איכות החיים? שניים מהחוקרים שפיתחו את מדד איכות החיים של ישראל מסבירים

רוקדים הורה בעין חרוד, 1936. האם זהות המדינה גורמת לתושבים שעזבו לחזור? / צילום: לוטן קלוגמן - לע"מ
רוקדים הורה בעין חרוד, 1936. האם זהות המדינה גורמת לתושבים שעזבו לחזור? / צילום: לוטן קלוגמן - לע"מ

נניח שהייתם יכולים לבקש מהמדינה דבר אחד שהיה יכול לשפר את איכות החיים שלכם, מה הייתם מבקשים? ואיך בכלל מודדים איכות חיים? אל מול השאלות הפילוסופיות האלה, ישבה בארבע השנים האחרונות קבוצת מדענים ישראלים, ביניהם לא מעט כלכלנים, בניסיון לחפש תשובות. כעת הם מגישים את דוח "המשאבים הקיימים והדרושים לטובת איכות חיים בת קיימא במדינת ישראל", שהוזמן על ידי האקדמיה הלאומית למדעים, המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקרן יד הנדיב.

הדוח הזה אינו תרגיל בלבד. המדדים שפיתחו המדענים ייכנסו כבר השנה לסקר הלמ"ס, והם מקווים שהם יתחילו להשפיע על המדיניות. הפרויקט הזה הוא חלוצי בעולם. מדינות רבות, ובהן ישראל, מודדות זה שנים איכות חיים קיימת, אבל הדוח הנוכחי מרחיב את המבט גם לאיכות החיים העתידית והוא מכניס מדדים חדשים כמו הון חברתי והון תרבותי, שכוללים ממד אחד שנוי במחלוקת, שלא ראינו בדוחות דומים בעבר - הון זהותי. זהו הנכס שיש למדינה או לחברה שאנשים מרגישים מזוהים איתה, ומוכנים להשקיע בה מתוך ההזדהות הזאת. ישראל היא מדינה מורכבת מבחינה זהותית, ויש בה תושבים עם זהויות רבות, ואנשים שמזדהים איתה שכלל אינם תושביה. אבל בטרם נצלול לפרטי המדד החדש והסיבות להכללתו, איך בכלל בונים מדדים חדשים?

 

למדוד מה שגורם שמחה

"כבר כמה שנים שבמדעי החברה והרוח חוקרים את השאלה של תנאי היסוד לאושר ולאיכות החיים, וישנה מדידה כמותית של שביעות רצון מדווחת", אומר פרופ' אורי חפץ, מומחה למדדי רווחה מהאוניברסיטה העברית ומקורנל. "כבר בשנות ה-60, כשקבעו את מדד התוצר, ידעו שהוא אינו חזות הכול. אבל כשמצליחים למדוד משהו, הדבר משפיע על התנהגות והתנהלות, ומושך את מקבלי ההחלטות לרצות לפעול כדי לשפר את הנתונים המדידים".

ב-2009 ראה אור הספר "דוח שטיגליץ" מאת הכלכלן יוסף שטיגליץ. הוא ביקש לשנות את שיטות המדידה בכלכלה בעקבות המשבר של 2008 בארה"ב וטען שבעולם שבו כמעט כל החלטה מבוססת על מידע, ועוד על "מידע גדול", לא הגיוני שדווקא מה שגורם לנו שמחה והרגשה טובה לא נמדוד. הוא אמר שאם לא נדע למדוד זאת, נקבל החלטות לקויות.

כך, לדוגמה, אם איננו יודעים למדוד את השפעת התל"ג על איכות הסביבה ואת ההשפעה של פגיעה באיכות הסביבה על איכות החיים, ייתכן שנקבל החלטה שמעלה את התל"ג בלי להבין את המחירים האמיתיים שלה. פקקים, למשל, יכולים להעלות את התל"ג כאשר הדלק מאוד יקר, אבל להרע את איכות החיים.

כאשר שיפור במדדים הכלכליים הקיימים אינו מוביל לשיפור נתפס בחיי התושבים, ייתכן שיתפתח חוסר אמון בממשלה. "גם אם קידום איכות החיים של התושבים אינו ראוי להיות מטרתה הבלעדית של הממשלה, אין עוררין שהוא ראוי להיות אחת ממטרותיה", כתב שטיגליץ.

"אנחנו הולכים בדרך של ה-OECD, שכבר פרסם רשימה של מדדי 'איך החיים' (How's Life)", מבהיר פרופ' אבנר עופר, מומחה להיסטוריה של הכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד, אבל נתונים רבים היו חסרים לגבי ישראל. אנחנו רוצים לבצע מדידה קבועה ולא חד-פעמית, ובגישה של הון ולא של תזרים. הכוונה היא לדעת לא מה איכות החיים כרגע, אלא אילו משאבים יש לנו כדי ליצור את איכות החיים בעתיד".

פרופ' אבנר עופר, מומחה להיסטוריה של הכלכלה / צילום: Peter Valkckx

מדד שהוא קן צרעות

שלושה מהמדדים בדוח כבר מקובלים בעולם או פשוטים יחסית למדידה: הון כלכלי, הון טבעי (סביבתי) והון אנושי. לצדם הוכנסו מדדים חדשים, כמו הון החברתי, שמתייחס בין השאר לרשתות חברתיות, קיטוב פוליטי וביטחון אישי. הנושא של הון חברתי נמצא בדיון במדינות שונות בעולם, אך עד כה היה קשה לכמתו, ודאי בהסתכלות לעתיד. מדד חדש אחר הוא נגישות לתרבות, הכולל תוספת ייחודית ואולי הקונטרוברסלית ביותר היא מדד ההון הזהותי.

החוקרים שמיפו את סוגי הנכסים שיעמדו לרשות החברה הישראלית בעתיד, לא יכלו להתעלם מההשפעה של הזהויות השונות בישראל על איכות החיים במדינה, לטוב ולרע.
"מה פתאום באים הישראלים לחמש את המרובע ומוסיפים סוג חדש של מדד? התחושה הייתה שבלי זה, אי אפשר בכלל להגדיר את הנכסים של ישראל", אומר חפץ. "מדוע אנשים חוזרים לפה אחרי לימודים מפנקים בארה"ב, למרות שנים של מלחמות וקושי? יש פה מדינה שהזהות שלה היא הסיבה ומקור הקיום שלה. זה בדמנו. כמובן, כל אחד עם השבט שלו".

אלא שרק הגדרת הזהות הזאת היא קן צרעות, מודה חפץ. במיוחד לוועדה שרוצה להפיק מדד מדעי ואפילו מועיל להכוונת מדיניות. "אבל לפחות התחלנו להעלות את השאלות. צריך להפשיל שרוולים וללכלך את הידיים בקן הצרעות הזה".

המודעות לנפיצות הנושא באה לידי ביטוי בדוח עצמו. כך נכתב בו: "לישראלים מייחסים לעתים קרובות תכונות שונות כמו חוצפה, ישירות, יכולת אלתור, יזמות, חום ופתיחות, משפחתיות, חוסר פורמליות, הטלת ספק ועוד. יש שטוענים שהמנטליות הישראלית הזאת היא אחד מסודות ההצלחה של המדינה שאיפשר לה לקום, לשגשג ולהפוך לפורצת דרך בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק. אם דברים אלה נכונים, יש להם כמובן השפעה מכרעת על איכות החיים בישראל, והיה ראוי להכלילם במדידת קיימותה. אולם נושא זה שנוי במחלוקת ומעלה קשיים יישומיים שמנעו את פיתוחו בדוח זה". החוקרים העדיפו להשאיר את הדיון במדדים מנטליים ואת פיתוחם לאחרים.

פיל הזהות שבחדר

ההון הזהותי מיתרגם להון פיזי של ממש, טוען חפץ, והדבר מתבטא, לדוגמה, בתמיכה הכספית שישראל מקבלת מיהודים ברחבי העולם ומעמים אחרים. "זה לא רק כי אנחנו סטארט-אפ ניישן", הוא אומר. "הגב שאנחנו מקבלים מארה"ב? אם לא מתייחסים לכוח של הזהות היהודית בסיפור הזה, יש פיל ענק בחדר ששוכחים. לא הייתה פה מדינה אם לא היה את זה.

"ואם כבר הזכרנו את הסטארט-אפ ניישן, מגיעים לכאן מכל העולם כדי ללמוד את 'התרבות היזמית' שלנו, שהיא חלק מההון התרבותי שלנו. היא מיתרגמת לסטארט-אפים ולהון מדיד. בישראל אי אפשר להגיד שזהות היא דבר מעניין אבל לא חשוב".

חממת הסטארט אפים של מיקרוסופט ישראל. האופי היזמי מיתרגם להון פיזי / צילום: יח"צ

המוציאה לפועל העיקרית של ההון החברתי, התרבותי והזהותי היא הממשלה, טוען עופר, באופן חריג יחסית לכלכלנים. "ההון הזה נועד בעצם לשאול אילו ציפיות מוצדקות יש לנו מאחרים. למשל, אם אני אומר לך שלום בבוקר ומצפה שתחזירי לי 'שלום', וזה אכן קורה, זאת חתיכת הון חברתי שמשפיעה לטובה על איכות החיים. אבל ההון הכי טוב שיש לנו מהבחינה הזאת הוא הממשלה. היא דואגת שהציפיות שלנו מהחברה יתממשו, לדוגמה כשאת חוצה כביש ויש בו רמזור. לדעתי ולדעת רבים אחרים, היכולת של הממשלה לקלוט את הצרכים שלנו וליישם אותם היא קריטית לאיכות החיים".

חפץ סבור שהמדדים החדשים יתקבלו עם הזמן. "גם התל"ג היה הפתעה בהתחלה. מי האמין שאפשר לקחת את העלות של כל המכוניות שנמכרו יחד עם העלות של כל עגבניות השרי שנמכרו, וכך הלאה, ולקבל מזה מדד בעל משמעות? כך גם מדדי האבטלה והאינפלציה - לכל אחד מהם לקח הרבה עשורים ועבודה מאומצת של לשכות מרכזיות לסטטיסטיקה בכל העולם. כל המדדים נתפסו כמטורפים בשלב מסוים. אנחנו עוד לא קרובים למצב שבו אנחנו מנהלים את המדינה לפי מדדי האיכות, אבל נעשתה חשיבה".
יש להניח שהחיבור המיוחד של ישראל לזהות היהודית לא משפיע על כל הישראלים באותו אופן.

חפץ : "יש שיח בין זהות לאומית, אוניברסלית, מגדרית, מגזרית. יש פה יותר שאלות מתשובות. אבל גם מדדים אחרים, כמו אינפלציה, לא תמיד הולכים בכיוון אחד. יצטרכו לבדוק את זה, עם הזמן, באופן אמפירי - איזה מספר במדד ההון הזהותי הוא בקורלציה הגבוהה ביותר לאיכות החיים, בדיוק כמו שזיהינו את הקשר בין אינפלציה לאבטלה".

איך נדע אם "יותר זהות" זה טוב לאיכות החיים?
עופר: "אנחנו יודעים שזה טוב כי אנשים דבקים לאורך שנים בזהות שלהם, אפילו אם המביט מבחוץ יאמר שהיא לא מועילה להם בכלל. השאלה איך זה קורה, מה הזהות בדיוק נותנת לי, היא שאלה שאני לא יודע את התשובה עליה. יש לי השערות, אבל הן מעוררות מחלוקת מכדי שאחשוף אותן כאן".

אנומליה ישראלית

כדי לתקף את הקשר בין המדדים שפותחו לבין איכות החיים בפועל, הוזמנו בכל תחום סקירות אקדמיות. לגבי ההון התרבותי, הוזמנה סקירה מפרופ' טלי כץ-גרו מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. "קיים גוף רחב של מחקרים שקושר בין ההשתתפות בתרבות ובפעילות חברתית לבין בריאות נפשית ופיזית, הון חברתי ולכידות חברתית", כותבת כץ-גרו בסקירה שלה. "השתתפות בתרבות משפיעה אפילו על רמות הפשיעה ואיכות מערכת המשפט... בגלל הקשר הסיבתי בין השתתפות בתרבות לבין השתתפות חברתית רחבה יותר, הרי שהנגשה של תרבות מחזקת את הדמוקרטיה".

עם זאת, מציינת כץ-גרו, היום התרבות הלאומית של מדינת ישראל סובלת מאנומליה מסוימת, הנובעת מכך שבתקופת הקמת המדינה היו האשכנזים הרוב ובעלי המאה, וכעת זה כבר לא המצב. גלי מהגרים ייחודיים, תחילה ממדינות ערב וצפון אפריקה ובהמשך מרוסיה ומאתיופיה, הביאו איתם נכסי תרבות משלהם. על כך יש להוסיף את החלוקה לתרבות דתית וחילונית, וכן לתרבות ערבית ויהודית.

"במקרה הישראלי, הקשר בין נכסים תרבותיים לבין איכות חיים הוא די מורכב", היא כותבת, "משום שלא תמיד יש קשר בין ההון שחברות מסוימות מעריכות לבין ההון התרבותי שמניב תועלת לאינדיבידואל במערכת החינוך ובשוק העבודה". כלומר, לא כל הנכסים התרבותיים בישראל מיתרגמים למוביליות חברתית באותה מידה. כמו כן, שינויים דמוגרפיים עשויים להשפיע על האופן שבו נכסים תרבותיים שקיימים היום ייתפסו בעתיד. השקעה בתרבות שמתאימה לדמוגרפיה של היום עשויה שלא להניב את התועלות המצופות באיכות חיים עבור הדמוגרפיה של מחר.

כיכר הבימה. נגישות לתרבות משפיעה על הדמוקרטיה / צילום: תמר מצפי

בין אושר לאיכות חיים

הדוח הנוכחי מניח את הבסיס למדד. מדידה של ממש אמורה להיעשות בשנה הבאה.
אנחנו מדברים לאורך כל השיחה על איכות חיים, ואילו במדינות אחרות מדברים על "מדד האושר".

מה הדמיון והשוני ביניהם?
חפץ: "הבחירה בין מדידה של איכות חיים לבין מדידה של אושר היא בחירה מתודית שנאלצנו לבצע מוקדם מאוד. לפילוסופים יש הגדרות רבות לאושר. חלק אומרים שהאושר הוא היכולת לספק רצונות. אחרים מדברים על חמישה דברים שצריך שיהיו לך כדי להיות מאושר. יש מי שחושב שלא צריך לשם האושר שום דבר פיזי אלא דווקא להתנתק מכל חפץ בעולם הזה לטובת חיי רוח. על קיומה של איכות חיים יש הסכמה רחבה יותר. רצוי שיהיו לאדם מספיק קלוריות להתקיים, גג מעל הראש, בריאות טובה ומימוש עצמי. מודדים הרבה רכיבים של איכות חיים כדי לתפוס כמה שיותר סוגים של הגדרות של אושר".

פרופ' אורי חפץ / צילום: יוסי זמיר

ותבדקו את הקורלציה בין זה לבין אושר מדווח?
"זו שאלה שכבר קיימת בסקר הלמ"ס, אבל אני באמת לא יודע אם אושר מדווח הוא המדד האמיתי לחיים טובים. אנשים נוטים לבחור גם בדברים שמורידים את האושר המדווח שלהם, אבל הם דבקים בבחירות האלה. למשל, מאז שנות ה-70 האושר המדווח של נשים הידרדר במקביל לפריחת הקריירות שלהן, אבל הן עדיין ממשיכות לבחור במימוש עצמי".

עוד כתבות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון