בניין משרד המשפטים בירושלים / צילום: איל יצהר
ארגון הפרקליטים הכריז על שביתה כללית החל ממחר (ד') בבוקר. זאת בשל החלטת נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, לאפשר למשפטנים במשרדי הממשלה לגשת למכרזי הפרקליטים הבכירים מבלי להתנות את הגשת המועמדות בניסיון רלוונטי ובאופן הפוגע באפשרויות הקידום הקיימות. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת הנהלת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה.
השביתה תכלול כ-1,100 פרקליטים ופרקליטות במשרד המשפטים, והמשמעות היא שהפרקליטים לא יופיעו בבתי משפט ולא יטפלו בכלל סוגי התיקים ובעתירות.
יו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד אורית קורין, מסרה כי "החלטתו החד-צדדית של נציב שירות המדינה תהרוס את הפרקליטות, תוציא החוצה אנשי מקצוע ותכניס פנימה מינויים פוליטיים. זה מאבק על פניה של הפרקליטות, לא פחות מכך".
פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, פנה היום (ד') לנציב שירות המדינה בבקשה להשהות את החלטתו ולהביא לפתיחה מאוזנת של המכרזים. "הופתענו לגלות כי בחרת לאמץ דווקא את דעת המיעוט של שני נציגי הנציבות בצוות ההיגוי בסוגיות השונות, ודחית באופן מוחלט את עמדת רוב חברי הצוות", כתב איסמן ופירט כי הוגשה לנציב עמדת רוב מוסכמת של חמשת נציגי הפרקליטות, המשפטנים ונציג הנהלת משרד המשפטים.
עוד הוסיף איסמן כי אופן התנהלות הנציבות מנעה אפשרות לפתיחה מאוזנת ומוסכמת של המכרזים, וכי הנהלת הפרקליטות הועמדה בפני עובדה מוגמרת.
הסיבה לשינוי: פתיחת המרכזים בשירות המדינה לפרקליטים
השינוי שמוביל הנציב התקבל בעקבות החלטה של בית הדין הארצי לעבודה מינואר 2020 לאפשר לפרקליטים לגשת למכרזי משפטנים בשירות המדינה. עד לעתירה, מכרזי המשפטנים בשירות הציבורי היו סגורים בפני הפרקליטים, ומכרזי הפרקליטים הבכירים היו סגורים בפני המשפטנים במשרדי הממשלה.
הפרקליטה טלי מרקוס מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) הגישה את העתירה לאחר שנמנע ממנה להשתתף במכרז לתפקיד ניהולי במשרד המשפטים. היא יצאה למאבק שיאפשר לפרקליטים לגשת למכרזי המשפטנים בשירות הציבורי.
בעתירה טענה עו"ד מרקוס, באמצעות עו"ד אילה הוניגמן, כי חופש העיסוק שלה נפגע, וכי המצב הקיים מפלה לרעה בין הפרקליטים למשפטנים בשירות המדינה.
בסיבוב הראשון נדחתה התביעה, אבל בינואר 2020 קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעור וקבע כי ההוראה האוסרת על פרקליטים מלהתמודד במשרות המשפטנים אינה מידתית, מנוגדת לחוק יסוד חופש העיסוק, ויש לבטלה. בית המשפט קבע כי יש לאפשר למרקוס ולכל פרקליטי המדינה לגשת למכרזי המשפטנים בשירות המדינה.
אחת ההשלכות של פסק הדין הייתה ההבנה שיהיה צורך לאפשר גם את פתיחת מכרזי הפרקליטים למשפטנים במשרדי הממשלה בשל השוויון. ארגוני העובדים של הפרקליטים והמשפטנים התנגדו לפתיחה ללא קיום משא-ומתן עמם בנוגע לתנאי המכרזים.
נציבות שירות המדינה החליטה להקפיא את מכרזי המשפטנים, ולא יישמה את החלטת בית הדין הארצי לעבודה. הוקם צוות לבחינת יישום ההחלטה תוך הידברות עם ועדי העובדים. בראש הצוות עמד אבי חליווה, הממונה על משרדי הממשלה בנציבות המדינה, והוא כלל את הנהלת משרד המשפטים, נציג האוצר, הייעוץ המשפטי לממשלה והנהלת הפרקליטות. בסיומה של שנה וחצי במהלכן דנו הצדדים, החליט נציב שירות המדינה הרשקוביץ בניגוד לעמדת רוב חברי הוועדה.
מנציבות שירות המדינה נמסר: "לאחר עבודה מקצועית ומאומצת בת יותר משנה של צוות משותף לנציגי נציבות שירות המדינה, הנהלת משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי לממשלה והנהלת הפרקליטות, החליט נציב שירות המדינה לאמץ את המלצות הצוות ביחס לפתיחה הדדית של מכרזי המשפטנים והפרקליטים בשירות המדינה ולהכריע במגוון סוגיות משלימות.
"החלטת הנציב היא חלק מתפישה כוללת אותה מוביל הנציב לעידוד 'מוביליות' (תנועתיות עובדים) בשירות המדינה, לצד שקיפות, שוויוניות ומקצועיות. נציבות שירות המדינה משוכנעת כי יישום מיטבי של המלצות הצוות יסייע הן לאוכלוסיית הפרקליטים והן לאוכלוסיית המשפטנים ויוביל להתמקצעות ולהסתכלות כוללת של העוסקים בעולמות המשפטיים בשירות המדינה".
עו"ד אילה הוניגמן, שייצגה את מרקוס, מסרה: "בזכות עתירתה האמיצה של הפרקליטה ד"ר טלי מרקוס, פתח בית הדין הארצי לעבודה את הדלת למשפטנים בשירות הציבורי להתמודד על משרות בפרקליטות וההפך. מדובר בהחלטה חשובה וראויה, אשר באה לאפשר לטובים ולראויים ביותר להיבחר לתפקידים. אנו מברכות על ההחלטה לעגן את פסיקת בית הדין הארצי ולהרחיבה".