השופט נעם סולברג / צילום: גיל יוחנן
בית המשפט העליון קבע כי עורך הדין שמונה על-ידי בית המשפט לכונס נכסים של חברה, יכול מתוקף תפקידו לבדוק גם חוב של נושה של החברה, שאותו הוא מייצג באופן קבוע - כלומר לא מדובר בניגוד עניינים.
בהחלטה נקבע כי עו"ד ארז חבר - המשמש ככונס נכסים של חברת דיוטי פארם ובמקביל משמש כעורך דין קבוע של בנק דיסקונט, שהוא בעל שיעבוד של החברה - אינו מצוי בניגוד בניגוד עניינים ויכול לבצע בדיקת החוב של דיוטי פארם כלפי הבנק שאותו הוא מייצג, מתוך תפקידו ככונס נכסים של החברה. ההחלטה עשויה להשפיע על הדרך שבה ממנים בתי המשפט והממונה על חדלות פירעון בעלי תפקיד, כגון כונס נכסים.
השופט נעם סולברג קבע כי עו"ד חבר שמונה לכונס נכסים חב חובת אמונים כלפי בית המשפט שמינה אותו להגיש את בקשת הכינוס ולגבות את החוב, ולא משמש כשליח של הבנק שאותו הוא מייצג. סולברג קבע כי לא עלה בידי דיוטי פארם להוכיח כי קשריו, מעמדו או עיסוקו של עו"ד חבר עלולים להביא לניגוד עניינים בביצוע תפקידו ככונס נכסים
עוד נקבע כי מדובר בהליך של אכיפת שיעבודים על-ידי נושה מובטח ולא בהליך קולקטיבי של שיקום או פירוק חברה. זאת, למרות שבמהלך השנים התפתח הליך כינוס הנכסים על נכסי חברות למעין הליך קולקטיבי, שבמסגרתו בעל התפקיד נדרש לעתים לבדוק תביעות חוב של נושים נוספים ולהתחשב בזכויות צדדים אחרים. .
דרישה לגורם חיצוני
ההחלטה התקבלה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה דיוטי פארם על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד שדחה את בקשתה למנות עורך דין ניטרלי לבדיקת חוב של החברה כלפי בנק דיסקונט, שהוא נושה מובטח שלה. זאת, במקום עו"ד חבר המשמש ככונס הנכסים שמונה מטעמה לאכיפת השיעבודים.
דיוטי פארם טענה כי כונס הנכסים מצוי בניגוד עניינים מובנה בכל הנוגע לבדיקת תביעת החוב של הבנק, משום שחבר משמש כעורך דין קבוע של הבנק. לדבריה, המצב מעלה חשש המצדיק כי בדיקת סכום החוב תיערך על-ידי גורם חיצוני.
צמצום ניגוד עניינים
עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית בליפא-מאיר המתמחה בחדלות פירעון, סבור כי הרציונל מאחורי החלטת העליון מעלה מחדש את השאלה אם נכון לאסור על מינוי עורך דין המייצג חברה לבעל תפקיד מטעם בית המשפט (נאמן, מנהל מהסדר, מפרק) בהליך שיקום של אותה חברה.
חוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט לא ימנה לנאמן או לנמהל הסדר מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו. לדברי עו"ד מנדלבאום, בתי המשפט והממונה על חדלות פירעון נמנעים מכך בשל הכלל האוסר על ניגוד עניינים למנות בעלי תפקיד המייצגים את החברה, במקרה שבו הוגשה בקשה מטעם החברה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב או הליכי שיקום.
זאת, למרות שלרוב לאותו עו"ד קיימת היכרות מעמיקה, לעתים למשך מספר חודשים עם עסקי החברה, הנהלת החברה, ולמרות שהוא הגורם שהחברה פנתה על-מנת לגבש תוכנית הבראה או הסדר חוב ולחלצה מקשייה הפיננסיים. יש לציין בהקשר זה כי התקנות הקובעות את דרך מינויו של בעל תפקיד ושכרו, לא קובעות איסור גורף על מינוי אדם המקיים קשר מקצועי עם הצדדים.
לדברי עו"ד מנדלבאום, החלטת העליון עשויה לפתוח פתח גם לכך שעורך דין המייצג חברה יוכל להתמנות כבעל תפקיד של אותה חברה כשהיא במצב של חדלות פירעון. "לעו"ד המייצג חברה יתרון על פני כל בעל תפקיד אחר שייאלץ ללמוד את עסקי החברה מבראשית", הוא מציין. הוא מוסיף כי יש לתחם את ניגוד העניינים למקרים המובהקים והברורים המונעים את המינוי, כדוגמת מקרים שבהם קיימת לבעל התפקיד המוצע נשייה אישית בחברה או כאשר בן משפחה של בעל התפקיד המוצע הוא בעל עניין.
"למעשה, לשיטתו של בית המשפט העליון אין באמת הבדל מהותי בין עורך דין המייצג בנק נושה מובטח, אשר מתמנה ככונס נכסים למימוש נכסי חברה משועבדים, לבין עורך דין המייצג את החברה החייבת המבקשת את הליך חדלות הפירעון. שניהם חבים חובת אמון כלפי בית המשפט וכלפי יתר הנושים בהליך", אומר מנדלבאום.
כך לדבריו, אין הבדל מהותי בין הליך כינוס נכסים שבו ממונה כונס נכסים למכירת הנכסים לבין הליך מקביל של שיקום או פירוק, שבמסגרתו יש צורך במימוש דומה. כאשר מדובר בהליך הסדר חוב שמטרתו היא הותרת הניהול והשליטה בידי בעלי המניות והמנהלים הקיימים, הרציונל תומך בהותרת השליטה בניהול ההליך בידי האחרונים, תוך ליווי של עורך הדין שאותו הם בחרו ללוותם בהליך.
(רע"א 3138/21)