סער. השגת תקציב עלולה להוות מכשול ליישום ההמלצות / צילום: ניב קנטור
צוות בין-משרדי לבחינת חלופות לעונש המאסר ממליץ על סוג ענישה חדש - מאסר שאותו מרצים בבית במקום בבית הכלא, למי שנדון לתקופות מאסר של עד שנה או מעט יותר. הצוות הגיש השבוע את המלצותיו השונות בתחום השיקום והענישה לשר המשפטים גדעון סער, והן הונחו על שולחן הממשלה לעיון השרים.
טרם ידוע אילו המלצות יקדם סער. מיעוטן דורשות חקיקה. מעבר לכך, נראה כי התקציב הנדרש עלול להוות את המכשול העיקרי ליישומן.
המודל של "מאסר בית" מכונה "עונש משמורת בקהילה" (מש"ק), ומשמעותו: נאשמים שנידונו עד לשנת מאסר עשויים לרצות את העונש בבית. זאת, בתלות בנסיבות של המקרה ובמסוכנות של הנאשם. מאסר בית כולל חובת שהות בבית במשך רוב שעות היום בפיקוח אלקטרוני.
כך למשל, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, בעבירות מרמה או בעבירות מין במדרג הנמוך מטילים לעתים מאסר של כשנה, ולכן מודל "מאסר הבית" יוכל להישקל במקרים אלו.
"עונש משמרות בקהילה עשוי להתאים כאמצעי ענישה לנאשמים שלא נשקפת מהם מסוכנות גבוהה, ושביצעו עבירות ברמת חומרה נמוכה-בינונית, שבגינן נגזרים כיום עונשי מאסר בפועל לתקופות של עד כשנה, או מעט מעבר לכך", נכתב בדוח.
לפי דוח הצוות, מטרתו של "מאסר בית" למנוע את חשיפתם של הנאשמים לדפוסים ולנורמות עברייניות בבתי הכלא. כמו כן, מאסר בית יתאים גם למי שמצוי במצב בריאותי מורכב, והמאסר צפוי לדרדרו. עוד צוין בדוח כי העונש לא מתאים לבעלי התמכרות פעילה או בעיות נפשיות לא מטופלות.
בתקופת ריצוי העונש, השופט יוכל לקבוע כי האסיר המפוקח ישתתף במסגרת טיפולית או יבצע עבודות לטובת הציבור. המודל כולל גם את האפשרות להעביר את האסיר המפוקח להמשך ריצוי עונשו בבית סוהר, במקרה של הפרה מהותית של תנאי העונש.
כלל או חריג?
בראש הצוות שהחל לפעול בקיץ 2016 עמדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי. הצוות כלל נציגים מהפרקליטות, המשטרה, הסנגוריה הציבורית, משרד הרווחה, משרד האוצר, שירות בתי הסוהר (שב"ס), הרשות לשיקום האסיר ונציג אקדמיה.
עם זאת, חברי הצוות חלוקים בנוגע לאופן יישום הטלת מאסר הבית - האם יהיה זה הכלל או החריג. חלק מהגורמים בצוות סבורים כי אין מקום לכלל גורף שיחייב מאסר בית.
הרחבת מסלול השיקום
הצוות ממליץ גם על הקמת מסגרת המיועדת לנאשמים בעלי מוגבלויות או קשיים נפשיים, אשר בשל כך אינם מתאימים למסגרות הקיימות.
עוד ממליץ הצוות על הקמת הוסטל שיקומי לנשים כחלופת מעצר וכהוסטל המיועד לאסירות ששוחררו על תנאי מריצוי יתרת מאסרן. הצוות ממליץ גם על הקמת מסגרות שיקומיות לחברה הערבית, ובפרט לצעירים. מסגרות אלה יוכלו לתת מענים מסוגים שונים, לרבות חלופות מעצר.
עוד מומלץ להרחיב את "בתי השיקום" בבתי הכלא המאפשרים יציאה לעבודה של אסירים לקראת סיום מאסרם. זאת, תוך הגמשת המבחנים להשתלבות במסגרות אלה.