תלונות שווא בהליך גירושים. עד היום אין ענישה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
כשהחלו להישמע האזעקות במבצע "שומר החומות", יובל (שם בדוי), הסובל מהלם קרב, התכנס בתוך עצמו ברעד. הטראומה ממנה סבל, זו שעוד מקננת בו, הציפה אותו בבת-אחת. כשאשתו צעקה עליו: "צא מהממ"ד! אתה יכול ללכת לחדר המדרגות", הוא חש את מלוא עוצמת האלימות שיש במשפט כה קצר.
אלימות במשפחה מחליפה צורה ומגיעה משני המגדרים.
בעל מכה את אשתו וכמעט רוצח אותה, מיתמם ומבקש סליחה מזויפת, כשהוא פוצע את גופה ואת נפשה.
אישה ממררת את חייו של בעלה בביתם, בועטת בו, משפילה אותו, והוא לא מגיב, כי הוא לא ירים יד על אישה. לבסוף היא מגישה תלונת שווא נגד בעלה ומחריבה את חייו.
את הבעל המכה מן הראוי לשים בכלא לשנים רבות. גם אם הענישה לא תמיד נמצאת בהלימה לפשע ולסבל שנגרם לאישה, קיימת ענישה. זה לא יחזיר לאישה את האמון, לא יפחית את הסבל ולא יגרע דבר ממה שעשה לה, אבל זה ירחיק אותו מן החברה, ואולי, רק אולי, הוא יבין את שעשה ויבקש מחילה אמיתית.
בגין הגשת תלונות שווא, עד היום אין ענישה.
תלונת שווא היא עבירה פלילית, אשר גורמת לפגיעה חמורה בחייו של אדם, שכל חטאו הוא שהוא נשוי. אך יש אנשים אשר כל האמצעים כשרים בעיניהם על-מנת לפגוע, לנקום ולנצח גם את מי שהיו אהובי ליבם ומשפחתם הקרובה ביותר.
כעורכת דין לענייני משפחה וגירושים מזה שנים רבות, עם רקע בפסיכולוגיה, אני מנסה להגן על לקוחותיי מפני ואף לפני שהוגשה נגדם תלונת שווא. שכן במקרים מסוימים, עורכת הדין יודעת כשזה עומד להגיע.
הגשת תלונת שווא מתבצעת על+מנת להגיע להישגים משפטיים ואסטרטגיים בגירושים. שימוש מגונה ובזוי בתלונות השווא מתבצע לרוב (אך לא תמיד) כאשר אישה מבקשת להוציא את בעלה מהבית. האישה, אשר הגישה תלונת שווא, מייצרת כלפי בית המשפט הדן בתיקי הצדדים מצג כאילו מדובר בגבר אלים. כך היא מקבלת גיבוי של המערכת כולה - משטרה, עובדות/ים סוציאליות ושופט/ת; זאת כאשר הבעל, אשר לא עשה כל רע, יקבל יחס שלילי בכל אשר יפנה. תלונת השווא עלולה להוביל לפגיעה בקשר של האב עם ילדיו, למזונות גבוהים שהוא ייאלץ לשלם ולעתים נוגעת גם בתחום חלוקת הרכוש בין בני הזוג.
בעקבות תלונת שווא, מוציאים מביתו אדם שלא פגע באיש. לעתים לא מאפשרים לו להיפגש עם ילדיו, ולפעמים פוגעים בפרנסתו. הסבל שהוא עובר קשה מנשוא.
יש להדגיש כי תלונת שווא כשמה כן היא - תלונה אשר בשקר יסודה, ואין הכוונה לתלונות אמת.
הפן השני של תופעת תלונות השווא הוא תופעה קשה לא פחות - נשים שדוברות אמת, והרשויות לא מאמינות להן או מתייחסות בקלות-ראש לתלונתן. כתוצאה מכך הן ממשיכות להיות קורבנות לאלימות ואף לרצח חס וחלילה. אין ספק כי תלונות השווא הן הגורם לחוסר האמון של חלק מן המערכת בתלונות האמת.
הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה קבעה כי רק במקרים נדירים יש מקום לנהל הליכים פליליים נגד עדים אשר חזרו בהם מעדות בנוגע לעבירות מין או אלימות. להנחיה זו היה חלק נכבד בקלות הבלתי נסבלת של הגשת תלונות השווא. שכן מי שהגיש/ה תלונת שווא לא חשש מענישה במקרה שיתגלה השקר. לא הייתה הרתעה.
בשנת 2016 שונתה ההנחיה, אך עד היום נושא תלונות השווא לא מטופל כראוי.
במהלך השנה האחרונה פנו בכתב מספר עורכי דין, ואני ביניהם, לשר לשעבר אמיר אוחנה על-מנת שיטפל בבעיית תלונות השווא. לאחר פגישה שהתקיימה עם אוחנה, הוא פנה להנהלת בתי המשפט. משם יצאה הנחיה לנשיאי בתי המשפט לשתף פעולה על-מנת למגר את תופעת תלונות השווא. מעתה, לכל שופט יש אפשרות להפנות תיקים מהסוג הזה לבחינת המשטרה. האם תושג הרתעה בנושא? ימים יגידו.
תופעת האלימות במשפחה, על כל רבדיה, היא תופעה שיש לטפל בה מן הבסיס והמקור. טיפול כזה, לתפיסתי, יכול להתבצע לפני הכול דרך חינוך. חינוך מגיל הגן, לשוויון, לכבוד הדדי ולמניעת אלימות, הוא מענה לאלימות הגואה ופושה בחברה הישראלית מגיל צעיר. כאשר הערכים הראויים יוטמעו בליבם ובנפשם של ילדי ישראל, יהיה כאן הרבה יותר טוב. כאשר ערך הטוב וההכרה בטוב יונגש לילדי ישראל מגיל הגן, הם יהססו לפני שיפגעו במי שאהבה נפשם, במשפחתם, באדם באשר הוא אדם.
הכותבת היא עורכת דין בתחום דיני המשפחה והגירושים ופעילה למען זכויות אדם