האלוף (במיל') יעקב עמידרור / צילום: ארז חרודי – עושים צילום
בית משפט השלום בכפר סבא דחה את תביעת האלוף (במיל') יעקב עמידרור, לתשלום כספי פיצויים בסך מיליון שקל, שלטענתו מגיעים לו מניהול כספיו על-ידי חברת בקינגהאם.
התביעה הוגשה נגד מנכ"ל מיטב דש גמל לשעבר יצחק אסטרייכר, ונגד רונית דנינו שהייתה פקידה במיטב, בטענה לאחריותם לכסף שהופקד בקופת הפיצויים במיטב.
השופט נבו אלדד הטיל בשבוע שעבר על עמידרור הוצאות בסכום גבוה במיוחד של 90 אלף שקל ומתח ביקורת חריפה על ניהול ההליך נגד הפקידה. "מדובר בתביעת סרק מובהקת שנועדה להפעיל לחץ פסול, אולי מתוך תקווה להשיג הישגים מול מיטב", כתב.
קרנות זרות והפסד של מיליון שקל
בסוף 2013, לאחר שסיים את תפקידו כראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, גילה עמידרור כי איבד כמיליון שקל כתוצאה מהשקעת כספים בקרנות זרות שנוהלו על-ידי עמיחי (עמי) סגל, לשעבר בעל השליטה בקבוצת אלפא פלטינום שאיגדה מספר בתי השקעות. השקעת הכספים בוצעה באמצעות קופה מרכזית לפיצויים שפתחה חברת בקינגהם, חברה בתחום אבטחת המידע שהייתה בבעלותו של סגל ונוהלה במיטב דש גמל ופנסיה.
עמידרור, המשמש כיום כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון פרש ב-2003 מצה"ל בדרגת אלוף. בין השנים 2003-2011 עסק בפעילות עסקית עצמאית והחל מ-2011 החל לכהן כיועץ לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה. לאחר שחרורו מצה"ל ביקש למצוא מסגרת לניהול כספיו וכך הגיע לסגל. בעדותו בבית המשפט מסר כי סגל סיפק לו שירותים, כך שהכניס את רווחיו לחברת בקינגהם. בתמורה, קיבל עמידרור שירותים ומשכורת בסוף כל חודש בתלוש שכר. הסכום שנותר הועבר לקופת הפיצויים שנוהלה על-ידי מיטב.
לימים, באפריל השנה, הורשע סגל בעבירות מרמה, הלבנת הון ועבירות מנהלים בתאגיד, בכך שהעביר כ-40 מיליון שקל של משקיעים ליעדים שונים מאלה שהוצגו להם. הוא נידון לשנתיים מאסר. קופת הפיצויים אליה הועבר כספו של עמידרור נוהלה על-ידי סגל או גורמים מטעמו והכספים הושקעו על-ידי סגל בקרנות זרות. כאשר קרס המערך הפיננסי שניהל, שווי הקרנות נמחק וכפועל יוצא מכך נמחקו ההשקעות בקופה המרכזית.
סאגה משפטית בת שבע שנים
עמידרור יצא למאבק על כספו והחל מ-2014 ניהל הליך משפטי ארוך באמצעות עו"ד אחיקם שינדלר נגד אסטרייכר ודנינו המיוצגים על-ידי עו"ד גלעד בכר. תביעה אחרת של עמידרור נגד חברת מיטב נמחקה על הסף ומתנהלת בימים אלה בבית הדין לעבודה.
השופט המליץ במהלך ניהול ההליך כי מיטב תתפשר עם עמידרור, ואכן בחודשים האחרונים ניהלה מיטב משא-ומתן עם עמידרור להסכם פשרה שיסיים את הסאגה המתמשכת כך שמיטב תשלם לעמידרור 330 אלף שקל. לטענת בא-כוחו של עמידרור, הסכמתה של מיטב לשלם מלמדת כי התרשלה בשמירה על הכספים שהופקדו אצלה.
במסגרת התביעה העידו בכירי מיטב דש - המנכ"ל אילן רביב ומנכ"ל מיטב גמל הנוכחי טדי לין - ונחקרו על דוכן העדים. במיטב מבהירים כי פעלו כדין, אך ניהלו משא-ומתן לאור המשאבים הבלתי סבירים שהושקעו בהליך, שהיה צפוי להימשך עוד שנים רבות, והעדיפו לחסוך עלויות והתדיינויות מבלי להודות באף אחת מהטענות. הצדדים לא ביקשו מבית המשפט להמתין לסיום המשא-ומתן וזה נתן את פסק דינו, כאמור תוך ביקורת קשה על עמידרור.
בתביעה דרש עמידרור את החזר מיליון השקלים מאסטרייכר ומדנינו, שחלקה באירוע התמצה בכך שמסרה לו פרטים על יתרת הכספים והאופן בו יש לפעול על-מנת לפדות אותם. השאלה שעמדה בפני בית המשפט היא האם ניתן לחייב באופן אישי את מנכ"ל מיטב ופקידה זוטרה לכספים של עמידרור.
יחסי עובד-מעביד למראית-עין
בית המשפט קבע כי סגל ועמידרור יצרו מערכת יחסים של עובד-מעביד למראית
- עין עם בקינגהם והיא הייתה שונה ממערכת יחסים רגילה בין עובד למעביד, הכספים נמסרו לחברה לצורך ניהולם, עמידרור לא ביצע כל עבודה עבור בקינגהם וה"משכורת" שקיבל הייתה מכספים שהוא עצמו הפקיד.
בהליך טענה מיטב כי מדובר בקופת פיצויים שנוהלה על-ידי סגל דרך חברת בקינגהם, מיטב לא מעורבת בניהול כספי הקופה המרכזית לפיצויים כשהיא במסלול "רב-מסלולית", כפי שהיה במקרה הנוכחי וכי היא אינה אחראית היכן ואיך מושקעים הכספים.
בית המשפט קיבל את הטענה ועוד קבע כי הדרך בה פעלו עמידרור וסגל אינה הדרך המקובלת לניהול קופת פיצויים, וכי הכספים אינם כספי העובדים אלא שייכים לבקינגהם ומכאן כי חובת אמון ככל שקיימת היא בין מיטב לבקינגהם. לצד זאת קבע השופט כי הסוגיה האם היו יחסי עובד-מעביד בין עמידרור לחברת בקינגהם, אשר לה השלכה על הזכאות לפיצויים, תוכרע בבית הדין לעבודה.
עמידרור תבע גם את יוראי אביאל ששימש כרואה החשבון של בקינגהם והגיע עמו לפשרה בסכום של 125 אלף שקל.
במיטב מברכים; עמידרור יערער
ממיטב דש נמסר: "אנו מברכים על החלטת השופט שהבהיר באופן חד וברור כי מדובר בתביעת סרק מובהקת שכל תכליתה הפעלת לחץ פסול על החברה. כפי שעולה מפסק הדין ובאופן שאינו משתמע לשני פנים, על-מנת לזכות בהטבות מס שונות בכספים שהשקיע, יצר למראית-עין, מערכת יחסי עובד-מעביד עם עמי סגל, אשר בהמשך התברר כי הונה את לקוחותיו והמערך הפיננסי שניהל קרס, יחד עם כספיו של עמידרור.
"צר לנו כי בא-כוחו של עמידרור ממשיך להעלות טענות שאין להן כל אחיזה במציאות ומסלף באופן עקבי את הדברים, כפי שנהג לאורך כל ההליך. נחזור ונדגיש כי בית המשפט דחה את כל טענותיו, ופסק הדין מדבר בעד עצמו".
מעו"ד שינדלר, בא-כוח עמידרור, נמסר: "מיטב ועמידרור הסכימו בהסכם מחייב, בימים שלפני מתן פסק הדין, כי מיטב תשלם לעמידרור 330,000 שקל בגין כספי הפיצויים שקיבלו לשמירה בקרן מרכזית לפיצויים רב-מסלולית. הסכמת מיטב דש לשלם לעמידרור, הייתה, בעקבות המלצת בית הדין הארצי לעבודה. סכומים אלה הם לאחר שגם בית משפט השלום עצמו מעבר לבית הדין הארצי לעבודה, הציע כי מיטב יעבירו לעמידרור 425,000 שקל ועל כן ברור שפסק הדין שגוי, ומשכך בימים הקרובים יוגש עליו ערעור.
"מיטב ובאי-כוחם, בניגוד להתחייבותם התנערו מההסכם לאחר שההסכם סוכם. כספי הפיצוים הנם בגין התקשרות שהייתה לפני 18 שנים והסתיימה לפני 10 שנים בשנים 2003-2011. ההתקשרות הייתה כדין וע"פ יעוץ משפטי וכלכלי שהתקבל ואושרה על-ידי מס הכנסה וביטוח לאומי.
"בית הדין האזורי והארצי לעבודה קבעו כי תיק זה העוסק בסוגיות הפיצויים איננו בסמכות בית משפט השלום, אלא רק בסמכות בית הדין האזורי לעבודה. מאחר ובית משפט השלום אישר כי הוא חסר סמכות מהותית, הוא קבע כי יעסוק אך ורק בשאלה של אחריות המנהלים מכוח דיני הנזיקין ויתר המחלוקות ידונו בבית הדין לעבודה".
"בית משפט השלום שגה כשהתעלם מסעיפים מפורשים בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) לפיו מנהלי החברה והחברה חבים חובת נאמנות, זהירות ושמירה על הכספים. מיטב הפרה את חובתה לדאוג לכך שכספי קרן מרכזית לפיצויים יושקעו בפיזור רחב , תוך נטרול סיכונים, חובת השקעות בארץ, כשהכול תחת בקרה של ועדת השקעות ותוך הפרת האיסור להעביר מחברה מנהלת (כדוגמת מיטב) את האחריות לניהול הכספים לצד ג'".