במסגרת השולחן העגול הכלכלי שערך שר האוצר ליברמן עם ראשי המשק הישראלי, הוא הפנה את תשומת הלב לעליית המחירים ואמר "אני חושב שזה קריטי להגיע לתוכנית לייצוב המשק, כולל עסקת חבילה. אנחנו במצב מאוד מורכב מבחינת יוקר המחיה ומחירי הדיור. נדהמתי לראות את הקפיצה במחירים בחודשים האחרונים. צריך לנהל את האירוע בצורה ממלכתית ואחראית".
ליברמן צודק בדרישתו לעסקת חבילה עם ההסתדרות ועובדי המגזר הציבורי, אך לעליית יוקר המחיה אין קשר לכך. אמירתו של ליברמן מהדהדת את "עסקת החבילה" שעברה במשבר הכלכלי של 1985, שכללה הקפאת שכר במגזר הציבורי. אך שם המצב היה שונה לחלוטין , ישראל התמודדה עם היפראינפלציה, של מחירים העולים במאות אחוזים בשנה. אז, אחד הגורמים שהזינו את עליות המחירים היה הצמדת השכר במגזר הציבורי למדד המחירים. עליות המחירים הביאו להגדלת השכר, שהגדילו את הגירעון הממשלתי, שמומן באמצעות הדפסת כסף, מה שהוביל לעליית מחירים נוספת וכן הלאה. עצירת מעגל הקסמים הזה הייתה הכרחית לייצוב רמת המחירים במשק, ועסקת החבילה שעברה אז הצילה את המדינה מהידרדרות למצב כמו זה שוונצואלה או לבנון נמצאות בו היום.
היום, המצב שונה למדי. המחירים עולים, אך אפילו לא קרוב לאותו שיעור כמו שהם עלו בשנות השמונים. הגורם לעליות המחירים אינו השכר במגזר הציבורי, אלא "הסערה המושלמת" המתרחשת בכל העולם ומועצמת על ידי בעיות ישראליות ייחודיות. "עסקת החבילה" שמביא ליברמן היא אכן מתכון הכרחי כעת, אך מסיבות אחרות לחלוטין: ליברמן ירש מהממשלה הקודמת גרעון של 149.2 מיליארד שקל, שמהווים כ-10.5% מהתוצר השנתי של ישראל. הגרעון הזה, פרי משבר הקורונה, יצטרף לחוב הלאומי התופח שלנו וידרוש מאיתנו תשלומי ריבית שנתיים למחזיקי אגרות החוב בישראל ובחו"ל. כיום, תשלומי הריבית השנתיים של ישראל עומדים על כ-40 מיליארד שקל, ותוספת של מיליארדים נוספים כמוה כאבן שתכביד על התקציב שנים רבות קדימה.
אם הכוונה היא להילחם ביוקר המחיה, דרושות רפורמות אחרות לחלוטין: תגבור העבודה בנמלי הים והאצה של פתיחת הנמלים הפרטיים החדשים, הכרה בתקני בטיחות מערביים שיאפשרו ייבוא מהיר ופשוט של מוצרים והקלה משמעותית של הרגולציה על עסקים קטנים ובינוניים שיגבירו את התחרות ויורידו את המחירים.
רפורמות אלו, שחלקן כבר עומדות בסדר היום של הממשלה החדשה, הן המרכז והחלק המהותי במאבק להורדת יוקר המחיה הגובר. עסקת החבילה עם המגזר הציבורי חשובה אף היא, אך מסיבות אחרות לחלוטין מאלו שליברמן מנסה לתאר. מי שהורדת יוקר המחיה עומדת בראש סדר העדיפויות שלו - צריך לשים את עיניו על הרפורמות בסחר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.