משחק בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים, יוני 2021 / צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל
נניח שאתם בעלים של עסק והמדינה הייתה מאפשרת לכם במשך שנים לבחור בין שני סוגי עובדים מקצועיים מאוד, מומחים בתחומם. שניהם דורשים שבסוף החודש הנטו שלהם בתלוש יהיה, נאמר, 42,000 שקל. על אחד מהם המיסוי הוא רגיל, לפי מדרגות המס הקבועות בחוק ובנוסף יחולו עליו כל ההפרשות לפנסיה כחוק. על השני לעומת זאת, לא יחול מס כלל ורק מעט מההפרשות - את מי הייתם לוקחים?
הדילמה המוזרה הזאת מתנהלת שנים בספורט הישראלי בחסות אמנת המס בין ישראל לארה"ב, והיא זו שהפכה בעיקר את הכדורסל הישראלי למקום שבו דווקא השחקן הישראלי אינו רצוי. בעוד שעל השחקן הישראלי חל מס מרבי שהופך אותו ליקר מאוד עבור הקבוצות והמעסיקים, שחקנים אמריקאים שנוחתים כאן במשך שנים הפכו לאטרקטיביים יותר בזכות האמנה שמאפשרת לשלם להם שכר של 400 דולר ליום (כ-42,000 שקל בחודש) מבלי שיחול עליהם מס כלל.
הפרשנות הזאת לאמנת המס הפכה את הכדורסל הישראלי למה שהוא היום - רכבת של שחקנים זרים שמתחלפים בקצב מסחרר, לצד ישראלים שנדחקים לקצה הספסל והופכים ללא-רלוונטיים. העיוות הזה התנהל כאן בשלוות נפש במשך שנים, עד השבוע האחרון.
הפסיקה והטלטלה
פסיקת בית המשפט המחוזי בתל אביב מהימים האחרונים בעניינה של הפועל תל אביב קבעה כי הפרשנות של קבוצות הכדורסל לאמנה הייתה שגויה וביטל את הפטור ממס על השחקנים הזרים ועל שחקנים שמשתכרים מעל 400 דולר ליום. משמעות הפסיקה, היא שכל השנים הללו, שבהן הועדפו שחקנים ושחקניות אמריקאים על פני ישראלים וישראליות משיקולי מס, מקורן למעשה בפרשנות לא נכונה של האמנה. עידו, תמר, גל ועדי, סליחה שהפכתם לסוחבי מגבות ולנושאי כלים. טעות, טועים. קורה.
לא ניכנס כאן להסבר הארוך והמפורט של שופט המחוזי בתל אביב הרי קירש, שקבע מדוע שחקנים אמריקאים בקבוצה לא זכאים ליהנות מהפטור ממס שניתן מכוח אמנת המס בין ישראל לארה"ב על השכר שמשולם להם. כן שווה להתעכב על הביקורת המרומזת של השופט קירש על רשות המסים, שכבר זכתה לפני יותר מעשור, בתיק דומה שעסק בפרשנות שגויה של קבוצות הכדורסל על אמנת המס - אבל משום מה עד היום לא באה לקבוצות בדרישה או באמצעי אכיפה כדי שיתחילו להתנהג אחרת. כך המשיכו לנחות כאן אמריקאים והמשיכו לשלם מס אפס, כשהקבוצות יודעות שיום אחד, אולי - מי יודע - השד יתעורר שוב.
מה יקרה עכשיו? רו"ח יאיר בנימיני מייסד ושותף במשרד יאיר בנימיני ושות' המתמחה במיסוי, אומר כי "מבחינת החוק, רשות המסים יכולה ללכת אחורה עכשיו לכל קבוצות הכדורסל בישראל עד שנת 2015, השנה שבה תיקי המס עדיין פתוחים, ולדרוש את תשלומי המס שלא שולמו בגין העסקת שחקנים אמריקאים". אבל ספק אם זה יקרה. קבוצות גם ככה מתגלגלות בקושי וחיות מהיד לפה. ובינינו, מי באמת ישלם את הסכום שיידרש? זה יתגלגל בסופו של יום לעיריות שמתקצבות את הקבוצות ומשם לארנונה שמשלמים התושבים.
מה שכן רצוי שיתרחש בתקופה הקרובה, הוא התאמה של הקבוצות למצב החדש. ייתכן שבמקום חמישה שחקנים אמריקאים שנכללים בדרך קבע בסגל ויושבים תחת הקטגוריה של "שחקני 400 דולר ליום" נראה פתאום רק ארבעה. אבל לא כדאי לבנות על זה. ההריסה של השחקן הישראלי והתבססות על זרים כל כך הרבה שנים כנראה לא תייצר מציאות חדשה. סביר שייעשה ניסיון למצוא דרך, בתוך המערך הקיים, לשחק עם העלות הנוספת שמוערכת בכמה עשרות אלפי דולרים בחודש.
השטח המת של ההחלטה
העיוות שנוצר בספורט בגלל אמנת המס עם ארה"ב הוא רק חלק מהתמונה. הפיל הגדול עדיין על המגרש. למעשה, התיקון שעושה בית המשפט המחוזי לא פותר את הבעיה הגדולה; החוק שחוקק בישראל בתחילת שנות ה-90 וקובע כי ספורטאי זר ישלם בישראל מס מרבי של 25% בלבד.
כלומר, גם עכשיו כדורסלנים אמריקאים עדיין יהיו אטרקטיביים יותר, מאחר שגם במצב הנוכחי המס שיידרשו הקבוצות לשלם עבורם יהיה נמוך יותר ביחס לישראלים.
באופן פרדוקסלי, מי שלא ייפגע בכלל מההחלטה של בית המשפט המחוזי הן הקבוצות הגדולות והעשירות שמעסיקות את השחקנים היקרים שמשכרים מאות אלפי דולרים בשנה. במילים אחרות: הפועל ירושלים ומכבי ת"א. הן גם ככה מעסיקות שחקנים יקרים יותר ולא נהנות מאמנת המס שחלה רק על שחקנים זולים יותר.
מי עוד לא ייפגע מההחלטה של המחוזי בעניין אמנת המס? קבוצות הכדורגל. בכדורגל הישראלי אין אמריקאים (למעט ג'וש כהן שוער מכבי חיפה שגם ככה לא נכלל בשכר של עד 400 דולר ליום), וכנ"ל בשאר הענפים שלא מושתתים על זרים אמריקאים. הם ימשיכו ליהנות ממס מרבי של 25% בלבד על העסקת זרים.
בממשלה נמנעים
למה שרי הספורט לדורותיהם שתמיד מזכירים את חשיבות השחקן הישראלי לא ממהרים לפעול לביטול חקיקת המס המופחת לזרים? בעיקר בשל חשש פוליטי. בכיר במשרד הספורט אומר לגלובס כי "להתעסק עם סוגיית המס זה אומר לריב עם כל העולם, והשרים יודעים שהם עלולים לשלם על זה מבחינה פוליטית". במהלך השנים הביאו כמה שרים את סוגיית ביטול הטבות המס לספורטאים זרים לחוק ההסדרים, אבל בסופו של דבר נאלצו לסגת לאחור בשל לובי ולחצים שהופעלו מטעם גופי הספורט והקבוצות.
דווקא עכשיו יכול משרד האוצר להיתלות בנושא הפסיקה של בית המשפט המחוזי כדי להביא את ביטול הקלות המס לספורטאים הזרים לחוק ההסדרים. למה? קודם כל כי הפסיקה של המחוזי בעניין אמנת המס רק תנציח בכדורסל את הפערים בין הקבוצות העשירות לקטנות. בנוסף, הכסף הגדול נמצא בסוגיית ה-25%. כלומר, הטיפול שנעשה עכשיו לא נוגע בשחקני הכדורגל שמרוויחים את המשכורות הגבוהות ובכדורסלנים מהקבוצות העשירות.
וגם כי אי אפשר יותר לתרץ את חוסר הרצון לגעת במגזר הזה של בעלי הקבוצות והספורטאים הזרים. משבר הקורונה והתקציב שצריך להעביר בקרוב מדגישים את הצורך למצוא מקורות הכנסה בכל מקום (גם אם מדובר ב"כסף קטן" של כמה מיליוני שקלים בשנה). אם תושבי כפר ורדים, ועוד 20 ישובים אחרים, ייאלצו להיפרד מהטבות המס בטענה שהדירוג הסוציואקונומי שלהם לא מצריך הקלות מס - מה נגיד על ספורטאים שמרוויחים חצי מיליון דולר ומעלה ושעל הדרך הפכו את הספורטאים הישראלים לסחורה סוג ב'?
ממינהלת הליגה בכדורסל נמסר בתגובה: "בשלב זה אנחנו לומדים את פסק הדין ולאחר מכן נחליט כיצד לפעול".