גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ללא ארגוני החברה האזרחית, סדר היום הכלכלי לא היה משתנה

תפקידם של ארגוני החברה האזרחית להזכיר לפוליטיקאים לעבוד עבור הציבור הישראלי, ולוודא שהם בפועל עומדים במילתם

הפגנה נגד יוקר המחיה, אוגוסט 2011, תל אביב / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
הפגנה נגד יוקר המחיה, אוגוסט 2011, תל אביב / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

"יצאת עם רכוש רב", אמר לי יו"ר ועדת הכלכלה לפני מספר חודשים, אחרי שהסכים לקבל כמעט את כל התיקונים שהצעתי בשם עמותת "רווח נקי" לתקנות נגד שכחת ילדים ברכב, במסגרת פרויקט שבו אנחנו בוחנים ומדרגים כל תהליך רגולציה ממשלתי.

אומנם קיווינו שהרגולציה הגרועה המדוברת - שמשמעותה "מס הורים" בגובה מאות שקלים למשפחה - תבוטל לחלוטין, ואנו אף ממשיכים בימים אלה לפעול לביטולה; אבל זו דוגמא אחת מני רבות למידת ההשפעה של ארגוני המגזר האזרחי על בית המחוקקים בנושאים שהם כלכליים חברתיים, השפעה שניצניה החלו עם המחאה החברתית והולכים ומתעצמים עם השנים.

כשפרצה המחאה החברתית, עמדתי בראש המחלקה הכלכלית בתנועה לאיכות השלטון, והמאבק המרכזי שהובלנו היה המלחמה בריכוזיות. באותה עת היה נדמה שאנחנו הולכים להפסיד בקרב. 

הטייקונים ניסו לשלוט גם על המחאה

בעקבות פרסום בנק ישראל על הסכנות שבריכוז ההון בידי מספר כל-כך מצומצם של משפחות, דרשנו שתוקם ועדה לבדיקת הריכוזיות במשק. במקביל, התנהל בעיתונות הכלכלית קמפיין מתוזמר ומתוקשר שהכחיש את עצם קיום הבעיה. "פופוליזם הריכוזיות" היה הקו אותו הוביל בזמנו גלובס בשליטת אליעזר פישמן; "מי יחליף את הטייקונים", קרא עיתון "מעריב" שבעליו היה נוחי דנקנר, ולא התבייש לומר שהמלחמה בריכוזיות היא מלחמה מיותרת בטחנות רוח אשר מבזבזת זמן ציבורי יקר; "מותר לבעל המאה להיות בעל הדעה", קרא עיתון "ידיעות אחרונות" בבעלות ארנון (נוני) מוזס. 

משפחות ההון צחצחו חרבות ופעלו בכל דרך אפשרית לטרפד כל מהלך שיזמנו. המצב נראה מייאש. שבעה מתוך עשרה חברי הועדה הבין-משרדית שהוקמה לצמצום הריכוזיות, פרשו או סיימו תפקידם. היה נראה שאף עובד ציבור אינו רוצה להיקשר למאבק שעלול לטרפד את המשך עתידו המקצועי במגזר הפרטי.

ההופעה הראשונה שלי בפני הוועדה הייתה לא פחות ממתסכלת. הרגשתי שדבר ממה שאמרתי לא התקבל על ליבם של חברי הועדה.

המלצות הביניים גם הן לא בישרו טובות. במקום עיסוק בשורש הבעיה וחתירה לשינויים מבניים, כמו פירוק הפירמידות העסקיות והפרדת נכסים ריאליים מפיננסיים, ההמלצות התמקדו בשינויים קוסמטיים בכללי הממשל התאגידי.

אבל אז, כאילו משום מקום, הגיעה המחאה החברתית, וסדר היום השתנה באחת מסדר יום ביטחוני לסדר יום חברתי כלכלי. לפתע הנושאים הכלכליים כבר לא היו רק מנת חלקם של מומחים או יודעי סוד - גם אנשים מן היישוב התחילו להתעניין בהם והחלו לראות את הפגמים המבניים במשק.

בשלבים הראשונים של המחאה, הייתי בטוחה שהנה תחלחל ההבנה שהסיבה ליוקר המחיה היא הריכוזיות במשק. שהציבור יבין שיש מי ששולט בנו באמצעות הכסף שלנו, ושהפרמידות יפות במצרים, אבל לאזרחי מדינת ישראל הן מביאות רק נזק וצריך לפרקן.

אך האופטימיות הייתה מעט מוקדמת. בדיעבד התברר לנו כי גם על המחאה החברתית ניסו הטייקונים לשלוט, ושברקע התרקם דיל: הבטחה לכיסוי תקשורתי נדיב של המחאה, בתנאי שהריכוזיות היא לא חלק מהסיפור.

אבל לאט-לאט הצליח השינוי התודעתי לחלחל, ומה שהיה נדמה כבלתי אפשרי זמן קצת לפני כן - הפך למציאות. המחאה נתנה לוועדת הריכוזיות רוח גבית, שאפשרה להפוך את המלצות הביניים הרכות שלה להמלצות מבניות אמיצות.

חברי הכנסת שלחמו לקידום חוק הריכוזיות הגיעו מכל קצוות הקשת הפוליטית, מהקואליציה ומהאופוזיציה. הצעת החוק העניקה לחברי הכנסת הזדמנות להראות שהם קשובים לציבור שהשמיע את קול זעקתו במחאה, והתוצאה הייתה הרבה יותר טובה מהמצופה - החוק שהתקבל היה מחמיר אף יותר מהמלצות הוועדה שהשתקפו בהצעת החוק המקורית.

חוק הריכוזיות היה המאבק הראשון הכלכלי הגדול שהייתה בו דומיננטיות רבה לחברה האזרחית - הסנונית שבישרה את בוא האביב. אחריו באו רפורמות רבות שניסו לשפר את מצבו של האזרח הקטן מול המערכת הריכוזית בתחומים שונים.

המחאה הולידה לא מעט ארגונים אזרחיים ששמו את סדר היום הכלכלי-חברתי בראש מעיניהם. בעיניי, תפקידה של החברה האזרחית התעצב בזמן המחאה, מתוך ההבנה שהכלכלה היא מה שמשפיע על חיי היום-יום שלנו יותר מכל דבר אחר.

אז איך עשור אחרי המחאה, ועדיין מחירי הדיור גבוהים, ויוקר המחיה בלתי נסבל? האם המחאה הועילה במשהו? התשובה לכך כמובן מורכבת. ראשית צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה: נושאים רבים כן טופלו וסייעו לציבור להוציא הרבה פחות כסף מהכיס. כך, למשל, קודמו בנחישות הרפורמה הבנקאית, רפורמת הסלולר ורפורמת השמיים הפתוחים.

ובאשר לכל מה שיש עדיין לטפל - ובהחלט יש - המחאה החברתית סייעה להבנה שהציבור זקוק לארגוני חברה אזרחית חזקים, כדי להזכיר לפוליטיקאים לעבוד לטובת הציבור ולוודא שהם עושים זאת כמו שצריך. האמינו לי - תרומה לכל ארגון כזה, איש-איש על-פי טעמו ורצונו, זו ההשקעה עם התשואה הטובה ביותר שקיימת היום בשוק.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית עמותת רווח נקי, הפועלת לייעול המגזר הציבורי, באמצעות קידום תחרות שקיפות ורגולציה חכמה

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הירידות בתל אביב מתחזקות; מניות הנדל"ן נופלות, מדד הביטוח ממשיך לאבד גובה

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-2.5% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ● אל על יורדת אחרי הדוחות ● מניות התוכנה התאוששו בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ​​● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם