מגרש חניה / צילום: תמר מצפי
בחוברת בת 125 עמודים שחשף השבוע משרד האוצר, ושכותרתה "שינויים מבניים בתקציב 2020-2021", צמד המילים החידתיות "פיצול תשלום" מופיעות בעמוד שכותרתו "ייעול והרחבת שירותי תחבורה ציבורית". מבירור שקיים גלובס עולה כי יתכן והנוסח אינו מקרי, היות שמאחוריו מסתתרת רפורמה שעשויה להיות נפיצה.
כיום, כל מפעיל של תחבורה פועל ברישיון (אוטובוסים, מוניות ועוד). בניסיון להגדיל את קשת האפשרויות התחבורתיות מבקשים כעת במשרד האוצר לאפשר לבעלי רכבים של 8 נוסעים ומעלה, ושמחוברים לאפליקציה, להסיע נוסעים בתשלום. מי שיכולים ליהנות מכך הן רשויות מקומיות שמפעילות כיום שירות כזה בחינם, או מעסיקים, וגם גורמים פרטיים.
המתווה כמובן מזכיר את אפליקציית הנסיעות אובר, שמחברת בין נוסעים לבעלי רכבים פרטיים בתשלום. אחרי קרב משפטי, נחסמה בעבר האפשרות לנהגים שאינם נהגי מוניות לפעול באמצעותה בישראל, וגם כעת הרף של 8 נוסעים לא יאפשר זאת, אך אם החוק יעבור, והפעילות תהיה מוצלחת, זו עשויה להיות הרגל בדלת שיכולה בשלב הבא להביא לפתיחת השוק כולו ולביטול רף המינימום. דבר נוסף שירחיק אפליקציות כמו אובר הוא שלפי המתווה המסתמן, בשלב הראשון יהיה צורך ברישיון נהיגה על אוטובוס ציבורי כדי לנהוג ברכב שמסיע אנשים.
תיקון נוסף שמבקשים באוצר לקדם הוא הוספת מקומות לפריקה ולהעלאת נוסעים לרכבים שיתופיים מעבר לתחנות אוטובוס או תחנות מוניות - דבר שיביא לייעול המערך. ויש בשורה נוספת שנכון לעכשיו לא כלולה בחוברת שהפיץ משרד האוצר, אך נשקלת: ביטול תעריף המקסימום לחניה בכחול לבן ברשויות המקומיות. נכון להיום התעריף הינו אחיד ועומד על 6.3 שקל - מחיר שנחשב לזול מאוד, ובהשוואה לחניונים פרטיים - הפסדי. באוצר שוקלים להכליל את התיקון בחוק ההסדרים, ובכך לאפשר לראשונה לראשי ערים לנהל את החניות בעירם באופן עצמאי וללא אישור של שרי הפנים והתחבורה (כפי שקובע החוק כיום) - אם לפי תעריפים דיפרנציאליים בשעות שונות, ואם לפי תעריפים לפי ערים. הרעיון שעומד מאחורי התיקון המתבשל בנושא איננו לייצר הכנסה נוספת לערים, אלא לנסות בדרך זו להדיר עוד ועוד רכבים פרטיים ממרכזי הערים.